אמונה
בתוך ההסתרה: במה יזכה דורנו לחזות בביאת המשיח?
ובוודאי ללא ספק שמהות עוצמת המכה משתנית מחמת הידיעה, וכמו הנדקר במחט על ידי אדם עוין שהרגשתו אחרת לגמרי מהנדקר מרופא מזריקה כואבת לצורך רפואתו
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם ט' אייר התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל שֶׁנִּפְטַר בְּנוֹ, וְהַכְּאֵב הָיָה קוֹרֵעַ לֵב וּמַדְאִיב נֶפֶשׁ, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ הָכֵיצַד יָכוֹל לָשֵׂאת כְּאֵבוֹ בְּדוּמִיָּה, עָנָה: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ, וּבָא אֶחָד מֵאֲחוֹרָיו וְסָטַר לוֹ עַל גַּבּוֹ מַכָּה כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶבֶת, וְתֵכֶף הִפְנָה רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו בְּזַעַם לִרְאוֹת מִי הוּא הַמַּכֶּה. וּבְכֵן, אִם אָכֵן הָיָה הַמַּכֶּה אָדָם זָר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה הַמֻּכֶּה מִתְקוֹמֵם בַּהֶתְאֵם בְּזַעַם וּבְכַעַס, אוּלָם אִם, כְּשֶׁמַּפְנֶה רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו, רוֹאֶה שֶׁאֵין זֶה אַחֵר מֵאֲשֶׁר אָבִיו שֶׁבָּא לְבַקְּרוֹ וְהִכָּהוּ "מַכַּת חִבָּה", הֲרֵי שֶׁמִּיָּד מַבְלִיג הוּא עַל מַכָּתוֹ וּמֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ וּבִמְאוֹר פָּנִים, הֲכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ יָפֵר הַבֵּן אֶת הָאַהֲבָה..., הִמְשִׁיךְ הָרַב וְאָמַר: קִבַּלְתִּי בְּמוֹת בְּנִי מַכָּה צוֹרֶבֶת וְכוֹאֶבֶת, אוּלָם כְּשֶׁהִפְנֵיתִי פָּנַי לַאֲחוֹרַי לִרְאוֹת מִי הוּא הַמַּכֶּה, רָאִיתִי שֶׁבְּעֶצֶם זֶהוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁאֵין אַחֵר שֶׁאֲנִי אוֹהֵב כָּמוֹהוּ וְאֵין אוֹהֵב שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי כָּמוֹהוּ, וְאִם כֵּן, הֲכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ אֲנַתֵּק אֲנִי אֶת קְשָׁרַי עִמּוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּעִקּוּם פָּנִים...
הַסְתָּרָה, וְהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה
וְהוּא הַמְבֹאָר בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" עַל הַפָּסוּק "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הֶסְתֵּר כָּפוּל, לְפִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ הֶסְתֵּר אֶחָד וְהוּא עֶצֶם הַמַּכָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת נוֹבְעִים כִּבְיָכוֹל מֵהַסְתָּרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ מֵעִמּוֹ, הֵפֶךְ "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ", וְכֵן הֵפֶךְ "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם", אוּלָם כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ מִי נִמְצָא אַחַר אוֹתָהּ הַהַסְתָּרָה וְלֹא נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָאוֹהֵב הָרַחְמָן הוּא הַדּוֹקֵר וְהַמַּכְאִיב לְתוֹעַלְתּוֹ, הֲרֵי שֶׁשָּׁרוּי הוּא בְּהַסְתָּרָה אַחַת בִּלְבַד שֶׁהִיא עֶצֶם הַמַּכָּה, אוּלָם אִם נֶעֱלַם וְנִסְתַּר מֵהָאָדָם מִי מֻנָּח וּמִסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי הַמַּכָּה וְרוֹאֶה אֶת הַמַּכָּה כְּטִבְעִית וּמִקְרִית, הֲרֵי שֶׁאָז מִתְקוֹמֵם הוּא בְּזַעַף וּבְכַעַס שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ וְלוֹקֶה הוּא בְּקִלְלַת שְׁתֵּי הַסְתָּרוֹת, וְזֶהוּ קִלְלַת "הַסְתֵּר אַסְתִּיר".
וְאָמְנָם, גַּם אִם אֵין בְּיָדֵינוּ לִמְנֹעַ מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַהַסְתָּרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַמַּכָּה, שֶׁאֵלּוּ הֵם צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ עַל דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוּלָם בְּיָדֵינוּ לְפָחוֹת לַחְשֹׂךְ מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַהַסְתָּרָה הַשְּׁנִיָּה בְּכָךְ שֶׁלְּפָחוֹת נֵדַע מִי עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַמַּכּוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עָלֵינוּ, וּבְוַדַּאי לְלֹא סָפֵק שֶׁמַּהוּת עָצְמַת הַמַּכָּה מִשְׁתַּנֵּית מֵחֲמַת הַיְדִיעָה, וּכְמוֹ הַנִּדְקָר בְּמַחַט עַל יְדֵי אָדָם עוֹיֵן שֶׁהַרְגָּשָׁתוֹ אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מֵהַנִּדְקָר מֵרוֹפֵא מִזְּרִיקָה כּוֹאֶבֶת לְצֹרֶךְ רְפוּאָתוֹ.
וּבִפְרָט כַּמָּה יֵשׁ לְהִבָּהֵל מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוטה מח) עַל פָּסוּק "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת" (זכריה ד, י)- מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא? קַטְנוּת אֲמָנָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם. וְהוּא תֶּמָהּ, וַהֲלֹא מְדַבְּרִים כָּאן בַּצַּדִּיקִים, וּמֵאִידָךְ מָאֳשָׁמִים הֵמָּה בְּקַטְנוּת אֲמָנָה? אֶלָּא כַּמְבֹאָר, הַמִּבְחָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁמִּזְדַּמְּנִים לָנוּ לִרְגָעִים וּמְקוֹמְמִים אוֹתָנוּ לְקֶצֶף וְהַקְפָּדָה, קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְמוֹדֵד עִמָּם תָּמִיד. מִדֵּי פַּעַם מְנֻצָּחִים אָנוּ, וְאוּלַי מִכָּךְ שֶׁשּׁוֹכְחִים מֵהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוּלָם עָלֵינוּ לִהְיוֹת דְּרוּכִים וּמוּכָנִים לַמַּצָּבִים הַשְּׁכִיחִים הַפּוֹקְדִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם יוֹם יוֹם, כִּי אַחֶרֶת בְּכָךְ מִתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנֵנוּ לֶעָתִיד לָבוֹא.
כַּמָּה אֶפְשָׁר הַיּוֹם בְּקַלּוּת לִכָּשֵׁל בְּמַחְשְׁבוֹת מִינוּת. מְסֻבָּבִים אָנוּ בַּאֲנָשִׁים רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה, תִּקְשֹׁרֶת הָעוֹיֶנֶת אֶת הָאֱמוּנָה וְהַדָּת, מִכָּל מִשְׁפָּט בָּרַדְיוֹ מִתְפּוֹצֶצֶת כְּפִירָה, בְּכָךְ שֶׁשֵּׁם ה' לֹא יַזְכִּירוּ וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיהֶם וְכָל פַּרְשָׁנוּתָם בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה וְהַטֶּבַע, וְזֹאת כְּבָר נִבְּאוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, וּבְרֹאשָׁם הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים תְּהֵא הַהִתְמוֹדְדוּת עִם שַׁעַר הַנּוּ"ן שֶׁל הַטֻּמְאָה. וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הָרַב מִקָּמָארְנָא בְּסִפְרוֹ "עֲשִׂירִית הָאֵיפָה" וּבְעוֹד הַרְבֵּה מִגְּדוֹלֵי עוֹלָם (ראה חוברת "בעלות השחר" שהבאנו בהרחבה דבריהם של גדולי וקדושי ישראל ברוח קודשם על מלחמת האמונה בעקבתא דמשיחא) אֲשֶׁר שַׁעַר הַנּוּ"ן שֶׁל הַטֻּמְאָה הִנּוֹ כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְהַסִּבָּה שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהִתְמוֹדֵד בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, הֱיוֹת וְעוֹמְדִים אָנוּ לִקְרַאת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְאִי אֶפְשָׁר יְהֵא לְהַשִּׂיגוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִתְמוֹדֵד בַּשַּׁעַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וּבַנִּצָּחוֹן שֶׁנְּנַצַּח- נְזֻכֶּה בַּדִּין.
וּבַמֶּה יִּזְכֶּה דּוֹרֵנוּ לַחֲזוֹת בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ?
וְכָאן נָבוֹא לְבֵאוּר הַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת אֵצֶל רֹב הֲמוֹן הָעוֹלָם, וְהִיא- הֵיאַךְ וּבַמֶּה יִּזְכֶּה דּוֹרֵנוּ לַחֲזוֹת בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ יוֹתֵר מִכָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, הֲרֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ טוֹבִים אֶלֶף מַעֲלוֹת מֵאִתָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתָם וּבְצִדְקוּתָם, וְאִלּוּ דּוֹרֵנוּ מְשֻׁפָּע בְּכֹחוֹת טֻמְאָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם?!
וְהַתְּשׁוּבָה לְכָךְ: הִיא הַנּוֹתֶנֶת! בְּכָךְ שֶׁמִּצַּד אֶחָד אָנוּ דַּלִּים וְרָשִׁים, חָכְמָתֵנוּ סָרְחָה, הַכָּרָתֵנוּ חֲסֵרָה, חַלָּשִׁים אָנוּ בָּאֱמוּנָה וּבָאֹפִי- וּמֵאִידָךְ הַנִּסְיוֹנוֹת תּוֹקְפִים בְּחֹזֶק עָצוּם שֶׁאֲפִלּוּ הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים יָכְלוּ לְהִבָּהֵל וּלְהִתְמוֹטֵט מִנִּסְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה. וְאִם כֵּן, בְּדוֹרֵנוּ נִצְטָרְפוּ שְׁתֵּי הָרֵעוּתוֹת- חֻלְשָׁתֵנוּ וְאָזְלַת יָדֵינוּ בְּמַקְבִּיל לַנִּסְיוֹנוֹת הַטְּרוּדִים וְהַתְּכוּפִים. וְאִם בְּכָל זֹאת נַעֲמֹד, הֲרֵי שֶׁנִּצְטַיֵּן בְּכָךְ יוֹתֵר מִכָּל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, וְאַדְּרַבָּא, לָנוּ יָאֶה וְיֻצְדַּק מַתָּן שְׂכַר חֶזְיוֹן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל הִתְגַּבְּרוּת קְטַנָּה מִצִּדֵּנוּ הִנָּהּ נוֹבַעַת מֵאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּתְמִימָה וּמִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַעֲשִׂית, שֶׁהֲרֵי הַהַכָּרָה אֶצְלֵנוּ דַּלָּה מְאֹד וְאֵין פְּעֻלָּתֵנוּ מִתּוֹךְ הַכָּרָתֵנוּ- אֶלָּא מִתּוֹךְ אֱמוּנָתֵנוּ הַתְּמִימָה וּמְסִירוּת נַפְשֵׁנוּ בִּפְשִׁיטוּת. וְזֹאת הָעֲבוֹדָה הַמְפָרֶכֶת מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, וְהִיא הַנִּצְרֶכֶת דַּוְקָא עַתָּה קֹדֶם הִתְגַּלּוּת אוֹר הַגְּאֻלָּה.
וּבְמִלִּים אֲחָדוֹת סִכֵּם חֲבַקּוּק הַנָּבִיא אֶת סוֹד וִיסוֹד קִיּוּמֵנוּ בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד), כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (מכות כד), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים: "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת"- וְהִיא הָאֱמוּנָה. וְלֹא שֶׁחֲלִילָה מִעֵט בְּקִיּוּם שְׁאָר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא שֶׁדַּרְכָּהּ וּבְאֶמְצָעוּת הִתְחַזְּקוּתֵנוּ וְהִתְמַרְכְּזוּתֵנוּ בִּנְקֻדָּה זוֹ נָבוֹא מִמֵּילָא לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת בְּקַלּוּת וּבְנַחַת.
וּבֵאוּר דְּבָרָיו כָּאָמוּר: "וְצַדִּיק", מִי יִקָּרֵא צַדִּיק וְהֵיאַךְ יְהֵא אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתֹאַר צַדִּיק בְּדוֹר זֶה- מִי הוּא אֲשֶׁר "בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", שֶׁתְּהֵא הָאֱמוּנָה חַיָּיו מַמָּשׁ, אֵלֶיהָ יִצָּמֵד כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה, וּבְכָל דְּרָכָיו וּצְעָדָיו יִזְכֹּר אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמַּשְׁגִּיחַ עָלָיו בִּפְרָטֵי פְּרָטוּת, וְעוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, הוּא שֶׁיִּקָּרֵא "צַדִּיק" וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה לְעֵיל בַּפְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּךְ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁמִּי שֶׁהוּא צַדִּיק מִכְּבָר הוּא זֶה שֶׁבֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, דְּאִם כֵּן מַה יְהֵא עִם שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, אֶלָּא הַכַּוָּנָה מִי הוּא זֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְתֹאַר צַדִּיק- זֶה שֶׁבֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, כָּךְ שֶׁעֵצָה וּפִתְרוֹן זֶה הוּא לְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא, בְּאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְיִחְיֶה עִמָּהּ- בְּשֵׁם צַדִּיק יִקָּרֵא.
וּלְפִי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא לְעֵיל, שֶׁגַּם צַדִּיקִים יִתָּכֵן וְיִתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא מִפְּנֵי קַטְנוּת אֲמָנָה שֶׁבָּהֶם, אֲזַי יְקַבֵּל פְּסוּקוֹ שֶׁל חֲבַקּוּק מַשְׁמָעוּת מְחֻדֶּשֶׁת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"- כְּלוֹמַר, גַּם מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וּמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת, כָּל "חַיּוּתוֹ", דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁאָז הוּא עִקַּר הַחַיִּים, תָּלוּי בֶּאֱמוּנָתוֹ. הָאֱמוּנָה הִיא קְנֵה הַמִּדָּה לְמַדְרֵגָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא.
בֹּא וּרְאֵה מַה הִיא אֲשֶׁר נִקְרֵאת בְּשֵׁם אֱמוּנָה. אִיתָא בַּנָּבִיא (ישעיה נ, י): "הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו". אֱמוּנָה פֵּרוּשָׁהּ: כַּאֲשֶׁר נִמְצָא אָדָם בְּמַצָּב שֶׁל הָלַךְ חֲשֵׁכִים- כִּבְיָכוֹל אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה סְבִיבוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין נֹגַהּ לוֹ- שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל מְצִיאוּת שֶׁתּוּכַל לְהָאִיר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו. (הגר"י לוינשטיין זצ"ל)
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.