"ההצבעות החשובות ביתר מאז 1979": הסתיימה ההצבעה לאיחוד האירופי

הערב (ראשון) בשעה 18:00 שעון בלגיה, 19:00 שעון ישראל, החלו לזרום תוצאות ההצבעה הראשוניות לבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי מ-28 מדינות ברחבי יבשת אירופה. הנתונים יועברו אל המטה המרכזי של הפרלמנט בבריסל – שם יוצגו על מסכי ענק.

הפרלמנט האירופי, הבית התחתון בהתאגדות הבינלאומית של 28 מדינות אירופה, מייצג כמעט חצי מיליארד בני אדם והוא מונה 751 מושבים. לאיחוד מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים הבאים לידי ביטוי בקביעת מדיניות בעלת שיניים ונשכנית כלפי המפירים אותה.

באופן לא מפתיע, העיסוק סביב ההצבעה לגוף הארכאי-משהו, בטח לגבי מידת ההתעניינות בתוצאות הסופיות של הבחירות לאיחוד, לא גבוה במיוחד במדינות שאינן חברות באיחוד - כשהוא הדין לישראל. האדישות הזו, יש לציין, די מובנת אם כי לא מוצדקת, במידה רבה, אם לוקחים בחשבון את ההשפעה הבלתי-נתפסת של מדעי הפוליטיקה האירופאית אף על היושבים בציון.

דוגמה לעניין הרב של הבחירות הנוכחיות אצל מדינות חברות האיחוד, ניתן לראות מדבריו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שהצהיר כי הבחירות היום הן "החשובות ביותר מאז 1979, משום שהאיחוד האירופי מתמודד עם איום קיומי" – כשהוא מתכוון לתופעת עליית הלאומנים שחפצים בפילוג הגוש האירופי.

בהתאם לרוחות החדשות שהחלו במזרח אירופה ולאחרונה נראו יותר-ויותר במערב אירופה, צפוי כי גם הרכב הפרלמנט החדש עשוי להיות מפולג יותר, כמו גם לאומן יותר, ומתנגד חריף למדיניות ההגירה שקידמו מנהיגות הברזל של האיחוד – אנגלה מרקל הגרמנית ותרזה מיי הבריטית. לא זו אף זו, חלקם של הפנים החדשות באיחוד הוא גם מתנגד ידוע לעצם קיומו של הגוף המאחד את מדינות אירופה.

ומה עם ישראל?

מכאן נמשיך לישראל: בתחום היצוא, מדינות האיחוד האירופי מהוות יעד לכ-30 אחוזים מסך היצוא הישראלי (נכון לשנת 2016), והן עוקפות את ארצות הברית המהווה 26 אחוזים ממנו.

הדבר בולט במיוחד בענף המזון המעובד, שבו כ־44 אחוזים מהיצוא מופנה לאירופה. בראש יעדי היצוא בתוך אירופה נמצאת בריטניה, ואחריה בפער גדול ניצבות (לפי סדר יורד) הולנד, בלגיה (בעיקר יהלומים), גרמניה וצרפת. היצוא אליהן מורכב בעיקר מענף התרופות והכימיקלים (39.2 אחוזים), מכונות וציוד הובלה (21.3 אחוזים), ייצור מחשבים, ציוד אלקטרוני ואופטי ומוצרים אחרים (15 אחוזים). בשנה האחרונה גבר גם היצוא הביטחוני למדינות אלו, בעיקר טכנולוגיות המכוונות לטיפול בהסתננות.

גם בפן המדיני לא נעדר חלקו של האיחוד האירופי כאשר האיחוד משפיע באופן ישיר ובלתי-אמצעי על הנושאים המדיניים הרגישים החשובים ביותר לישראל, בהם המתיחות סביב סוגיית הגרעין האיראני, והסכסוך הישראלי-פלסטיני. מומחים מעריכים כי לא בהכרח שאיחוד שמרן ובדלן ייטיב יותר עם ישראל בשורת נושאים אלה.

למעשה, מאז ההצבעות הראשונות ב-1979, שיעור ההצבעה רק הולך ונהיה רע יותר. מכ-62% אל כ-43% בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2014. את האדישות, מסבירים המומחים, ניתן לתלות ביחסי ציבור גרועים שלא מספיק משווקים את הרלוונטיות של הברית האירופית לחיי האזרחים. עוד דבר שאפשר לצרף לכך הוא העובדה שהביאה להקמת האיחוד ומכאן חוסר הרלוונטיות לעת המודרנית, כאשר הסיבה העיקרית שגרמה להקמתו הוא הפחד מפני מלחמת עולם שלישית – דבר שלא נראה מוחשי כל-כך בשנים הקרובות, בשל השגשוג והשלום היחסי ששורר ביבשת.

בשל כך ומבלי להגיד למי להצביע, יצא האיחוד עם "קמפיין געוואלד" נוסח אירופה שיגרום להעלאת שיעורי ההצבעה והגברת המודעות להשפעה על החיים היומיומיים.