במה ניתן לנחם אבל על פטירת יקירו? 5 נקודות למחשבה

מעבר לגבול

השבוע התבשרתי כי אביו של חברי הכופר (ככה הוא מגדיר את עצמו) נפטר. הכאב שלו היה עצום - אפשר להבין.

תהיתי לעצמי: אדם כזה, ללא אמונה, שכופר בקיומו של בורא עולם ובתורת ישראל - איזו נחמה יש לו כשקרוביו נפטרים? אם אין בורא לעולם חס ושלום, אם אין עולם הבא - כיצד ניתן להתמודד ולהתנחם בשעת פטירת יקיריו?

ומה בנוגע לאדם מאמין? הנקודה שלנו הפעם מיועדת למאמינים בבורא עולם - כיצד ניתן לסייע להם להתמודד ולהתנחם עם פטירת יקיריהם?

על האדם להאמין שכל הקורות אותו - הכול מאת ה' יתברך, שאוהב אותו, והכל לטובתו. אדם המאמין בנצחיות הנשמה, שיש חיים לאחר המוות ושיש עולם הבא, שבו האדם מקבל שכר על מה שטרח ועמל בעולם הזה - לאדם כזה קל יותר להתמודד ולהתנחם בפטירת יקיריו.

מדברי האלשיך הקדוש אפשר לספוג הרבה עידוד ואמונה: האלשיך מביא משל, לאֵם ובנה שגרים במרתף מעופש וחיים בעוני. אין להם מה לאכול והם שרויים בצער גדול, ואילו האב הוא עשיר גדול נמצא בארץ אחרת... אין להם דרך לעבור ממדינה למדינה, והם מצטערים על שאינם ביחד.

והנה, הזדמנה לאם אפשרות להעביר את בנה את הגבול ולהעבירו אל אביו.

מצד אחד, האם מצטערת על הפרידה מבנה האהוב, ומצד שני – היא שמחה על כך שהבן נמצא עם אביו, וכעת טוב לו, והוא חי בשפע ורווחה. אבל מה גובר על מה? הצער על הניתוק מן הבן, או השמחה על טובתו בקרבת אביו?

אם שאוהבת את הבן שלה, אומרת: נכון, כואב לי שהוא לא איתי, אבל שמחתי גדולה יותר, מכיוון שהוא נמצא במקום הטוב ביותר עבורו - עם אבא שלו!

לכן, כשקרוב משפחה יקר נפטר, אנו יודעים שהוא רק "מעבר לגבול", הוא חזר לאביו שבשמיים - הוא אצל האב "העשיר והאוהב", שדואג לכל ענייניו, ושם המקום הטוב ביותר עבורו.

לפיכך, אסור להתאבל יותר מדי, ואין מקום לכעס או לביטויי צער בלתי הגיוניים.

איך "יודע" המזון להיכנס לוושט ולא לקנה?

בגרון שלנו עוברים שני צינורות שונים: הצינור הראשון נקרא בשם 'קנה הנשימה'. הוא מתחבר לריאות ומאפשר לנו לנשום דרך האף וגם דרך הפה, והצינור השני נקרא בשם 'ושט', הוא מתחבר לקיבה ומאפשר לנו לאכול ולשתות.

כדי שלא ניחנק בשעת האכילה, חלילה, יצר בורא העולם בחכמתו שסתום בגרון, אשר אוטם את קנה הנשימה באופן אוטומטי בזמן שאנו בולעים מזון או שתייה, וכך המזון יכול להיכנס אך ורק לוושט.

(צילום: shutterstock)

יתירה מכך, כאשר קנה הנשימה אינו נסגר בזמן בעת הבליעה, ומזון חודר לקנה הנשימה, נגרם רפלקס של שיעול, המביא להוצאת המזון מקנה הנשימה החוצה.

האם יתכן שתהליך מופלא זה, שמעיד על יד מכוונת ודואגת, נוצר מעצמו ללא יוצר ומתכנן?...

"וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי-אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו: קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה"

עם קום המדינה התקבצו יהודים מכל רחבי העולם והגיעו לארץ ישראל. אם נתבונן, נגלה כי קיבוץ הגלויות הוא תופעה על-טבעית, הכרוכה בשלל תהליכים פרדוקסאליים, הנוגדים כל היגיון בריא:

ראשית, איך יכול להיות שמיעוט נרדף ועזוב, מוכה וחבול כמו העם היהודי, המפוזר בכל רחבי תבל, זכה לקבל את ארץ ישראל - חבל ארץ, הנמצא במיקום הגיאוגרפי האטרקטיבי ביותר בעולם? זה נוגד כל היגיון!

אך בורא עולם מתחייב בתורה, כי לאחר הגלות הארוכה הוא יקבץ את עם ישראל מכל קצות תבל לארץ ישראל: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ...(דברים ל', ג'-ה').

בורא עולם מתחייב גם על קהל היעד ודרכי  ההגעה לארץ - שניהם לא הגיוניים: נאמר כי בין העולים יהיו "עיוור, פיסח, הרה ויולדת", שיגיעו יחד מכל קצות תבל ו"בדרך ישר": "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי-אָרֶץ--בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו: קָהָל גָּדוֹל, יָשׁוּבוּ הֵנָּה. בִּבְכִי יָבֹאוּ, וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם--אוֹלִיכֵם אֶל-נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ...(ירמיה ל"א, ז'-ח').

הרי באותו הזמן כמעט בלתי אפשרי היה שפיסח הנכה ברגליו, יולדת שילדה זה עתה, עיוור או הרה, ייצאו לדרך כה ארוכה. ומה הכוונה במילים "דרך ישר"? - עד לפני יותר מ-200 שנה, כלי התחבורה המרכזי היה החמור!? והנה, בארץ ישראל נחתו מטוסים ואוניות מכל העולם ("בדרך ישר") והביאו איתם עיוור, פיסח, הרה ויולדת יחדיו. מי דמיין לפני אלפי שנה שתהיה תעופה אווירית? אך יוצר ההיסטוריה מתחייב כי בין השאר הם יגיעו גם בדרך אווירית כמעוף הציפור: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ....מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם"( ישעיה ס', ד'-ח') .והנה, העולים הגיעו בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר - במטוס.

יתירה מכך, במשך 2000 שנה הארץ הייתה שוממה, ואיש לא הצליח ליישב אותה. רק מאז שעם ישראל חזר לארצו, אנו עדים לתנופת התיישבות ולפריחה בלתי רגילה בארץ ישראל! איך זה יכול להיות?!

גם פה, מדובר בהבטחה של א-לוקים לעם ישראל - שבמשך שנות הגלות הארוכות, הארץ תהיה שוממה ולא תיתן פריה לאויבי ישראל: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ.... וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה... כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ... (ויקרא כ"ו, לב'-לד').

ומאידך הקב"ה גם מבטיח שעם ישראל יחזור לארצו, ושארץ ישראל השוממה תחזור לפרוח ולתת את פריה בשוב בניה אליה בתום ימי הגלות: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל: כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל ל"ו, ח'). מה שנראה כקללה - שממת הארץ - הוא בעצם ברכה, כי הארץ תאיר פניה רק לבניה, ולא לשום עם אחר!

נתבונן: מי יכול להתחייב על תהליכים לא הגיוניים אלו?! ומי הוא זה שיכול לעמוד בהבטחותיו ולקיימן?! רק אדון ההיסטוריה יכול לקבוע מראש את העתיד לקרות, ולשדד מערכות תבל כדי שיתקיימו כל דבריו.

לא תוסיף ולא תגרע

רבים נבוכים מול השאלה, איך אפשר היום לדעת בוודאות שמדובר באותה תורה שניתנה בהר סיני? איך ניתן לדעת שהמצוות שאני מקיים היום, הן המצוות שניתנו בסיני, ושלא חל בהן שינוי במהלך הדורות?

ראשית, כל מי שמתפלל בבית הכנסת, יודע שאם יש טעות לשליח ציבור בקריאת התורה, מיד מתקנים אותו. ואם יש טעות קטנה באות אחת - ספר התורה פסול: אסור לקרוא בו, ותוך 30 יום חייבים לתקן אותו. רגע, למה עושים מזה סיפור? בסה"כ אות קטנה!... אלא, כמו שקיבלנו את התורה מהורינו, כך נעביר אותה לילדינו - בלי כל שינוי, ולו הקטן ביותר.

שנית, אחרי 2000 שנות גלות, יהודים מכל התפוצות הביאו איתם את אותן אלפי הלכות - כגון ברית מילה, שמירת שבת ותפילין - ללא כל שינוי! בתימן קיימו את ברית המילה בדיוק כמו שעשו בפולין - יהודים מכל רחבי העולם קיימו אותה התורה בדיוק!

בתורה יש 304,805 אותיות. אם נבדוק את כל ספרי התורה מכל הארצות שגלו ישראל, נמצא שמדובר באותו העתק של ספר תורה: בלי שום טעות, בלי הוספה או השמטה של אף אות אחת!

ספר שמעתיקים אותו בכתב יד, לאחר 2000 שנות גלות - היינו מצפים למצוא בו הבדלים רבים בין ספר לספר. למרות זאת, אנו רואים את הדיוק והתיאום המופלא בכל ספרי התורה מכל הארצות שגלו ישראל. למה? כי עם ישראל הקפיד להעביר את התורה מדור לדור ומאב לבנו – במדויק!

כבר הביע פרופ' ייגאל ידין, הארכיאולוג הנודע, את התפעלותו מהדמיון הרב שבין התפילין בנות אלפי השנים (מימי בית שני), שהתגלו במערות קומראן, לבין התפילין של היום, וכן מדמיון הנתונים ההלכתיים, אשר התגלו במקוואות מצדה, לנתונים ההלכתיים המדויקים כיום במקוואות!

לבסוף, יש בתורה מערכת של חוקי הגנה, שמטרתם לוודא כי לא יחול שום שינוי. ואם תאמר, מי אמר שזה אותן התפילין? אולי חל שינוי? אולי בורא העולם ציווה על 3 פרשיות בתפילין, ובמהלך ההיסטוריה אחר כך בא רב והוסיף עוד פרשה – וכך קיבלנו 4 פרשיות? או שבורא עולם אמר 5 פרשיות, ומישהו שינה ל-4 פרשיות? אולי בורא עולם ציווה על תפילין עגולות, ומישהו שינה והחליט  שהתפילין תהיינה מרובעות?

אולם מי שבודק, רואה שבתורה עצמה כתוב: "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים ד', ב').

אילו היה רב בא ומנסה להוסיף או להחסיר פרשה, היו כולם מסירים אותו מתפקידו... כמו שקיבלנו ממשה, ככה אנחנו מעבירים לדור הבא. רב גדול ככל שיהיה - אין בכוחו ליצור שינוי במצוות התורה. איש לא יקשיב לו, כי מדובר באיסור מן התורה. בכלל, דבר שהוא מושלם - לא ניתן להוסיף עליו או לגרוע ממנו. הוספה על דברי התורה מרמזת שהקב"ה לוקה בחסר, ומשרתת את צרכיו האישיים של האדם...

לכן, אנו יכולים להיות רגועים, ביודענו שאנו מקיימים את המצוות בדיוק כמו שמשה קיבל בסיני ומסרה ליהושע...

אנשים שחורים

ישנם אנשים העומדים נבוכים מול השאלה: אם כולנו צאצאי אדם הראשון, מדוע יש אנשים שנראים שונים זה מזה? לטענתם, שוני זה מאמת את הטענה כי התפתחו מספר מיני אדם בתהליך אבולוציוני!

אם הטענה שגנים אינם משתנים היא נכונה, אז איך נוצר שינוי בצבע עורם של בני האדם?

אכן, מינים משתנים - רק לא באופן כזה, שמין אחד הופך למין אחר לגמרי. השינויים הם במסגרת המין, ולכן אתה רואה שיש אנשים שחורים, אנשים לבנים ואנשים אסיאתיים.

כל בני האדם הם צאצאיו של אדם הראשון, כך שכל השינויים שאתה רואה, כמו צבע עור, נוצרו בעקבות האקלימים השונים. מדובר בסך הכול בווריאציה גנטית, ולא באבולוציה. המינים משתנים בהתאם לאקלים והסביבה, אך שינויים אלה כבר גלומים בדי-אן-אי שנמצא בתאי הגוף, ואין בהם משום התפתחות או יצירה חדשה.

(צילום: shutterstock)

וריאציה גנטית מסבירה, למשל, את סוגי הכלבים השונים שאנו רואים. אך כולנו מסכימים שמדובר בכולם בסוג של כלב, ולא בהתפתחות מחתול... כנ"ל לגבי צבע עור: ישנם שחורים ולבנים אבל כולם הם בני אדם עם אותם איברים - עיניים, אף, ידיים, רגליים וכדומה...

ומה גורם לשינוי בצבע?

כל שינוי בצבע העור כבר קיים כבר בדי-אן-אי של כולנו מימי בראשית. זהו למעשה מנגנון מובנה מראש, שממעט או מרבה את מספר הפיגמנטים בגופנו. הגוף האנושי יוצר עודף פיגמנטציה בארצות שיש בהן קרינה רבה (כמו בארצות אפריקה), ולעומת זאת ימעט בפיגמנטציה במקומות שבהם הקרינה מועטה...

חברים, חשוב להבין כי השינויים החיצוניים אינם בגדר "אבולוציה", ואינם מהווים התפתחות חדשה או יצירה, אלא הם כולם כבר גלומים בגנים של כל אחד מאיתנו...