חברותא מפתיעה במשך שנים ארוכות: זוהר בן ה-14 ו... הרב קנייבסקי

בספר "בדידי הוי עובדא", מופיע סיפור מפעים מאת הרב שמואל דוד הכהן פרידמן מניו יורק. בדבריו, מספר הרב פרידמן כי נפגש עם יהודי יקר בשם הרב מנחם ערבה מישראל, ושמע מפיו את סיפורו המופלא.

"אני בעל תשובה. שירתי בחיל האוויר, נשארתי בצבא הקבע והגעתי לדרגת סגן אלוף. במחצית השניה של שנות תש"ל עברה עלי רוח טהרה והחלתי להימשך ליהדות ולתורה ומצוות. כמהתי לחיות חיי תורה ויהדות אמת, אך בתוקף תפקידי והסביבה בה נמצאתי, לא היו לי האמצעים והנסיבות להיחלץ מהחברה החילונית שבה הייתי מעורה, ולהתחיל בחיים חדשים. ציפיתי בכל לב להזדמנות מתאימה, שלא איחרה לבוא.

"בצה"ל נהוג שהקצינים הגבוהים בצבא הקבע מקבלים חופשה ארוכה בתשלום. על מנת להשתלם באוניברסיטאות ידועות שם. כשהגיע תורי והוצע לי לצאת להשתלמות באוניברסיטה, אמרתי שבמקום ללמוד מדעים באוניברסיטה, אני מעדיף לצאת להשתלמות בלימוד התורה בישיבה. מפקדי הישיר השיב לי כי מבחינתו אין כל בעיה, אך עלי לתאם זאת עם משרד הביטחון.

"פניתי למשרד הביטחון, ושם נתקלתי בהתנגדות: הם לא מכירים בישיבה כמקום לימודי השכלה גבוהה, ועל כן הם מסרבים לשלם עבורי משכורת באותה שנה.

"באותה תקופה התגברו בי הצימאון לתורה וליהדות, והתחלתי לבקש את הדרך להתקרב אל ה'", ממשיך ר' מנחם לספר. "באותם הימים עדין לא היו קיימות תנועות התשובה המפורסמות, ולא היה מי שידריך אותי להיכן לפנות. פילסתי את דרכי אל היהדות בכוחות עצמי, וכך הגעתי למשפחה חרדית בבני ברק להתארח אצלם לשבת אחת, להתרשם מנועם השבת באווירה חרדית.

"שאלתי את מארחי מי היא האישיות התורנית הנערצת ביותר בבני ברק, והוא כיוון אותי ללא היסוס למעונו של הרב שך זצ"ל. החלטתי לפנות אליו, והצעתי בפניו את שאלתי: 'ברצוני להחליף את חופשת הלימודים באוניברסיטה, שהנני זכאי לה מטעם משרד הבטחון, וללמוד תמורת זאת בישיבה אך במשרד הבטחון מסרבים לבקשתי, מה עלי לעשות?!'

"הרב שך האזין לדבריי, ובעוד אני בחדרו ביקש מנאמן ביתו הרב יחזקאל אסחייק שליט"א להזמין אליו את ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל. הרב לורנץ הגיע מיידית לבית הרב שך, בעוד אני שם. להפתעתי שמעתי כי הרב שך מצווה על חבר הכנסת שבמו"מ הקואליציוני שמנהלת המפלגה עם מרכיב הממשלה, יכנס סעיף המבטיח כי לימודים בישיבה לקציני צה"ל ייחשבו כהשתלמות באוניברסיטה. אכן, הוכנס סעיף זה במו"מ, ובעקבות כך יכולתי ללמוד בישיבה לימודי תורה במשך שנתיים וחצי", ממשיך ר' מנחם בתיאור קורות חייו.

זוהר בן ה-14 חוזר ממורמר מתלמוד התורה: "אבא, אינני מבין כלום"

ר' מנחם התחיל את צעדיו הראשונים בישיבת 'תורה ואמונה' בירושלים, ולאחר מכן עבר לבני ברק, ללמוד בישיבת 'נתיבות עולם'. את בנו זוהר בן ה-14, הכניס לתלמוד תורה.

תקופה קצרה לאחר הכניסה לתלמוד התורה, הנער חזר הביתה ממורמר ומתוסכל. "אבא, אינני מבין כלום ממה שלומדים בתלמוד התורה", אמר הנער כשהגמרא תחת חיקו. "אני לא מסוגל לקרוא בגמרא בלי נקודות ובלי פסיקים", תינה את צערו.

האב השיב לבנו: "זוהר, שמע בקולי, בכל בעיה שיש לי, נוהג אני לפנות לאישיות הדגולה והכי גדולה, עשה גם אתה כן. הנה בעירנו, האישיות המפורסמת ביותר בלימוד גמרא שניתן להגיע אליו הוא הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א".

הנער ניגש אל בית הרב קנייבסקי ביום שישי אחר הצהריים, ושאלה בפיו: "אולי ירצה כבודו ללמוד עמי ולהאיר עיני בגמרא שלומדים בתלמוד התורה שלי במסכת בבא מציעא?"

השיב לו הרב קנייבסקי: "וכי מהיכן אקח פנאי ללמוד עמך? והלא מרבים העם לבוא אלי". ולאחר מחשבה קצרה אמר: "טוב הדבר, שב בני ונלמד יחד".

"כך ישבו ולמדו יחד מסכת בבא מציעא במשך שעה תמימה: גאון הגאונים עם הנער המתחיל שתלמודו קשה עליו כברזל", מציין האב בהתפעלות. "משסיימו ללמוד וזוהר קם ללכת, הרהיב עוז ושאל: 'רבי, האם אבוא שוב בשבוע הבא ותלמד עמי?', והרב קנייבסקי בענוותנותו השיב: 'טוב, בוא בשבוע הבא ונלמד יחד'.

כך היה. החברותא המיוחדת נמשכה במשך שנתיים וחצי. מדי יום שישי אחר הצהריים מגיע הנער עם גמרתו אל בית גדול הדור, והגאון האדיר לומד עימו שיעור שבועי בגמרא.

גם כאשר הנער עלה ללמוד בישיבה גדולה, נמשכה החברותא המיוחדת, אם כי באופן שונה מעט: זוהר היה מגיע בימי שישי אחר הצהריים, והרב היה בוחן אותו על מה שלמד באותו שבוע.

לאחר מספר שנים, אמר הרב קנייבסקי לזוהר: "אמור בשמי לאביך שימצא לך זיווגך וישיאך אישה". הבחור נישא, וכאשר נכנס אל בית הרב קנייבסקי כדי לקבל הדרכה בלימוד, אמר לו הרב: "אני מבקש שתחבר חיבור על המשנה ברורה, ותציין מה הן המקורות שעליהם בנה המשנה ברורה את פסקיו והכרעותיו". בתגובה, אמר זוהר כי הוא חש שחיבור זה הוא גדול ממידתו, ועסק בלימוד התורה בתחומים אחרים, אך לא ערך את הספר.

תקופה עברה, וזוהר ניגש אל בית הרב, כשהוא שוטח בפניו את צערו שכבר עברה שנה מנישואיו, ועדיין לא זכה לילדים. רבי חיים הביט עליו ואמר: "הרי אמרתי לך לערוך ספר על המשנה ברורה". וזוהר טען שוב: "זה גדול עלי", אך גדול הדור אינו מרפה ומשיב: "תעסוק בעריכת הספר ותיוושע".

"כן היה", ממשיך ר' מנחם בסיפורו. "כשעסק בספרו הראשון - נולד לו הבן הראשון, ומשם ואילך, בכל חלק נוסף שהוא מוציא לאור נולד לו בן נוסף".

ר' מנחם הוציא מאמתחתו את ספרו החדש של בנו, הרב מאיר ערבה. "זהו הספר 'מאיר עוז', על החלק הרביעי של המשנה ברורה. זה הספר הרביעי של בני, ואכן יש לו כעת 4 ילדים".

הרב פרידמן מסיים את סיפורם של משפחת ערבה, כשהוא מציין: "בסיפור זה אני רואה הוראה ברורה מגדול הדור, שכך הורה לנו הרב קנייבסקי במעשיו - כמה יקרה וחביבה נשמתו של כל ילד יהודי, עד כדי כך שגאון הדור רואה לנגד עיניו נער צעיר בן 14, שגדל עד עתה בסביבה חילונית, ומשפחתו הגיעה זה עתה לחסות בנועם עול התורה, ומבקש ממנו: 'רבי, למדני תורה'. והרב קנייבסקי בצדקתו וחכמת אלוקים שבו נענה לבקשתו והחל ללמוד עמו. הגאון האדיר למד שעות רבות עם נער שהתאמץ להבין דברים פשוטים, השקיע בו עמל רב, ולא הרפה עד שגדל ועשה כלי מפואר.

ממשיך הרב פרידמן, ופונה למחנכי ישראל: "בואו ונחשוב כמה נפשות יקרות נדחו מהקהילה, כמה מוחות הלכו לטמיון מחמת זלזול בערך נשמה יהודית. הסיפור הזה ראוי שיהיה כאש בוערת, לכל מי שהאחריות מוטלת עליו, להיזהר מאוד מלהרחיק אף נשמה יהודית. זוהי אחריות גדולה. יש להתמלא רחמים על כל אחד החפץ ללמוד את תורת ה' ולקיים מצוותיו".

באדיבות אתר 'דרשו'.