במחשבה תחילה פרשת בהר: עורך הדין שייצג את האדם שהפיל אותו במדרגות

"ראיתי בחלום שהספרות הזוגיות יעלו בגורל", סיפר הזוכה המאושר, "מילאתי בטופס את הספרות אחת, שלוש, חמש, שבע ותשע".

"אבל אלו הספרות האי-זוגיות", הזדעק בן שיחו.

"אתה עם כל המתמטיקה שלך", נד הזוכה ברחמים, "תישאר עני לנצח"...

* * *

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך", מצווה התורה, "והחזקת בו". ויש להבין מה הפירוש "ומטה ידו עמך".

הוא התרומם. ידו ניקתה את החליפה ההדורה מהאבק. הוא שלח מבט מצמית אל ההומלס שהצטנף בקצה המדרגות וגרם לנפילתו. רגע לפני שהמשיך בהליכתו ההדורה, כיאה לעורך דין, הוא פנה אל ההומלס ושאל בכנות: "מדוע אתה יושב כאן, אין לך איפה לגור?".

העיניים שתחתיו הורמו אליו במבוכה. ניכר היה שהן ראו דבר ושניים במהלך חייהן. אחרי רגע קצר פתח היושב את פיו וגולל סיפור עצוב: הוא שילם שכר דירה ולא הקפיד לקחת את הקבלות. מישהו במשרד ראה תשלום שלא סופקה כנגדו קבלה, וחמד את דמי השכירות לכיסו האישי. מספר חודשים אחר כך קיבל ג'רי, כך שמו, צו פינוי מהדירה. אין לו הוכחות תשלום ואין לו כיצד לשלם לאחור את דמי השכירות, כאשר בכל חודש הוא מגרד כדי מחייתו ותו לא.

"בוא איתי", ציווה עורך הדין נחרצות.

הם נכנסו בשעריו של משרד עורכי דין מכובד. עורך הדין ידע את הדרך שלפניו וניגש לחדר ההדור ביותר במשרד. סם, עורך הדין שישב בו, נהנה לפגוש במתמחה שלו מהעבר שהפך לעו"ד מוצלח בזכות עצמו. "מה מביא אותך אלי, מייקל?", בירר בחביבות.

משפטים סבוכים הוחלפו מול ג'רי שלא הבין מאומה. בסופו של דבר נד סם למייקל ברחמים: "חבל, הם תותחים ולך אין סיכוי משפטי בתיק הזה. אבל אם אתה מתעקש, אורה למזכירות להמציא לידך כל חומר שתבקש".

מסמכי החברה שעסקה באחזקת הבניינים שבהם הייתה דירתו של ג'רי, הועברו לידי מייקל שישב ושקד על כל הפרטים שתויקו ושלא.

לאחר חודשיים חזרו השניים אל המשרד ההדור. ג'רי היה מאושר: בית המשפט זיכה אותו מהאשמה, אף פסק לו פיצויים נדיבים שבזכותם יכול היה לרכוש לו דירה קטנה בפרברים ולשלם את המשכנתא במקום דמי השכירות. כעת הגיעו יחד להודות לסם ולצוות המשרד.

אחרי שיצא ג'רי התיישב מייקל לשיחה עם סם, עורך הדין היהודי שתחתיו התמחה בעבר. סם רק שאל במילה אחת: "למה?".

"אתה זוכר את היום שבו סיימתי להתמחות אצלך?", השיב ג'רי - למרות היותו גוי - בשאלה, כמו שלמד מעורך הדין היהודי. "ישבנו יחד במשרד הזה ואתה שאלת אם יש משהו שהייתי רוצה לשאול. רציתי להבין משפט שתמיד חזרת עליו שוב ושוב ושוב, בכל הזדמנות ובכל סיטואציה: 'לכל דבר יש סיבה'.

"ארבע המילים הללו גרמו לי לתהות לא אחת על המסתוריות שלך, אבל הכרתי אותך כאדם שקול ויציב שלא נתפס למיסטיקה עלומה. בסיום ההתמחות שלי מצאתי את ההזדמנות לשאול אותך למה התכוונת במילים הללו.

"הסברת לי באריכות שכיהודי אתה מאמין בהשגחה פרטית של בורא-עולם ושהוא מסובב כל דבר למקום המתאים, בזמן המתאים, לאדם המתאים.

"רגע אחרי שכשלתי בגלל ג'רי בקצה המדרגות, היכו בי דבריך בחדות והחלטתי שאני לוקח את התיק. ואתה רואה, הצלחתי כנגד ההיגיון, בצורה שאין לי איך להסביר אותה חוץ מהעובדה שאלוקים זימן אותי לאותו מקום, כי התפקיד שלי היה לעזור לו".

הרה"ק רבי יוסף מאיר מספינקא מבאר בספרו, "אמרי יוסף", מהי הכוונה "ומטה ידו עמך": אם נודע לך על מי שזקוק לעזרה - הרי שחייב אתה לסייע לו. מדוע? מפני שגם אתה וגם הוא התחייבתם בייסורים בשל חשבונות שמים, אליו שלחו את הבעיה וממך מצפים לפתור אותה עבורו ולסייע לו. הצער שתעברו שניכם - יכפר לכם על חטאיכם.

לכן מדגישה התורה "ומטה ידו, עמך" - אם נזדמן לך לראותו בשעת קלקלתו, הרי שהבעיה היא של שניכם וחובה עליך לסייע לו. גם אתה "מחותן" פה.

* * *

ברגעים שכבר אין לנו כוח "לעזור" ואנחנו מנסים להתעלם ולמשוך כתף, אולי אפילו להודות לה' בחשאי שהבעיה היא אצל אחרים ואנחנו רק עוזרים להם ולא להפך - כדאי לזכור את היסוד החשוב הזה: "מתמטית" אנחנו רק "עוזרים", אבל מבחינת תוצאות ה"הגרלה", אנחנו "שותפים" על-מלא.

אנחנו לא עוזרים למישהו אחר. אנחנו עוזרים לעצמנו.