מדוע החליט כתב הכנסת של ’כאן’ להחזיר את הכיפה לראשו, ואיך הגיבו הגולשים?

זאב קם - כתב הכנסת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' - ריגש את אלפי עוקביו ברשת הטוויטר כאשר פרסם קבל עם ועדה כי בכוונתו להחזיר את הכיפה לראשו. 

"אחרי שנים של התחבטויות והתלבטויות הכיפה חוזרת לראש שלי", כתב קם בפוסט וציין כי את הדחיפה לצעד קיבל בזכות הבת שלו שהפתיעה אותו לפני ימים אחדים כששאלה 'איפה הכיפה'. "בדרך כלל יש לי תשובות בשבילה, אך הפעם נותרתי ללא מילים. יכולתי להסביר שאפשר להיות דתי גם בלי כיפה על הראש, אבל מצד שני -אין סיבה".

ואיך הגיבו הגולשים? רובם ככולם התרגשו ואמרו כי היה כאן קידוש שם שמיים בבחינת 'והשיב לב אבות על בנים':

חלק מן התגובות ציינו באירוניה כי מדובר ב'הדתה':

והיו גם כאלו שהעירו כי אין חובה הלכתית לחבוש כיפה. האם זה נכון? "יש מחלוקת בין הפוסקים אם יש חיוב ללבוש כיפה או שמדובר במידת חסידות", משיב הילל מאירס, מ'שאל את הרב' באתר הידברות. "דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שאף על פי שהעיקר לדינא שהוא ממידת חסידות, מכל מקום בזמן הזה יש להחמיר בזה יותר - כי כיסוי הראש מעיד על שייכותו למחנה שומרי תורה ומצוות ולא להיפך ח"ו.

"לכן, כל מי שהוא ירא שמים צריך להזהר לכסות את ראשו כשהולך ברשות הרבים, שיהיה היכר בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, ויש בזה יותר ממדת חסידות, והכיפה שעל ראשו של אדם ירא שמים היא לסמל ולמופת, שהוא שייך למחנה הדתי, ומורא שמים עליו. ומי שהולך בגילוי ראש אדרבה יש בו משום מראית העין, שיחשדוהו שהוא אדם חפשי פורק עול מלכות שמים מעליו. וכל שכן שהבא במחיצתו של רב גדול בישראל שעליו לכסות ראשו כהלכה (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן א, ושו"ת יביע אומר חלק ט' חלק אורח חיים סימן א, וקצור שלחן ערוך ילקוט יוסף סימן ב סעיף טו).

ויש לדעת שכאשר מזכירים שם ה' (לדוגמא בשעת ברכה) חובה מעיקר הדין ללבוש כיפה או כיסוי אחר על הראש (שלחן ערוך אורח חיים סימן צא סעיף ג)", עד כאן דבריו. 

וראה עוד בשלחן ערוך אורח חיים (סימן קנא סעיף ו) שיש אוסרים ליכנס לבית הכנסת בראש מגולה (ועיין שם בביאור הלכה ד"ה או בראש מגולה, בשם הלבוש)", עד כאן דבריו.