סמוטריץ’: שינוי חוק החסינות – תיקון הקלקולים של אהרן ברק

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) דחה הבוקר (חמישי) את הביקורת באופוזיציה נגד הכוונה המסתמנת של הקואליציה העתידית לתקן את חוק החסינות, והכחיש כי מדובר בניסיון להציל את ראש הממשלה בנימין נתניהו מהעמדה לדין.

על פי הפרסום אמש בחדשות 12, נתניהו גמר אומר להעביר בכנסת חקיקה שתאפשר לו חסינות מהעמדה לדין כל עוד הוא ממלא את תפקידו כראש ממשלה. על פי התיקון לחוק החסינות שהועבר בכנסת בשנת 2005, בוטלה החסינות האוטומטית שניתנה לחברי הכנסת מפני העמדה לדין. במצב הדברים כיום, חסינותו של חבר הכנסת שמוגש נגדו כתב אישום מוסרת באופן אוטומטי, אלא אם כן הכנסת מעניקה לו חסינות ספציפית, שדורשת השגת רוב בהצבעה כפולה – הן בוועדת הכנסת והן במליאה. בראיון לירון דקל ועמית סגל בכאן רשת ב', הגדיר סמוטריץ' את השינוי שנקבע ב- 2005 כ"חלק מפופוליזם שהגדיר את חברי הכנסת בכלל כחשודים בפוטנציה ויצר להם דה-לגיטימציה. זה חלק ממערכה גדולה בהרבה שנוהלה כאן ב- 30-20 השנים האחרונות כדי להעביר את הכוח ומרכז הכובד של יכולת קבלת ההחלטות מהעם באמצעות נבחריו לקבוצה קטנה יותר של משפטנים".

סמוטריץ' הדגיש כי פעולתו להחזרת חוק החסינות למתכונתו הקודמת אינה קשורה לנתניהו: "יכול להיות שיש אנשים שחשים לא טוב עם העניין, אבל עמדותיי ידועות מזה שנים. אני מדבר כבר זמן רב על הצורך לגבש חבילה של תיקונים, שעיקרם החזרת המציאות לאחור, שתאפשר את המשילות של חברי כנסת ושרים ותחזיר את האיזון הנכון יותר בין מערכת המשפט לנבחרי העם".

"אני לא עסוק לא בראש הממשלה ולא במניעיו. נתניהו מעולם לא שוחח איתי בעניין – לא הוא ולא אנשיו. אני עושה את זה מכיוון שאני מאמין שזה נדבך מרכזי בפאזל שאני מאמין בו כדי לתקן את היחס בין מערכת המשפט לממשלה. להערכתי יש בשלות לכך. בשורה של פסיקות מהתקופה האחרונה, שקוממו את הרוב השפוי והבריא בחברה הישראלית, נוצרה בשלות ציבורית, והיא משתקפת גם בדמוקרטיה הייצוגית שלנו. יש היום קונצנזוס כמעט מקצה לקצה, שהגיע הזמן לתקן את הקלקולים של אהרן ברק. אנחנו לא מחדשים כלום אלא רק מחזירים את הגלגל לאחור".

"החסינות הזאת קיימת בחלק גדול מאוד ממדינות מתוקנות בעולם, וברוב המקרים בצורה הרבה יותר גורפת", הסביר יו"ר האיחוד הלאומי, השואף להתמנות לשר המשפטים. "הרציונל שלה מבוסס אך ורק על הפרדת רשויות. הפרדת הרשויות בנויה על מתח מתמיד בין שלוש הרשויות. הרציונל הוא שהכוח לא יהיה במקום אחד והרשויות ייאבקו עליו. החשש לפיו מערכת המשפט תעשה שימוש לרעה בסמכותה נגד הרשות המחוקקת או המבצעת הוא חשש אינהרנטי ומוחשי, ואפשר להזכיר המון דוגמות שהתרחשו כאן במדינת ישראל. לכן הצורך לתת חסינות הוא כדי לנטרל חשש זה ולאפשר לנבחרי הציבור לפעול ללא מורא. שאף אחד לא יפחד שהוא הולך להיות שר משפטים ויתפרו לו תיק".

"החסינות אינה מוחלטת", הדגיש סמוטריץ', "הכנסת יכולה להסיר אותה. עד 2005, ברוב המקרים – למעט מקרה אחד – הכנסת הסירה את החסינות. ברוב המקרים נבחר הציבור שעומד למשפט בא ומבקש 'הסירו את חסינותי'. החסינות אינה גורפת לחלוטין ואפשר להסיר אותה. בכל מקרה החסינות אינה ממלטת את נבחר הציבור מאימת הדין, כי ברגע שיסיים את תפקידו הוא ייתן את הדין".

סמוטריץ' הגיב בראיון על דברים שאמר מוקדם יותר שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין, לפיהם שינוי החוק יהפוך את ישראל ל"מדינה של עולם שלישי", כהגדרתו: "אני לא נבהל מזה. מערכת המשפט – שהתרגלה לקחת לעצמה יותר ויותר כוח בשנים האחרונות –  נמצאת בהיסטריה, מפני שאנחנו הולכים לשנות את נקודת האיזון ולהחזיר אותה לאמצע".