חוה שמילוביץ: "ויתרתי על חלום הטייסת הראשונה בישראל, לטובת היהדות"

כשהרבנית חוה שמילוביץ' הייתה בת 19, היא נשאלה בסדנה שהשתתפה: "מה החלום שלך?" חוה  רשמה בלי לחשוב הרבה: "לרפא את הלבבות". השאלה המכוננת הפכה למסע חיים. "כדי לרפא לבבות של נשים אחרות הבנתי שקודם כל עליי לרפא את הלב שלי", היא אומרת.

הרבנית חוה, מהחלוצות שהביאו את המודעות לריפוי הכאב בנפש לנשים במגזר החרדי, כבר 20 שנים מטפלת בעצמה לפני שהיא מלמדת נשים אחרות. "אני רואה שזה עוזר ועובד עליי ומעביר הלאה. דברים שיוצאים מהלב - נכנסים ללב. כל מה שאני מלמדת הוא לא תיאוריה חיצונית אלא פרי של עבודה אישית".

מחפשת משמעות

אלמלא הרבנית חוה הייתה מתחילה את החזרה בתשובה שלה בגיל 15, ישנו סיכוי סביר שהייתם שומעים עליה בהקשר אחר לגמרי. עם אומץ, נחישות ושקט פנימי, הרבנית חוה הייתה כנראה כובשת את אחת הפסגות הנשיות בעולם החילוני – הופכת לטייסת הראשונה בחיל האוויר. אלא שאחרי שעברה ארבעה מבדקים החליטה לפרוש ממסלול הטייס לטובת היהדות. כיום היא מלמדת אלפי נשים חרדיות, חלקן בנות אדמו"רים, איך להתקרב לקב"ה, במקביל היא מכשירה נשים למדריכות לריפוי בבית ספר לטיפול תורני-פסיכולוגיה יהודית מעמיקה soul-therapy .

הרבנית חוה: "במהלך כל החיים חקרתי שיטות ריפוי ואני יכולה לומר שהריפוי הכי עמוק ושורשי הוא בתורה. הגיעו אליי נשים שעברו טיפולים פסיכולוגיים של שנים, התחברו לתכנים והגיעו לשינוי וריפוי יעיל. אני מלמדת איך להיכנס לנבכי הנפש ולהתמודד עם כאבים ורגשות מודחקים שיוצרים מחלות. הנשים לומדות לנקות, לטהר, לשחרר ולנתב לקרבת השם. אמונה וביטחון הם שורש רפואת היהודי. נפש של יהודי לא תמצא מזור בשיטה של גויים, כי הם לא יודעים להיכנס לרובד עמוק שיהודי זקוק לו".

(צילום: shutterstock)

בנוסף, מסייעת הרבנית חוה לנשים במצב קשה של יציאה מאבלות על ילדים שנפטרו בגיל צעיר, נשים שעברו את הגירוש מהבתים שלהן בגוש קטיף ונתיב האבות ועוד מצבים שונים של פרידות מאדם או מדבר יקר.

לרבנית חוה ארבעה ילדים, והיא מתגוררת עם משפחתה בבית שמש: "גדלתי בבית חילוני-מסורתי בראשון לציון. למדתי בגימנסיה הריאלית במגמה הראלית מתמטיקה-פיזיקה-כימיה מוגבר. בגיל 15 הנשמה התחילה להתעורר ולשאול מה התכלית של החיים. רציתי לדעת בשביל מה חיים, עובדים, מביאים ילדים. כל מי ששאלתי לא ענה בצורה מספקת. התחלתי לחפש בעצמי את התשובה. קראתי ולמדתי שיטות שונות שעסקו במודעות עצמית והפכתי לטבעונית. החלום שלי היה להיות טייסת. בגיל 17 וחצי לפני הגיוס המתוכנן לצבא התקבלתי למסלול טייס, עברתי ארבעה מבחנים, ובמקביל התחלתי ללכת לשיעורים של רב בתל אביב שדיבר על תכלית החיים ושמות אדם – הרגשתי שזה מדבר אליי. הלכתי לשני סמינרים והבנתי שללא ספק התשובות לשאלותיי נמצאות בתורה. התחלתי לחזור בתשובה, ויתרתי על החלום להיות הטייסת הראשונה בחיל האוויר ולא התגייסתי". 

מה מוביל נערה לחפש את המשמעות של תכלית החיים?

"הייתי בחיפוש ודווקא בגלל שלא הייתה תשובה אחת מספקת הייתי חייבת למצוא מענה. זאת הייתה חידה עבורי – בשביל מה הכל קיים?  החיפוש הגיע הרבה מתוך התבוננות מעמיקה בטבע. ראיתי את יד השם והשגחתו, אין צור כאלוקינו, בהחלט דרך הבריאה אפשר לראות את הבורא. כשהלכתי לסמינר הבנתי שמצאתי את התשובה ועברתי מתל אביב למדרשת נווה ירושלים בהר-נוף, בה למדתי".

איך ההורים הגיבו?

"הוריי ראו את החיפוש שלי ובעצמם לא יכלו לתת לי למענה או תשובות מספקות. יחסית הם הגיבו בסדר גמור. בהתחלה ניסיתי להשפיע עליהם וללמד, אבא שלי היה יותר פתוח, אימא שלי חשבה שעושים לי שטיפת מוח - הדעה הרווחת בתקשורת על התשובה. היא חששה אבל כשהיא ראתה  שאני מתקרבת אליהם יותר והתשובה מחזקת את הקשר בינינו, שניהם התקרבו והתחזקו והם גם בתהליך של תשובה".

להעמיק את הקשר עם הקב"ה

אחרי שנתיים וחצי במדרשה שכללו לימודים מהבוקר עד הלילה, הרבנית חוה נישאה בגיל 21 והחלה לעבוד עם נשים, לקיים סדנאות וטיפולים פרטניים, למעשה היא הייתה מהחלוצות בתחום העבודה הטיפולית עם נשים שחשו צורך לחולל שינוי נפשי בחייהן. "התלבטתי מה ללמוד: תכנות מחשבים או פסיכולוגיה. התחלתי ללמוד תכנות, אבל הרגשתי שזה לא הדבר הנכון לי, לכן הפסקתי אחרי כמה חודשים. הרגשתי שאני צריכה להיות קשובה לעצמי ותכנות מחשבים זאת לא השליחות שלי בעולם. פניתי ללימודים שקשורים לרפואה אלטרנטיבית- פלדנקרייז (מודעות בתנועה) ו-NLP".

אחד ההיבטים בעבודה שעשתה היה להעמיק את הקשר של האישה עם הקב"ה. "כשחזרתי בתשובה למדתי המון, העמקתי במקורות, ומסביבי היו קולות שאמרו: 'את עוד תראי שההתלהבות שלך תצטנן עם הזמן, כבר לא תהיי בכזאת התלהבות'. סירבתי לקבלת את ההנחה הזאת. להיפך, זה דרבן אותי להוכיח שאפשר לשמור על קשר הקב"ה בהתלהבות ויתרה מכך- להעמיק אותו. אני מרגישה שחלק מהשליחות שלי היא לחזק נשים לקשר יותר עמוק ומשמעותי עם השם, לעלות מדרגה לדרגה ולא לרדת. בתחילת נישואיי התגוררתי ביישוב בו ראיתי נשים רבות שמייחלות לישועה, הן חיפשו מזור ולמרות שהיו שומרות מצוות פנו לשיטות אחרות שלחלקן לא היה קשר לתורה וליהדות. הבנתי שהתורה נמצאת בגלות, הרגשתי שזה מיותר לבוא לשיעורים האלה כיוון שהכל נמצא בפנימיות התורה, אבל הן לא מצאו מישהו שיכול להנגיש את עבודת נפש כך שתתאים להן".

בעוד שנשים נהרו אחר סדנאות שחלקן התבססו על מקורות חוץ, הרבנית חוה פיתחה שיטה עם כלים מעשיים לריפוי הנפש. "בניתי שיטה שמבוססת על היהדות  באמצעותה אפשר להשתחרר מרגשות שלילים ולשפר מערכות יחסים. התחלתי להעביר שיעורים, וקבלתי תגובות מאוד חיוביות. פיתחתי תכנים נוספים שחלקם עסקו בעבודת השם בחגים. לעיתים קורה שכשאישה הופכת לאם התוכן הרוחני מתמוסס, האישה נכנסת לעולם גשמי אינטנסיבי ומאבדת קשר עם לימוד תורה והחגים. הרגשתי בעצמי שאני צריכה לשמור על הקשר ולהעביר לכמה שיותר נשים, כדי שיהיו מחוברות. פיתחתי סדנאות, הדרכות וספרים בהן עצות מעשיות איך להתחבר לכל חג. העברתי סדנא לכל חג והנשים חוו את החג אחרת, ברובד פנימי ועמוק יותר. הצרכים של האישה השתנו, היא רוצה להבין ולהעמיק, מה שלא היה בעבר".

בעבודה שהרבנית חוה עושה עם הנשים הן עוברות תהליך של דיוק עצמי, מול עצמן, הבעל, הילדים והקב"ה. "זה דורש המון הקשבה לעצמך. נשים חוות סבל נשי ואני מדריכה אותן לשנות את התודעה שלהן, נשים רבות יוצאות ממצב של דיכאון וחרדה, ומצוקה נפשית קשה, חוות מעין לידה מחודשת של חייהן, לרוב זה משנה גם את המציאות החיצונית לטובה. 

מה המשמעות של תודעה נשמתית?  

השיטה שפיתחתי מבוססת על העובדה שיש נשמה בתוך הגוף, הריפוי הוא ברובד נשמתי. גוף האדם מודע לצרכים הפיזיים, החלק של הנשמה הוא שלם, אין לו חלקים לא מתוקנים שיש בהם רגשות שלילים. הנשמה היא בעצם מצפן פנימי. כשאנחנו מקלפים את השכבות החיצוניות של צרכי הגוף ורגשות הנפש מגיעים לנשמה, ושם הרבה תשובה, כמו למשל - מה נכון לי? לעבוד או לא?  במה כדאי שאעבוד? כיצד כדאי שאתייחס לבעיה זו או אחרת? כשאנחנו מתחברים לרובד הנשמה – אפשר להתקרב להבין מה השליחות שלי בעולם. ככול שיותר קשורים לרובד הנשמתי כך מרגישים יותר טוב עם החיים שלנו, תחושה של שלמות".

מתוך הנשמה

ממד נוסף בעבודה הוא ההפרדה וההבדלה בין הרגשות לנשמה. "צריכים להבין שחרדה או דיכאון הם לא אני", אומרת הרבנית חוה, "ההבדלה עוזרת ותומכת ברפואת נפש. הנשים עוברות תהליך שיפור מתמיד של מערכות יחסים. ברגע שמקלפים את הרגשות השליליים אפשר לגלות את החלקים של אהבה וסליחה. לעיתים אנשים לא מעיזים להודות במה שהם מרגישים ברגע שמשחררים, נוצרת הקלה משמעותית והדרך לגאולת הנפש מתחילה. ברגע שמתחולל שינוי בתודעה יש סיכוי שגם דברים מבחוץ ישתנו. אבל השינוי מגיע רק מכוח הנשמה מתוך חיבור לבורא ולתורה".

(צילום: shutterstock)

מה השפיע עלייך לפתח את השיטה הזו? 

"כשגרתי בעמנואל הייתה תקופה שהיו הרבה פיגועים, אחד מהם היה קשה מאוד. מחבל ירה לעבר מכוניות נוסעות, במקום בו עברתי שניות בודדות קודם לכן. אישה שהכרתי איבדה שלושה קרובי משפחה ונפגעה בעצמה. הייתי מזועזעת. לא יכולתי ללכת לנחם אותה, בגלל המחשבה על הסבל הרב שנגזר עליה, לא ידעתי מה לומר לה מרוב הצער. חברות משותפות הלכו לנחם אותה וסיפרו לי שהיא ניחמה אותן. זה היה שיעור גדול עבורי, באותה הזדמנות הגעתי למאמר השגחה פרטית וביטחון ואמונה של הרב ראטה (השומר אמונים). המאמר חיזק אותי בגלל שהוא מסביר שדבר ראשון כשאדם מת על קידוש השם, הנשמה עולה למקום הכי גבוה, ולו אין צער, הצער הוא שלנו. אין רע שהוא באמת רע, אלא רק בעיניים שלנו. דבר נוסף - הקב"ה לא מנסה אותנו יותר ממה שיכולים לסבול והכוח לעמוד בניסיון ניתן רק לבעל הניסיון. התובנה הזאת השפיעה עליי וחידדה אצלי את ההפרדה בין הניסיון שלי לאחר. לפעמים אישה חוששת איך היא תסתדר כשהילד הבא ייוולד. היא תסתדר כיוון שתקבל כוח שאין לה כרגע בהווה".

הרבנית חוה מדגישה: "הנתיבות שלום אומר שבכל מצב בחיים טמונה קללה או ברכה, הקללה היא ריחוק מהשם והברכה היא קרבה להשם. כל סיטואציה יכולה להכיל את שניהם, ובכל מצב אדם צריך לבחור בברכה. זה המשמעות של לבחור באור. אני מלמדת איך מתוך הסתר פנים בוחרים להתמקד באור ולא בחושך ולחפש את קרבת השם מכל מצב. כשעושים עבודה מצליחים".

 זאת עבודה בלתי פוסקת. 

"בהחלט. כדי לצאת מיסוד העפר, מהאוטומט, מאזור הנוחות, מ'כלוב הזהב' ולהיות במקום של בחירה, מודעות והתבוננות, להתעורר לחיים צריך להיות במקום בוחר וזאת עבודה. בסוף נולדים חלקים חדשים וזה נותן הרבה שמחה".

לסדנאות של חוה שמילוביץ' באתר הקמפוס היהודי הקליקו כאן.

לכל הטורים והסרטונים של חוה שמילוביץ באתר הידברות הקליקו כאן.