מחקר קבע: פייסבוק מגבירה את הדיכאון

במחקר ישראלי שנערך לאחרונה ואשר פורסם בכתב העת הבינלאומי היוקרתי "Personality and Individual Differences", נחשף כי אף בגלישה של 15 דקות בפייסבוק עשויה להיות השפעות תופעות לוואי נפשיות, בהן דיכאון ותחושת נחיתות עצמית.

במחקר, שנעשה על ידי ד"ר יצחק אלפסי, פסיכולוג חברתי מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה ירושלים, השתתפו 80 נבדקים בגילאי 19־35 אשר גולשים, כמו רוב בני גילם, באופן. יומיומי ובתדירות גבוהה בפייסבוק. כמו כל מחקר, גם כאן חולקו הנבדקים לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. 

בעוד שקבוצת הניסוי התבקשה לגלוש כ־15 דקות ב"פיד" האישי שלהם בפייסבוק, קבוצת הביקורת גלשה בפרק זמן דומה בעמוד של "נשיונל ג'יאוגרפיק" בפייסבוק, שבו הגולשים לא נתקלים במכרים שלהם. לאחר המבדק, שתי הקבוצות מילאו שאלון שבחן את התפיסה העצמית שלהם, כמו גם את התחושות שלהם בזמן הגלישה. 

תוצאות המחקר לא איחרו מלהגיע והן קבעו חד משמעית: קבוצת הניסוי, שגלשה בפיד שלהם, העידו על עצמם כי כי הערך העצמי שלהם ירד באותו זמן, זאת בנוסף לתחושות מאובחנות של דיכאון, ייאוש, אכזבה וחוסר תקווה – ברמה שמשמעותית יותר גבוהה מקבוצת הביקורת. קביעות כמו "אני נוטה להרגיש שאני כישלון", "אני מרגיש שאין לי הרבה במה להתגאות" – אושרו על ידם. 

"ממצאי המחקר מעידים על כך שלחשיפה לרשתות חברתיות עלולה להיות השפעה שלילית מבחינה פסיכולוגית", מסר ד"ר אלפסי שאף הוסיף כי "האפקט המצטבר של הפגיעה בתחושת הערך העצמי וברווחה הנפשית עשוי להיות משמעותי".

אין זו הפעם הראשונה שכתבי עת מתעדים מקרים אלה. מאמר מרכזי שהתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי Pediatrics, הובא כי "חשוב שהורים ורופאי ילדים יהיו מודעים ויבינו את האופי של אתרי המדיה החברתית, בהתחשב בעובדה שלא כולם הם סביבות בריאות לילדים ובני נוער". זאת בהצטרף להנחת העבודה שב-DSM-V, ספר האבחנות הפסיכיאטרי של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי ומי שנחשב כה"תנ"ך" של האבחון הפסיכיאטרי העולמי, שהקדיש פרק שלם על "דיכאון הנגרם ממדיה חברתית" (social media depression).

ב-2017, בפוסט רשמי שהועלה בעמוד הפייסבוק של החברה, הודה מנהל המחקר של פייסבוק, דיוויד גינסברג, כי אכן יש השפעות שליליות לשימוש ברשת החברתית, ואין בכוונתו לפסול או להמעיט בערך הקביעה הזו.

המחקרים אליהם מתייחס גינסברג נערכו במספר אוניברסיטאות אמריקניות, ולפיהם משתמשים המרבים לצרוך תוכן ברשת החברתית עשויים להרגיש רע יותר, ולחוש בסטרס, בדידות ודיכאון.