כששלושה "נכונים" בקשת 12 מתכנסים ותוהים: מה בעצם הבעיה להתבולל?!

אני לא יודע אם גם אתם שמים לב לזה, אבל רוב-רובם של כלי התקשורת הלא דתיים, מכילים שפע תכנים שמנסים לחתור תחת היהדות, ההלכה, הרבנות וכל מה שביניהם. במקום אחד אני קורא ראיון על שתי תאומות חרדיות שחזרו בשאלה, משרתות היום בצה"ל ומוצגות – איך לא – כגיבורות; במקום אחד אני רואה בעלת טור, שאתר מרכזי נותן לה במה שבועית לטנף את התנ"ך; ובכל מקום למעשה רואים איך התקשורת מנסה לקדם אג'נדות פרו-רפורמיות, פרו-התבוללותיות, פרו-נטיות ופרו כל מה שנוגד את היהדות. רואים שיש כאן אג'נדה ברורה, וכל אחד שמבין קצת בתקשורת – לא יכול שלא לקלוט את זה. לפעמים המגמה ברורה, לפעמים הניואנסים ניכרים רק למי שקורא בין השורות, אבל כמעט תמיד זה קיים. צריך להיות עיוור כדי לא להבחין.

אבל מעל כולם התעלה לאחרונה ראיון שקיימו פאולה וליאון רוזנברג עם שחקנית ורקדנית נוצרייה בשם אלינה לוי. לזה כבר התרגלנו – "קרבן" של הממסד הרבני החשוך-כביכול, שניסתה להתגייר, נדחתה אחרי שהבינו שהיא לא באמת בעניין של יהדות, וכעת "נאלצת" להתבולל מחוץ לגבולות ישראל, בחתונה אזרחית בחו"ל, עם בן זוגה היהודי. כן, זה עוד אחד משרשרת האייטמים הצפויים שנועדים לסחוט אמפתיה מצד ציבור רחוק מחיי תורה ומצוות, ולקעקע עוד יותר את מעמד היהדות ה"חשוכה" והמדינה הכנועה, שלא נותנת לאותם אומללים לממש את אהבתם. אבל הפעם הריאיון ההזוי הזה הוציא את המראיינים עצמם כזוג בור לחלוטין, שלא מכיר מילימטר אחד מעבר לבועה החילונית, וגם ללא רצון להכיר. שזה בערך כמו להושיב באולפן אחד שלושה אנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר בכלכלה, וכולם ידברו בידענות מופלגת על הריבית במשק, על תקציב המדינה ועל המדיניות הנוכחית של בנק ישראל. בעולם מתוקן לא היו משדרים פארסה כזו אפילו בערוץ המקומי, ב"ערוצי זהב" בשנת 1994. אבל כל עוד הנושא הוא יהדות, ויש כאן מטרה לקדם עוד יותר את חזון המדינה החילונית – אז אפשר להתעלם בכיף מהבורות המביכה של כל הצדדים כאן באולפן, ולשדר את הדיון הידעני בערוץ מרכזי. העיקר שהם לבושים נכון, מדברים נכון – ובעיקר חושבים "נכון". מה זה משנה האם הם מקשקשים על נושא שאין להם מושג בו.

יהודים לא יכולים להיות שחקנים?

כמובן שבמהלך הריאיון, המרואיינת זכתה לאמפתיה גורפת, בלי שום רצון להבין טיפה את הצד השני או את המורכבות שבתהליך גיור או נישואי התבוללות. כשהשחקנית-רקדנית סיפרה, לא בצער רב, שתהליך הגיור שלה נעצר בגלל שהיא משחקת ומופיעה, המראיינת תהתה "יהודים לא יכולים להיות שחקנים?". ובאמת, מדובר בשאלה עיתונאית נוקבת בהחלט. שהרי אף אחד לא שמע על שולי רנד, גולן אזולאי ועוד שחקנים שומרי תורה ומצוות. כי למה לא להציג את היהדות כדבר החשוך ביותר בעולם, ולמה לא להבין שיש כללי גיור שכוללים שמירת מצוות, אם אפשר להיות סתם מראיין חשוך ובור, ולהפיץ שנאה כלפי היהדות בשם ה"אהבה"?

המרואיינת הסבירה ביושר שהיא מופיעה בשבת, עם לבוש לא צנוע, ולכן ברבנות סירבו לגייר אותה. ליאון המנחה ניסה להצדיק אותה עוד יותר, ותהה האם היא באמת הופיעה בשבת באותה תקופה, או שמא "היה רעיון שתופיעי בשבת". היא אמרה שהיה רעיון כזה, וזה עוד יותר חיזק את התזה שניסה להפריח המראיין, לפיה נשלל גיור מיהודייה כשרה-בפוטנציה, רק בגלל חשש רחוק, ערטילאי ולא ממשי.

ואז המנחה פאולה החלה להבריק עוד יותר: "סליחה, בואו נדבר על זה. אנשים שעוברים תהליך גיור מתחפשים לדתיים. כלומר, מי אמר שלהיות יהודי זה דווקא להיות דתי ולשמור שבת?".

השחקנית אלינה הוסיפה ניתוח מעמיק משלה : "אני חושבת שבהיסטוריה הרחוקה שלנו, הגדירו אנשים על פי הדת שלהם, והדירו אותם מהחברה בגלל זה... ואני חושבת שזה שייך לימים הרבה יותר חשוכים באנושות".

ליאון ניסה להסביר שהרבנות מייצגת רק זרם אחד ביהדות, וכך הריאיון המשיך לו כמשחק של "נדמה לי", ברמה של גן ילדים. תרשו לי למחזר שוב את הדוגמה: תתארו לכם 3 אנשים שלא מבינים דבר באדריכלות, יושבים בערוץ המוביל במדינה ומביעים יחדיו תמיכה גורפת בשיטת הבנייה המהוללת "פל קל". הם לא יודעים באמת מה זו יהדות, כנראה לא התעמקו בה ממש, ומן הסתם לא מקיימים אורח חיים לפי היהדות – אבל הם-הם יקבעו מהי היהדות. הם לא למדו 1% ממה שגדולי הרבנים למדו – אבל יש להם מיקרופון ודעות נחרצות משלהם. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. יושבים באולפני הטלוויזיה בורים ועמי ארצות, ומנסים לשרטט מהי היהדות ה"נכונה", האם לנוצרים מותר להתחתן עם יהודים, ומהם כללי הגיור הנכונים עבור מי שרוצה להצטרף לעם היהודי.

סופו של הריאיון הזה ביטא יותר מכל את הפן ה"עיתונאי" ה"אמיץ", שכמובן כלל לא הולך עם העדר. פאולה נזפה בממסד הרבני, שסירב לגייר נוצריה שתכננה להמשיך לחלל שבת ולהופיע באופן לא צנוע: "גם היהדות אמרה דבר ראשון – דרך ארץ קדמה לתורה". ואז היא המשיכה עם דוגמה אישית לדרך ארץ: "העלינו תמונה עם אלינה לדף הפייסבוק שלנו. אם יש לכם משהו טוב להגיד – תכתבו. אם אין לכם משהו טוב להגיד לה על האירוע המשמח בחייה – אז תסתמו". אכן, ביטוי נפלא ממי שמטיפה לדרך ארץ וקבלת אדם שדעותיו שונות משלך.

ליאון סיים עם שאלה תמימה משל עצמו, כאחד שהיהדות כה קרובה ללבו: "ומילה לרבנות – למה להרחיק אנשים מהיהדות? למה? למה זה טוב?". ותוך כדי הוא שוכח שהיהדות מצווה על קבלה אמיתית של גרי צדק, עם דגש על "צדק". כלומר, גרים שבאמת רוצים להצטרף לעם ישראל, ולא גויים שרוצים בעיקר איזו חותמת, הכרה חברתית או סתם הטבות מהמדינה. ליאון, אתה מוזמן לבדוק מולי, ולמצוא מאות ואלפי גרי צדק שזכו לחיבוק מהקהילה, לסיוע רב ולאמפתיה מופלגת, מהסיבה הפשוטה שהם באמת רצו להתגייר. גיור צדק אמיתי.

זה היה סופו של אייטם נוסף מבית המדרש של שטיפת המוח האנטי-דתית, כלפי כל מה שיהודי במדינה. אבל זו היתה תחילתה של עליית מדרגה נוספת בתחום הבורות. הפעם לא טרחו אפילו להביא עלה-תאנה כלשהו, שיתן קצת קונטרה לבליל ההגיגים והקשקושים שעפו באולפן. זה בהחלט מעורר רחמים, שאנשים אינטליגנטים בסך הכל מקיימים דיון ידעני בתחום שאין להם בו מושג ירוק. ואני אומר להם: אם היהדות באמת מעניינת אתכם, בואו להכיר אותה, ללא דעות קדומות. אל תפלגו ותשסעו מבלי מישים. פשוט תנסו בכלל להבין את הצד השני. אין לי ספק שגם התבוננות מעמיקה – תבינו שיש היגיון, ושיש אפילו אמת, גם בדברים שקל להשתלח בהם מתוך הבועה האנטי-דתית הכל כך צפויה, הכל כך רחוקה מהידברות אמיתית.