עמי מימון: "מפחיד לדעת שמאזינים לך מאות אלפי אנשים"

זה קרה ביום שטוף שמש. עמי מימון ישב בפקק תנועה ארוך ומתיש. בעוד זמן קצר עומד להתחיל שידורו ברדיו, והוא מוכרח להגיע לאולפן בזמן. הפקק מתנהל לאיטו, מימון בוהה בתסכול במכונית שלפניו, ופתאום – צפירות וצפצופים מן הנתיב הנגדי.

מה זה? מי צופר? הצפירות אינן פוסקות לרגע, אך לוקח זמן עד שמימון מגיע למסקנה שככל הנראה הן מיועדות לאוזניו. ברגע שהוא פותח את החלון הוא מבחין בנהג מונית גלוי ראש מן הנתיב הנגדי שנוהם: 'מימון, טוב שפגשתי אותך, מה הפתרון לחידה מאתמול על בשר הלווייתן?"

מימון, השדרן והחידונאי הוותיק, אינו מסוגל שלא לצחוק כשהוא מספר על כך. לטובת הקוראים שלא מכירים את החידה ש'שיגעה את המדינה', הוא נאות להשמיעה באוזנינו: "כיצד ייתכן אדם שנמצא במסעדה והגישו לפניו מאכל בכשרות מהודרת ויהיה מותר לו לאוכלו, ואם המסעדה תהיה במקום אחר יהיה אסור לו לאוכלו? והתשובה: לעתיד לבוא בשר לווייתן יהיה מותר לאוכלו רק בירושלים, שכן דינו כקדשים קלים".

אבל זו לא רק החידה הזו, אלא עוד אינספור חידות נוספות שהופכות לעתים לשיחת היום. ואם יכולתם לחשוב שמכיוון שהרדיו חרדי, אלו שמאזינים הם בעיקר בני ישיבות, תופתעו, אך על פי הנתונים קיימים הרבה מאוד מאזינים מכל המגזרים, שמאזינים לתכנית, ואף עולים לעתים קרובות לשידור.  

מה יש בה בתכניתו של מימון, שמצליחה לסחוף אליה המונים, ולרתק מאזינים כה רבים? מהו הסוד שהוביל לזכייתו בפרס 'ציון לשבח' מטעם איגוד העיתונאים, על הגשת התכנית הזו?

בשיחה מיוחדת להידברות, מנסה מימון להשיב על כך: "אני יכול לומר דבר אחד ויחיד – התכנית שלי למעשה מקבילה להרבה תכניות ריאליטי במגזר הכללי, אבל יש לה הצלחה גדולה משמעותית משל רבות מהן. זה מוכיח עד כמה שהציות האמתי לגדולי ישראל, בבחינת 'לאורם נלך', אינו גורע מרמת החידות והחידודים שלנו, אלא להיפך – הוא זה שמעלה אותם רמה נוספת. כשאתה מתדיין עם אנשים על ציטוטים מהתנ"ך, מהגמרא, ומספרי הקודש וההלכה, הם מרגישים שיש בזה משהו, שהם לא ביטלו את זמנם לריק. זה לא רק לצחוק, זה הרבה-הרבה יותר.

"בנוסף, אני מקפיד מאוד שלא להכניס בתכנית שלי שירים של זמרים שאינם שומרי מצוות, או כאלו ששרים מילים שטותיות. חשוב לי שיהיו מילים נעימות, עם תוכן והשפעה. יש לי גם פינת חסד שאני משדר באופן קבוע, אני חושב שבסופו של דבר זה גורם לאנשים להרגיש שיש כאן משהו ברמה, ששווה ומעניין להאזין לו".

הבר מצווה של עמי מימון

"אני לא ליצן"

מימון, בן 43, החל את דרכו התקשורתית בתחנת הרדיו החרדית 'קול צופייך', שם הוא הגיש תכנית בוקר בשם 'להגיד בבוקר חסדך', ואף ניהל תחומים שונים. לאחר שנסגרה תחנת הרדיו הוא עבר לרדיו קול ברמה והחל לשדר בה שעה של מוזיקה וחידונים תחת תכנית יומית שנקראה 'חידודון'. מהר מאוד הגיעו התגובות המעריצות, והתכנית הורחבה לשעתיים.

אם חשבתם שמימון אמון אך ורק על נושא ההומור ברדיו קול ברמה, הוא חושף בפנינו את העובדה שהוא גם אחראי על תכניות הרבנים השונות.

איך מסתדרים הדברים ביחד? הומור ורבנים?

"זה בדיוק העניין", הוא מבהיר, "אני לא ליצן או סטיריקן, המטרה שלי היא להמתיק את השטייגען, וזה יכול להיות על ידי הומור, או חידות, או באמצעות תכניות רציניות של רבנים. ברוך ה' שני התחומים האלו התפתחו מאוד ברדיו בשנים האחרונות, הודות להשתדלותו המיוחדת של אריאל דרעי, מנכ"ל התחנה, שפועל ללא ליאות".

אפשר לשאול מאיפה יש לך את הידע התורני המקיף?

"זה אולי פרט קצת פחות ידוע ברזומה שלי", הוא משיב, "אבל בצעירותי זכיתי להוציא סמיכה לרבנות ובמשך שנים הייתי הנהג של הרב דב טברדוביץ, מהפוסקים הגדולים של חסידות חב"ד ולקחתי אותו לשיעורי תורה. בכל הדרכים שעשיתי אתו שמעתי ממנו הרבה מאוד שאלות בפוסקים ובהלכה".

מימון לא מסתפק בפעילותו ברדיו, ובשעות הערב והלילה הוא יוצא לאירועים ולשמחות, כדי לשמח את עם ישראל. "אני פוגש מידי יום לפחות 400-500 אנשים באירועים שונים", הוא אומר, "זו הזדמנות שלי לשמח אותם. יש לצערי כל כך הרבה דברים קשים בעם ישראל ואנשים מסתובבים מדוכדכים וכאובים. אומרים שהגאולה מגיעה מתוך שמחה, ואני מרגיש שזו השליחות שלי, להעלות חיוך על הפנים".

לשמוח מתוך הקושי

לא תמיד קל לו להעלות חיוך ולהיחשב ל'מלך השמחה' (זהו הכינוי שדבק בו בשנים האחרונות). עמי מימון חושף פרק לא פשוט בחייו, כשמתברר כי במשך שנים הוא התמודד עם ניסיון כואב, כאשר בנו השביעי שמוליק חלה במחלה שנקראת 'אגירה ליזוזומלית MPS' וסבל מנכות ומוגבלות קשה.

הילד שמוליק ז''ל

"בהתחלה לא שיתפתי את המאזינים בקושי שלי עם בני", הוא אומר, "הייתי עולה לשידור, מתעלם מהכאב ומההתמודדות, ועושה הכל כדי שאנשים יצחקו וייהנו עד השמיים. עד שהגיע יום בו כבר לא הצלחתי להתאפק, ובמהלך שידור, בלי שום תכנון, פשוט התפרצתי. סיפרתי למאזינים על משפחה סטנדרטית ורגילה, עם שמונה ילדים, שהתגלתה אצל אחד מהם מחלה והוא מאושפז במצב קשה. אחרי שסיימתי לדבר, הוספתי: 'המשפחה הזו היא משפחתי שלי, והבן שחולה הוא בני, שזקוק כל כך לתפילות שלכם. אני לא מבקש מכם כסף ולא שום דבר, רק בקשה אחת יש לי – אנא, בשבת הקרובה שהיא שבת מברכים, תתפללו לרפואתו'".

התגובות, כפי שהוא מציין, היו מרגשות יותר מכפי שהוא יכול היה להעלות על הדעת. "אנשים התקשרו אליי וסיפרו לי שקראו תהילים ושיר השירים, היו כאלו ששמרו שבת לראשונה בחייהם, בכל רחבי הארץ, וגם מעבר לים. באותה תקופה באמת חלה הטבה במצבו של בני והוא שוחרר מבית החולים. אני בטוח באופן חד משמעי שלתפילות הרבות של עם ישראל יש בכך חלק עצום. זכינו לעוד שנים נוספות במחיצתו".

השנים הבאות לא היו שנים קלות, שכן הבן לא חזר לעצמו. בשל מחלתו הוא היה סיעודי לגמרי, אפילו לאכול בכוחות עצמו לא היה מסוגל. "אבל אנחנו לא היינו מסכנים וגם לא נתנו לשמוליק להרגיש מסכן", מדגיש מימון, "יש לי ברוך השם בנים גדולים וחילקנו בין כולם את התורנות, מי סוחב אותו, מי נותן תרופות, וכדומה. העלו באוזנינו כמה פעמים את האפשרות לשלוח אותו למוסד, אבל לא הסכמנו לשמוע על כך. הרי שמוליק הוא ילד שלנו, בדיוק כמו ילדינו האחרים. הוא מתנה שקיבלנו מלמעלה, איך אפשר לוותר עליו?"

אבל כששמוליק הגיע לגיל שלוש עשרה ארע האסון. שבוע לאחר חגיגת בר המצווה המפוארת שערכו לו הוריו, הוא נפטר במיטתו במיתת נשיקה.

עמי מימון ורעייתו עם בנם ז''ל, בבר המצווה שלו

"לא קל להתמודד עם פטירת ילד", מציין מימון, "זהו ניסיון קשה שההתמודדות עמו נמשכת עד היום, אבל אנחנו מנסים למנף אותו למקום הטוב ביותר שאפשר. מאז מה שקרה אני משתדל לבקר אצל משפחות שחוו טרגדיות דומות ולחזק אותן, להוכיח להן שאפשר להמשיך לחיות גם אחרי מאורעות קשים. אשתי פועלת בכיוון אחר – נפער אצלה חלל מאוד גדול מאז ששמוליק עזב אותנו, והיא החליטה לנצל את הזמן הפנוי כדי להגשים חלום. כך היא הקימה עסק בשם 'יאמי וטלי', דרכו היא מציעה עוגות מעוצבות ומיני מתיקה לאירועים. אנחנו מלמדים את עצמנו איך לצמוח גם כשכואב, להעלות חיוך גם כשקשה, להמשיך קדימה ולא לעצור. אני בטוח שזה בדיוק מה שהקב"ה דורש מאתנו".

חיים של שליחות

מימון מציין שמאז שהתחיל לשדר ברדיו הוא מרגיש שהוא חי בחיים של שליחות. "ההרגשה שאתה אומר מילה ויש מאות אלפי אנשים שמאזינים לה, זו הרגשה מצמיתה. אתה קולט איך שאסור בשום אופן לפלוט ולו אבק של לשון הרע, אתה מבין איזו אחריות יש לך כאן".

וזה מה שהוביל לכך שהוא החליט באחד הימים להוביל את פרויקט 'שש המצוות התמידיות', אותו הוא מקדם דווקא עם הרב בועז נקי, הנמנה על הפלג הירושלמי. "לא כולם יודעים, אבל יש שש מצוות תמידיות שמספיק לחשוב עליהן כדי לקיים אותן", הוא מציין, "המצוות הן: 1. להאמין בהשם 2. שלא להאמין זולתו 3. ליחדו 4. לאהבה אותו 5. ליראה אותו  6. שלא נתור אחרי מחשבת הלב וראיית העיינים. יצאנו באירוע ענק בבנייני האומה, הבאנו לשם את טובי הזמרים, וכולם שרו על שש מצוות תמידיות, הגיעו לשם המונים, האולם היה מפוצץ, ורק לחשוב כמה מצוות זכינו להוסיף הודות כך לעם שלנו".

הבעלים של רדיו 103 ורדיו צפון באו לביקור. שי בן מאור מהמנכ''לים לשעבר בקול ברמה וכיום ב103 אמר בפגישה הנ''ל. באנו ללמוד איך עושים רדיו מצויין אצל עמי מימון

במופעים שלך אתה גם מחלק פרסים יקרי ערך. גם כאן אתה מרגיש אחריות?

"פה זו לא אחריות, כי אני מביא את הפרס למי שמצליח להשיב על כמה שיותר שאלות. בדרך כלל זהו סכום כספי שהולך וגדל לפי מספר התשובות הנכונות שהמאזינים עונים. אני חייב להודות שככל שהסכום עולה, כך הלב שלי דופק יחד עם ליבותיהם של המאזינים. אני ממש לא רוצה להכשיל, כפי שלפעמים עלול להיראות, באמת שאני רוצה שכולם ירוויחו וירוויחו.

"בסופו של דבר", הוא מסכם בתקווה, "מה שחשוב לי זה לקדש שם שמיים ולהכניס אלוקות בכל כלי מדיה. הלוואי שאזכה לעשות זאת תמיד".

מספר הזוי של אנשים שונים שמחייגים לשחק בחידודון

יום ירושלים משדרים מהשטח

משחקים על כסף מזומן