"הגענו עם השלישיה מהפגייה שעתיים לפני שבת, ודבר עוד לא היה מוכן": השבת של אורטל בן יעקב

מהי שבת בשבילך?

"שבת עבורי היא מעין עולם הבא, זמן להתנתק מהכל ולהיות עם המשפחה. בנוסף, לבעלי יש עסק מתחיל למדיי, שהוא נמצא בו הרבה מאד, אז שבת זהו היום שבו אנחנו רואים אותו"

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"כבר באמצע השבוע אנחנו עושים קניות, וביום חמישי אני משתדלת שהבית יהיה פחות או יותר מאורגן. יש לנו ילד בן ארבע ואחריו שלישיה בני שנה ושבע, וביום שישי, אחרי שאני שולחת אותם לגנים, יש לי ארבע שעות של שקט כדי לבשל. בשעות האלה אני משתדלת להספיק את הכל, מכיוון שמאוחר יותר, הטיפול בילדים לוקח את רוב הזמן. כאשר הם כבר בבית, אפשר להספיק עוד כמה דברים אחרונים, אך אם יש מאכל מסוים הדורש בישול ארוך, אני מקדימה לעשות אותו בחמישי בערב.

"בסוף ההיריון של השלישיה, הייתי מאושפזת כמעט חודשיים, ובשלב מסוים כבר כמעט ולא יכולתי לקום מהמיטה. אחד הדברים שהכי היה חסר לי באותה תקופה, הוא לבשל לשבת. אמי אמנם דאגה לפנק אותי, ולשלוח אליי לבית החולים את האוכל לשבת, אבל עדיין הייתי זקוקה לתחושה הזו של להיות במטבח, לעמוד, לבשל ולהריח. מהר מאד אחרי הלידה, כשעדיין לא התאוששתי, נכנסתי למטבח והתחלתי לבשל. כולם חשבו שהשתגעתי, אבל אני ממש חיכיתי לרגע הזה.

"בחודשים הראשונים שאחרי הלידה, כמובן שהכנתי את המינימום האפשרי, שכן כל זמן פנוי נוצל לטיפול בילדים או לשינה. באותה תקופה הייתה מגיעה אלינו הביתה מנקה פעמיים בשבוע ומשאירה לי בית מצוחצח, כך שלי נשאר רק להכין את האוכל, ולהספיק לישון ככל האפשר.

"כשבוע וחצי לאחר הגעתם של השלישיה לעולם, כאשר זכינו להביא אותם הביתה, הדבר היה ביום שישי, חול המועד סוכות. הגענו לביתנו שעתיים לפני שבת, עם שלושה תינוקות קטנים, ובלי טיפת זמן שאפשר להכין בו משהו. חצי שעה אחר כך, דפקה אחת השכנות בדלת, והתחילה להכניס לי הביתה מגשים מלאים בכל טוב. היו שם הרבה מאד סוגי סלטים, בשרים, תוספות, עוגות ומה לא? גם בחג-שבת שאחר כך, הסיפור חזר על עצמו, והיא ארגנה מטעמים מכל נשות השכונה עבורנו. העמיסו לי את המקרר בכמויות של אוכל, ועד היום אני לא שוכחת את החסד המרגש הזה, שהציל אותי ממש. להגיע הביתה עם שלושה תינוקות, זה דבר שלא יודעים בהתחלה איך להתמודד איתו, ולוקח זמן להבין איך מסדרים את הזמנים, כדי להספיק ולהגיע גם לשבת".

השלישייה של אורטל בן יעקב (צילום: אלבום פרטי)

תארי את התפריט השבתי שלכם

"דגים אצלנו הם חובה, גם בערב וגם בבוקר, לפעמים כאלה מרוקאיים ולפעמים במתכון גרוזיני. בנוסף יש סלטים, ולאחר מכן תבשילים שונים של בשר ועוף עם תוספות. בבוקר אנחנו אוכלים לפעמים חמין, אך בדרך כלל מחממים את האוכל מהערב ונהנים ממנו שוב. בתחילה לא הסכמתי לעשות זאת, אך עם הזמן בעלי שכנע אותי שזה מה שהוא אוהב, ולכן זה מה שהתרגלתי לעשות. משום כך, אני מכינה כמה סוגי בשר ותוספות, ואז לפעמים משאירה סוג אחד לבוקר, כדי שיהיה לנו מגוון".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"עוד לפני שבעלי מגיע מבית הכנסת, אני יושבת להאכיל את השלישיה, ועל אף העובדה שהם בני שנה ושבע, אני עדיין לא נותנת להם לאכול לבד, כדי שהבית לא ייראה כמו אחרי מלחמה. בזמן הסעודה, כשהם רואים אותנו אוכלים ומחפשים גם משהו לנשנש, אני נותנת להם ביד דברים לא מאד מלכלכים, וכך שומרת על נקיון יחסי, גם עם שלושה קטנטנים. בשבתות החורף הם איתנו עד סוף הסעודה, ואז נשארים לשחק, אך בשבתות הקיץ הם כבר עייפים, ואחרי האוכל הולכים לישון. מאוחר יותר, כשהם כבר ישנים, בעלי ואני נהנים לשבת בשקט עם עלון הידברות, ולהתענג עליו.

"כאשר השלישיה היתה עדיין קטנה, כמובן שהמצב היה אחרת. לכל אורך תקופת החורף, בעלי היה חוזר מבית הכנסת, וכיאה לאבא עייף מאד, הולך לישון שעה ולהירגע קצת, ורק אחר כך היינו יושבים לסעודה. בזמן הארוחה, בקושי הייתה לנו אפשרות לאכול. היינו אוכלים ביס, וקמים לטפל בהם, עוד שני ביסים, ושוב קמים. השתדלנו לאכול בתורנות, כך שאחד יוכל לאכול והשני יטפל, אבל גם המצב הזה לא תמיד התאפשר. כשיש שלושה תינוקות קטנים, שהאכלה של כל אחד מהם לוקחת חצי שעה ויותר, וסבב ההאכלות הוא כל שלוש שעות, לא נשאר יותר מידי זמן לדברים אחרים. אם נוסיף לזה את החלפת הטיטולים, הבכיות והגזים, כמעט ולא נשאר אוויר לנשימה".

"לפני הלידה של השלישיה, היינו עושים הרבה מאד שבתות אצל ההורים, אך מאז שהם נולדו הפסקנו לנסוע כמעט לחלוטין, שכן מדובר במבצע לא פשוט בכלל. לאורך כל שבעת החודשים הראשונים לא יצאנו איתם אפילו לא לשבת אחת, מכיוון שהם היו קטנים מאד וחששנו שיתקררו. לא היה לי קל לעבור ממצב של ביקורים תכופים אצל ההורים למצב שבו אני כל הזמן בבית, אך דווקא זה מה שגרם לי להתעניין יותר בבישולים, במיוחד מהמטבח הגרוזיני, וללמוד להכין את האוכל הטעים של העדה אליה אני שייכת".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"כניסת שבת, שבה ממצב של ריצת מאה קמ"ש, מפלס הלחץ יורד, מתחילים לנשום ומרגישים את הרוגע. בזמן שהילדים משחקים, יש לי קצת זמן לנוח, וזהו עבורי אחד הרגעים הכי כיפיים בשבת. רגע מיוחד נוסף הוא כשבעלי והבן שלי שרים 'אשת חיל' ביחד. כאשר הם מגיעים למילים 'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה', הבן שלי מצביע עליי במתיקות כזו, שאני ממש נמסה. גם אם אהיה עסוקה עם אחד התינוקות, מתי שהם מתחילים לשיר 'אשת חיל', אני עוצרת את הכל ובאה לשולחן, כדי לא להפסיד את הרגע הזה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"בכל מהלך השבוע, כשהבן שלי מקבל ממתק, הוא שומר אותו לשבת. אין אצלנו ממתקים ביום חול בכלל, ולכן בזמן הסעודה הוא אוכל עם הרבה התלהבות, וכבר מחכה לרגע שיוכל לקחת את הממתק שלו. לפעמים, כשיש הרבה ימי הולדת בגן, מתאסף לו מצבור של ממתקים, ואז הוא בכלל מאושר עד הגג. מעבר לכך, בשבת יש לו זמן איכות עם אבא, שיושב ללמוד איתו אחרי סעודת הבוקר, ובא איתנו גם לגן השעשועים אחרי הצהריים, ובגן השעשועים עצמו הוא פוגש את בני הדודים, ונהנה איתם מאד".

שבת בלתי נשכחת

"בתקופה בה הייתי מאושפזת, ראש השנה היה צמוד לשבת, מה שיצר רצף של שלושה ימים. לאמי היה קשה מאד עם העובדה שהיא לא תדע אם ילדתי בימים אלה, והיא ניסתה למצוא כל מיני פתרונות יצירתיים, כדי שנוכל להודיע לה במקרה ומתרחשת לידה. בעלי בא להיות איתי במהלך השבת והחג, ואמי כמובן שלחה לי אוכל טעים, אך אני כבר לא יכולתי לשבת לסעודות, והייתי רק במצב שכיבה, שלא היה לי נעים במיוחד. התגעגעתי כבר לבן שלי, שנשאר אצל הוריי, וחיכיתי ליום בו אחזור הביתה ואוכל להיות איתו. ידעתי שבמצב שבו יתפתח משהו ייקחו אותי באופן מיידי ללידה, וחששתי שבמקרה ובעלי יהיה באותו זמן בתפילה או במלונית בה הוא ישן, לא אצליח להזעיק אותו בזמן. לאורך כל אותם שלושה ימים היו לי צירים, ואני הייתי בלחץ ובחששות שמא אלד לבד. דווקא שם, במיטה בחדרי, יצאו מליבי התפילות הכי כנות ומרגשות. לאורך היום, לא פספסתי שום אות בסידור, התפללתי את כל התפילות, וכמובן שביקשתי מעומק הלב שהלידה תעבור בשלום ושהילדים יצאו בריאים ושלמים. לבסוף הלידה לא היתה בימים אלו, ואני כבר התחלתי להיות במתח ולהתארגן לקראת יום כיפור. בחסדי ה', יומיים לפני החג הקדוש, זכינו לקבל את השלישיה המתוקה שלנו, שיצאה בריאה ושלימה, כשהקטנה מביניהם שוקלת קילו תשע מאות, משקל מדהים ממש. גם את כל חמש התפילות של אותו יום כיפור זכיתי להתפלל בדבקות, ולבקש על התינוקות הקטנים שנולדו לי. אבל זה היה כבר אחרי המתח הגדול, עם הרבה שמחה בלב והודאה לה' על השפע לו זכינו".

מתכון שבתי אהוב במיוחד:

סליאנקה - תבשיל בשר גרוזיני

רכיבים:

בשר בקר מספר 2 או 6

3 בצלים גדולים

3 שיני שום

כף פפריקה

חצי כף שטוחה פלפל שחור

חצי כף תבלין כוסברה טחונה

צ'ילי גרוס - לבחירה

4 עלי דפנה

מלח

חצי חבילת שמיר

חצי חבילת כוסברה

חצי חבילת פטרוזיליה

אופן ההכנה:

חותכים את הבשר לקוביות קטנות, חולטים במים רותחים, שוטפים ומסננים. מטגנים בסיר את הבצלים, ומוסיפים לטיגון גם שיני שום חתוכות ואת כל התבלינים. מוסיפים את קוביות הבשר לתערובת, מכסים במים ומבשלים על אש נמוכה למשך כמה שעות. חמש דקות לפני סוף הבישול, מוסיפים לסיר שמיר, כוסברה ופטרוזיליה קצוצים, ומשאירים על האש לעוד כמה דקות. מגישים על אורז לבן.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.