"אין לנו כח למבטים" - זה מה שהכי צרם לי

יום העצמאות עבר

אך אצלי נשארו מחשבות רבות

ואשמח לשתפן איתכם.

נסענו עם הילדים לאירוע ענק בחטמ"ר שומרון,

אלפי משפחות, ילדים, עגלות, שטח גדול, מתקנים, יחידות של הצבא המציגות את פעילותן.

ואני, עם איתן מיכאל בעגלתו

מתלכלכת בחצץ, דוחפת את העגלה בשטח לא קל, מנסה להסתיר לו את השמש, לחוצה שאולי הוא כבר רעב, מנסה להתייחס גם ל2 אחיותיו שמאוד נהנות..

ומחפשת בעיני משפחות נוספות עם ילדים מיוחדים שרואים שהם מיוחדים...

ואין

אני לא מוצאת...

לא רואה עגלות נכים

לא רואה ילדים הזקוקים לתמיכה בהליכה

לא רואה הורים המתמודדים עם הקושי של ילד מיוחד באירוע גדול...

והחלטתי לשאול הורים שאני מכירה, מה דעתם בעניין.

קבלתי תשובות מעניינות-

יש ילדים שקשה להם המוניות...

אין לנו כח לקריעה הזאת בין הטיפול במיוחד לילדים הנוספים,

המקומות לא מונגשים

החום מציק למיוחד

מעדיפים להישאר בבית ולא להתמודד...

בד"כ הולכים להופעות עם מתחם המיועד למיוחדים...

אבל הכי צרם לי, וזאת תשובה שחזרה על עצמה, שהורים אומרים ש-

אין לנו כח למבטים

ללגלוג

לריחוק שמשדרים כלפינו

לחוסר ההבנה של מה שאנחנו עוברים.

ואחת הוסיפה וכתבה לי את ההודעה הזאת:

"עברתי היום חוויה לא פשוטה. ואני רוצה לפרוק אותה פה...

יצאנו לגינה שלא באזור שלנו, עם הילד המיוחד כמובן, והילדים שם התחילו לצחוק עליו, להעליב ולבסוף ממש להציק פיזית... הוא עלה למגלשה ולא רצה לרדת...

ילד אחד חטף לו את המשקפיים, התחילו לזרוק אבנים ואני הייתי פשוט מאובנת...

עד שחברה שלי הגיעה לשם, הצליחה לטפס למגלשה  ולשכנע אותו לרדת.. ובעלי בא ולקח אותו הביתה. אני ממש בטראומה".

ואמהות רבות העלו סיפורים קשים ולא נעימים על יחס החברה לילדם המיוחד.

אז למה שיבואו לאירועים גדולים, לספוג עוד העלבות? עוד מבטים מזלזלים? עוד הפניית גב מהחברה ה"רגילה"?

חברים יקרים,

הכל תלוי באיך שאתם מחנכים את ילדכם...

חנכו אותו לכבד את השונה

תיגשו איתם לילד מיוחד, תדברו איתו, למדו את ילדכם לתת יחס לילד המיוחד.

תנו דוגמא אישית לילדכם, תראו ילד מיוחד, לטפו אותו, החמיאו להוריו.

תדברו איתם בבית שיש ילדים שונים, ה' בחר אותם להיות אחרים, ואם רואים ילד כזה בגינה, לא להציק לו, להיפך, לעזור לו.

תנו למשפחות המיוחדות את ההרגשה שמכבדים אותם, בכל מקום, בכל מצב.

שלא נגיע למצבים שאמהות כותבות שהן יוצאות לגינה רק כשאין בה ילדים נוספים.

זה רק בידכם.

תודה על ההקשבה,

שתפו בבקשה

זה כואב,

זה זועק מליבי 

ריעות לוי

רמלה

המייל של ריעות לוי (לנשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.