מבחן האמונה: איך אדע מתי ההשתדלות שלי מוגזמת?

שְׁאֵלָה הַמְנַקֶּרֶת בְּלֵב כָּל מַאֲמִין- עַד כַּמָּה לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִטְרֹחַ בְּעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה וּרְפוּאָה וְכַדּוֹמֶה.

וּבְכֵן עַד כַּמָּה לְהִשְׁתַּדֵּל, יֶשְׁנָהּ לְכָךְ תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, וְהִיא, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ נִתְבָּע עַל רִבּוּי הִשְׁתַּדְּלוּת, אֶלָּא הַשְּׁאֵלָה הִיא הֵיאַךְ יֵדַע הָאָדָם מַהִי מַדְרֵגָתוֹ בַּבִּטָּחוֹן כְּדֵי שֶׁמִּכָּךְ יֵדַע עַד כַּמָּה עָלָיו לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, וּמֵעֵבֶר לְכָךְ הִנּוֹ מַפְרִיז.

וּנְבָאֵר אֶת הַדְּבָרִים הֵיטֵב בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

יְהוּדִי הַמַּקְצִיב לַעֲבוֹדָתוֹ שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה וְיֶתֶר זְמַנּוֹ נוֹתֵן לִתְפִלָּה וּלְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה אֵינְךָ עוֹבֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, עוֹנֶה הוּא: זֶה נִרְאֶה לִי מֻגְזָם! שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַעֲבֹד, לְלֹא תּוֹרָה, לְלֹא תְּפִלָּה?! אִם כֵּן, מֵבִין הוּא שֶׁשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת זֶהוּ מֻגְזָם וְחֹסֶר בִּטָּחוֹן מֻחְלָט, אוּלָם שְׁמוֹנֶה הַשָּׁעוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד זֶה מְקֻבָּל אֶצְלוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם נִטְעַן לוֹ לָמָּה אֵינְךָ מְמַעֵט מִשְּׁמוֹנֶה שְׁעוֹת עֲבוֹדָתְךָ? יַעֲנֶה: צָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת... הֲרֵי שֶׁמַּדְרֵגַת בִּטְחוֹנוֹ מִסְתַּכֶּמֶת בְּכָךְ שֶׁאֵין מִן הָרָאוּי לַעֲבֹד יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וּמִכָּךְ בִּלְבַד הוּא נִרְתָּע, מֵאַחַר שֶׁזּוֹ מַדְרֵגָתוֹ בַּבִּטָּחוֹן.

יֶשְׁנוֹ יְהוּדִי בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁל בִּטָּחוֹן הָעוֹבֵד אַרְבַּע שָׁעוֹת לְמִחְיָתוֹ, כְּשֶׁנִּשְׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה אֵינְךָ עוֹבֵד שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, עוֹנֶה: מֻגְזָם אֶצְלִי לַעֲבֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. דְּהַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁמֻּגְזָם לָעוֹבֵד שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת לַעֲבֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת- כֵּן מֻגְזָם אֵצֶל בַּעַל מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר הָעוֹבֵד אַרְבַּע שָׁעוֹת לַעֲבֹד שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁזּוֹ מַדְרֵגַת בִּטְחוֹנוֹ, יִתָּבַע עַל כָּךְ אִם יִתְפַּתֶּה לְהוֹסִיף שְׁעוֹת עֲבוֹדָה וּלְהִתְבַּטֵּל בִּגְלָלָם מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת.

וּכְשֶׁיִּשְׁאַל זֶה מַדּוּעַ אֵינוֹ עוֹבֵד פָּחוֹת מֵאַרְבַּע שָׁעוֹת? יַעֲנֶה הֲרֵי צָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת..., דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁעָנָה קוֹדְמוֹ עַל שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, יַעֲנֶה זֶה עַל אַרְבַּע שָׁעוֹת, כִּי זוֹהִי מַדְרֵגַת בִּטְחוֹנוֹ.

כַּמּוּבָן שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַעְפִּיל וּלְהִתְרוֹמֵם בְּמִדַּת בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא וּלְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְצַמְצֵם אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, אוּלָם עַד כְּדֵי שֶׁיִּתָּבַע עַל כָּךְ- זֶהוּ כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּלְפִי מַדְרֵגָתוֹ- מַה שֶּׁמֵּבִין הוּא שֶׁמֻּגְזָם אֶצְלוֹ, אִם יִתְפַּתֶּה לְיִצְרוֹ בְּכָל זֹאת לַעֲשׂוֹתוֹ, הֲרֵי שֶׁיִּתָּבַע עַל כָּךְ.

בִּטָּחוֹן וְהִשְׁתַּדְּלוּת עַד כַּמָּה וְהֵיאַךְ?

וּלְהַלָּן כַּמָּה כְּלָלִים לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה בְּנוֹשֵׂא הִשְׁתַּדְּלוּת וּבִטָּחוֹן מִסֵּפֶר "בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" לְהָרַב יוֹאֵל שְׁוַרְץ שליט"א בְּתוֹסֶפֶת עוֹד עִנְיָנִים נְחוּצִים הַנִּרְאִים, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי:

אָמְרוּ חֲזַ"ל (פסחים סד): אֵין סוֹמְכִים עַל הַנֵּס. וְצָרִיךְ גַּם עִנְיְנֵי הִשְׁתַּדְּלוּת [מִלְּבַד לִיחִידֵי סְגֻלָּה, כְּפִי דַּעַת הָאַלְשֵׁי"ךְ, שֶׁבִּטְחוֹנָם מֻשְׁלָם אֵינָם צְרִיכִים לְשׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת (עיין אבן ישראל פ"ג)]. וְכָתַב הַשְּׁלָ"ה (שער האותיות ערך דרך ארץ): צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַמְצִיא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה מְלָאכָה אוֹ עֵסֶק שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּהְיֶה פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְאַל יִסְמֹךְ עַל מַתְּנַת בָּשָׂר וְדָם, חַס וְחָלִילָה, וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (ירמיה יז, ז). עַד כָּאן. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָרָא עֵצוֹת בְּעִנְיְנֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַנְּכוֹנָה בְּמִסְחָר וּבְהַשְׁקָעַת הַכְּסָפִים. בְּ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" כָּתַב, שֶׁיִּבְחַר מִקְצוֹעַ לְעַצְמוֹ הַמַּתְאִים לִתְנָאֵי גּוּפוֹ וְשִׂכְלוֹ וּמַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אֵלָיו בְּטִבְעוֹ, וְיֵדַע וְיַאֲמִין כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא מֵהָאֻמָּנוּת.

וְכֵן בִּשְׁאָר עִנְיְנֵי הִשְׁתַּדְּלוּת, כְּמוֹ בְּשִׁדּוּכִין וּרְפוּאָה- הַכֹּל לְפִי כְּלָלֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַמְקֻבֶּלֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל בָּאֹפֶן הַמּוֹעִיל. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹטֵחַ, מִשְׁתַּדֵּל הִשְׁתַּדְּלוּת מְיֻתֶּרֶת וּפוֹנֶה אֶל רוֹפְאֵי אֱלִיל (חזו"א).

לְדַעַת ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט, עִקַּר עִנְיַן הַהִשְׁתַּדְּלוּת הוּא לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר מִגֶּדֶר נֵס [לָכֵן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁמַּאֲמִין הָיָה כִּי מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלֹק יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלֹק, אֵינוֹ כָּפוּף הָיָה לִכְלָלֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת, כֵּיוָן שֶׁבְּמַדְרֵגָתוֹ זֶה הַיְנוּ הַךְ] (מכתב מאליהו חלק א' עמ' 188, 197).

כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה- שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה- שָׁעָה נִדְחֵית מִפָּנָיו (ברכות סד). וְכָתַב הָ"אוֹרוֹת אֵילִים", זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא בְּרֹב עֹז וְתַעֲצוּמוֹת. אִם יִהְיֶה אֵיזֶה מְנִיעָה, לֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וַה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהוֹלְכִים בְּתָמִים.

וּלְהַלָּן כַּמָּה הַנְהָגוֹת בְּעִנְיְנֵי הִשְׁתַּדְּלוּת:

1. בִּטָּחוֹן בְּעִנְיְנֵי מִצְוָה וּבְעִנְיְנֵי שִׁדּוּכִין

בְּעִנְיְנֵי מִצְוָה יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת וְלֹא לִסְמֹךְ עַל בִּטָּחוֹן בִּלְבַד, מִשּׁוּם שֶׁהַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוָה גַּם הִיא מִצְוָה (חזו"א). וְכֵן יִבְרַח בְּכָל כֹּחוֹ מִנִּסָּיוֹן וְלֹא יִסְמֹךְ עַל סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

וּבְעִנְיְנֵי שִׁדּוּכִין כָּתַב הַגְּרָ"א ("אור יהל" בביאור ההיכלות פרשת פקודי היכל ו') שֶׁיֵּשׁ לִבְטֹחַ בַּה', בִּהְיוֹת וּבַגְּמָרָא (מועד קטן יח, ע"ב) מוּבָא שֶׁמֵּה' אִשָּׁה לָאִישׁ, כָּךְ שֶׁשָּׁאנֵי עִנְיַן שִׁדּוּכִין מִיֶּתֶר הַמִּצְווֹת, דְּהַיְנוּ עַל אֶתְרוֹג אוֹ תְּפִלִּין וְיֶתֶר הַמִּצְווֹת יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל כְּפִי כֹּחוֹ, דְּאֵין עִנְיָן שֶׁל מֵה' תְּפִלִּין לָאִישׁ, אוֹ מֵה' אֶתְרוֹג לָאִישׁ, וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם גַּבֵּי אִשָּׁה נֶאֱמַר: "מֵה' אִשָּׁה לָאִישׁ", אִם כֵּן אַחַר שֶׁהַדָּבָר נִגְזַר כְּבָר דִּינוֹ כְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה שֶׁשַּׁיָּךְ בָּהֶם בִּטָּחוֹן.

וְהַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּךְ זצ"ל אָמַר בָּזֶה דְּאַף שֶׁמֵּ"הַגָּאוֹן" מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁדּוּךְ לִבְטֹחַ בַּה', מִכָּל מָקוֹם אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל כְּלָל, אֶלָּא יַעֲשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת מוּעֶטֶת וְיִבְטַח בַּה'.

2. בִּטּוּחַ חַיִּים

עַל עִנְיְנֵי אֲחֵרִים אֵין יָכוֹל אָדָם לִבְטֹחַ, וּבִכְלַל זֶה מִי שֶׁעוֹשֶׂה בִּטּוּחַ חַיִּים, שֶׁזּוֹ דְּאָגָה לְמַעַן אֲחֵרִים, וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת (בשם הגר"א קוטלר). וְכֵן כָּתַב בְּשׁוּ"ת אִגְּרוֹת מֹשֶׁה (או"ח חלק ב סי' קיא), וְנִמּוּקוֹ הוּא- דַּהֲוֵי בִּכְלַל הִשְׁתַּדְּלוּת הַמְחַיֶּבֶת כִּבְכָל עִנְיְנֵי הַמִּסְחָר [וְגַם אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם "אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן" (שו"ת-"ב חיים ס' כו)]. ובשו"ת לֶחֶם שְׁלֹמֹה (יו"ד ח"ב סי' סז) וְעוֹד גְּדוֹלִים הִסְכִּימוּ עִמָּהֶם.

3. קֻפַּת חוֹלִים

בִּטּוּחַ קֻפַּת חוֹלִים- אַף שֶׁיֵּשׁ מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר שֶׁנִּמְנְעוּ מִכָּךְ, אֲבָל כְּבָר נָהֲגוּ לְהָקֵל.

4. בִּטּוּחַ לְצֹרֶךְ חִתּוּן יְלָדִים

בִּטּוּחַ לְצֹרֶךְ כֶּסֶף לְחַתֵּן יְלָדִים- בשו"ת פְּרִי הַשָּׂדֶה (ח"ב סי' מַד) כָּתַב, דְּהַיְנוּ כְּכָל הַמִּסְחָר, וְשָׁרֵי. שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת מִסְחָר וְלִבְטֹחַ בַּה', וְאִסּוּר מְנִיעַת הַבִּטָּחוֹן הוּא, כְּשֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְלֹא עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל אִם עוֹשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת וְסוֹמֵךְ עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין בָּזֶה חִסָּרוֹן.

5. הַנְהָגַת הַבִּטָּחוֹן לְתַלְמִיד חָכָם

תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פָּחוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת. וְכָתַב הָאֶבֶן שְׁלֵמָה (פ"ג אות ד): "וְאַנְשֵׁי חַיִל הֵן אַבִּירֵי לֵב בִּשְׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה יוֹמָם וְלַיְלָה, לֹא לְהַשְׁגִּיחַ עַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַצּוֹעֲקִים לַלֶּחֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ערובין כב) עַל הַפָּסוּק: 'שְׁחֹרוֹת כְּעוֹרֵב'. וּמָה עוֹשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? מְזַמֵּן לוֹ אָדָם לְהַחְזִיקוֹ כְּמוֹ יִשָׂשׂכָר וּזְבוּלוּן".

בְּאִגְרוֹת חֲזוֹן אִישׁ (ח"א כט) כָּתַב: "וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ הוּא בָּטוּחַ מִבְטַח עֹז, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא רָאִיתִי וְכוּ'' (תהלים לז, כה). וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל עָתִיד הַקָּרוֹב לְחָשְׁבוֹ לְהֹוֶה וּמֻתָּר לַחְקֹר עָלָיו. וְאָמְנָם אִם מוּכָן חֲצִי הַהֶכְרֵחִיּוּת בְּאֵיזֶה כּוֹלֵל, נָכוֹן לְהָקֵל לְחֵצִי, וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ".

מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְהוֹצָאוֹת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה (ביצה טו) [וְכֵן לְהוֹצָאוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה לְעַצְמוֹ] [יָכוֹל לִלְווֹת לְשַׁלֵּם- וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִפְרַע. וְהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹת (עי' שם תוס' וגר"א)].

6. בִּטָּחוֹן בְּמָקוֹם שֶׁמָּצוּי נֶזֶק

"לֹא יִירָא מִפִּגְעֵי הַזְּמַן וְתוֹלְדוֹתָיו", וְאַף צַדִּיק וּבַעַל מַעֲשִׂים צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ וְלֹא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה, "וְהַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים". "יֵשׁ בִּטָּחוֹן וְיֵשׁ הוֹלְלוּת, וְהַכְּלָל לְהַבְחִין בֵּין שְׁתֵּי הַיִּרְאוֹת הִיא מַה שֶּׁחָלְקוּ חֲכָמִים: הֵיכָא דִּשְׁכִיחָא הֶזֵּקָא שָׁאנֵי וְכוּ'. כִּי מָקוֹם שֶׁהַהֶזֵק מָצוּי וְיָדוּעַ, יֵשׁ לְהִשָּׁמֵר, אַךְ מָקוֹם שֶׁאֵין הַהֶזֵּק נוֹדַע, אֵין לִירָא. וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה נֶאֱמַר 'רְעוּתָא דְּלָא חֲזִינָן לָא מַחְזִיקָנָן', וְאֵין לֶחָכָם אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת" (מסילת ישרים פרק ט).

7. בִּטָּחוֹן בְּעִנְיַן כָּבוֹד וְחֵן

בְּעִנְיְנֵי כָּבוֹד כְּבָר אָמְרוּ: אֲפִלּוּ רֵישׁ גְּרָגוּתָא מִשְּׁמַיָּא קָא מִמֶּנּוּ לָהּ (ברכות נח). וּבַגְּמָרָא (יומא לח): בְּשִׁמְךָ יִקְרְאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ. אַךְ גַּם בָּזֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת עַצְמוֹ וְלִבְטֹחַ שֶׁלֹּא יִקְרֶה לוֹ מְאוּמָה, וְגַם לֹא יַחְנִיף לַאֲחֵרִים. אִם בִּזָּהוּ אָדָם, יֵדַע כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל בִּגְלַל עֲווֹנוֹתָיו (של"ה שער האותיות אות א).

וּבְשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זצ"ל שָׁמַעְתִּי: שְׁנֵי דְּבָרִים אֵינָם בְּיַד הָאָדָם, וְאַדְרַבָּה- כְּכָל שֶׁיְּחַזֵּר אָדָם אַחֲרֵיהֶם יִנְחַל אֶת הַהֶפֶךְ, וְהֵם: חֵן וְכָבוֹד. מִי שֶׁחִנּוֹ בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, זֶהוּ מַתְּנַת ה', וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה לָזֶה וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכֹחַ לְהִתְרַפֵּס וּלְהֵחָנֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם- יִמָּאֵס יוֹתֵר. וְכֵן הַכָּבוֹד- כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, מָאוּס הוּא אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם וְהַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. לָכֵן אָדָם שֶׁהִנּוֹ בְּטִבְעוֹ נֵטֶל עַל בְּנֵי אָדָם, יִשָּׂא זֹאת בְּדוּמִיָּה וְיִתְפַּלֵּל לַה': "וּתְנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי", וְיַאֲמִין שֶׁגַּם סֵבֶל זֶה גְּזֵרַת שָׁמַיִם הוּא, כִּי תְּכוּנוֹת וְטִבְעֵי בְּנֵי הָאָדָם גְּזוּרִים הֵמָּה מִשָּׁמַיִם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּיצַד יְהֵא תֹּאַר פָּנָיו, גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ, יָפְיוֹ וְחִנּוֹ, טְבָעָיו וְאָפְנֵי תְּנוּעַת אֵבָרָיו עַל פְּרָטֵי פְּרָטֵיהֶם. וּדְבָרִים אֵלֶּה וְהַדּוֹמִים לָהֶם אֵינָם בְּיַד הָאָדָם לְשַׁנּוֹתָם, אֶלָּא חַיָּב אִתָּם לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ כִּי כָּךְ רְצוֹן ה' לִהְיוֹתוֹ עוֹבְדוֹ בִּתְנָאִים וּתְכוּנוֹת אֵלּוּ, וּ"בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים עִמּוֹ" (משלי טז, ז), וְלָכֵן לְעוֹלָם לֹא יֹאמַר אָדָם: אִלּוּ הָיִיתִי בִּתְכוּנוֹתָיו וּטְבָעָיו שֶׁל פְּלוֹנִי הָיִיתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמַּה שֶּׁאֲנִי, וַחֲבָל שֶׁטִּבְעִי וּתְכוּנוֹתַי הֵמָּה כָּאֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁתַּעַבְדֵהוּ בִּתְכוּנוֹת וּטְבָעִים אֵלּוּ דַּוְקָא, אַחֶרֶת הָיָה בּוֹרַאֲךָ בּוֹרֵא אוֹתְךָ בְּאֹפֶן אַחֵר, וְלָכֵן אַל תִּבְחַר לְעַצְמְךָ מַה שֶּׁלֹּא בָּחַר לְךָ יוֹצְרְךָ.

8. הִשְׁתַּדְּלוּת לִטְוָח רָחוֹק

הִשְׁתַּדְּלוּת לִטְוָח רָחוֹק אֲסוּרָה, כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ (סוטה מח): "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶאֱכֹל וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר, הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה". גֶּדֶר הָעִנְיָן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם שִׁקּוּל הַדַּעַת, וּוַדַּאי לַדְּאָגָה לְחִתּוּן בָּנִים, שֶׁזֶּה עִנְיָן הַצָּרִיךְ הַרְבֵּה מָמוֹן, יָכוֹל לִדְאֹג מִקֹּדֶם לַחְסֹךְ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר שו"ת תְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה הַמֻּזְכָּר לְעֵיל סָעִיף קָטָן 4.

9. הִשְׁתַּדְּלוּת בְּעִנְיְנֵי רְפוּאָה

הָרַמְבַּ"ן בְּרֵישׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי (ויקרא כו, יא) כָּתַב: מַה לְּרוֹפֵא בְּבֵית יִרְאֵי ה'. וּבְסֵפֶר הַגָּאוֹן הֶחָסִיד מִוִּילְנָא הֵבִיא מִסְפַּר לִקּוּטִים כְּתַב יָד, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין מַכָּה חִיצוֹנִית כְּמוֹ חַבָּלָה שֶׁמֻּתָּר לָרוֹפֵא לְרַפֵּא לְבֵין מַכָּה פְּנִימִית שֶׁאָסוּר לָרוֹפֵא לְרַפֵּא. אַךְ כְּבָר כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פיה"מ פסחים פרק ד), דִּרְפוּאָה הֲוֵי כְּמוֹ אֲכִילָה, וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל- כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְרַפֵּא. בְּסֵפֶר הַמַּסְפִּיק לְעוֹבְדֵי ה' כָּתַב, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ בְּדַרְגָּה שֶׁל חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים וְאֵינוֹ עוֹסֵק בִּרְפוּאָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. בְּסֵפֶר צִיץ אֱלִיעֶזֶר (ח"ח סוף סי' טו) כָּתַב: "כַּיּוֹם אֵין לִסְמֹךְ עַל נֵס וְיֵשׁ לִשְׁאֹל בְּרוֹפְאִים, וְכִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת וְלוֹמַר כִּי גָּדוֹל הוּא מִכַּמָּה חֲסִידֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁנִּתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים, וְכִמְעַט אִסּוּר יֵשׁ בַּדָּבָר- אוֹ מִשּׁוּם יָהֳרָה, אוֹ מִשּׁוּם לְהַזְכִּיר עֲווֹנוֹתָיו לִסְמֹךְ עַל נִסָּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה (ברכ"י סי' שֶׁלֶד). וְעַיֵּן שׁוּ"ת הָרַשְׁבָּ"א (ח"א סי' תיג)".

וּבְסֵפֶר שֵׁבֶט יְהוּדָה כָּתַב, שֶׁכָּל הַמִּתְרַשֵּׁל וְלֹא יָחוּשׁ לִרְפוּאָה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְסוֹמֵךְ עַל נֵס, אֵין זֶה אֶלָּא מִן הַמַּתְמִיהִים וְדַעַת שׁוֹטִים, וְקָרוֹב הוּא לִהְיוֹת פּוֹשֵׁעַ בְּעַצְמוֹ וְעָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין. וְעַיֵּן שו"ת דִּבְרֵי מַלְכִּיאֵל (ח"ה סי' לה) וְאַבְנֵי נֵזֶר (חו"מ קצג). וּלְדַעְתָּם, חוֹלֶה צַדִּיק יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל הָרַמְבַּ"ן וְהָרַב אִבְּן עֶזְרָא (שמות כג, כה) שֶׁחֹלִי פְּנִימִי אֵין לָרוֹפֵא לְרַפֵּא וְרַק חֹלִי חִיצוֹנִי מֻתָּר. וְהוֹסִיף, מִפְּנֵי כִּי נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהָרוֹפְאִים מוּעָדִים לְקַלְקֵל, וְטוֹב לִפְנֵי ה' יִמָּלֵט מֵהֶם, וְלָכֵן יוּכַל גַּם לִבְטֹחַ בַּה' שֶׁלֹּא לָלֶכֶת לָרוֹפֵא, כֵּיוָן שֶׁהֵם מוּעָדִים לְקַלְקֵל. אוּלָם כָּתַב זֶה לַהֲלָכָה וְלֹא לְמַעֲשֶׂה.

גַּם הַחוֹלֶה וְגַם הָרוֹפֵא צָרִיךְ שֶׁיַּאֲמִינוּ שֶׁהַשֵּׁם מְרַפֵּא וְלֹא הָרְפוּאָה (ברכ"י יו"ד סי' שלו), וְיֵשׁ לִנְהֹג לוֹמַר לִפְנֵי כָּל טִפּוּל רְפוּאִי: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה.

10. עַד כַּמָּה לַחְשֹׁשׁ

כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם חוֹשְׁשִׁים לוֹ, מֻתָּר שֶׁלֹּא לַחְשֹׁשׁ וְלִבְטֹחַ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לוֹ רַע, כְּמוֹ אֲכִילַת דְּבָרִים שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן עֲלוּלִים לְהַזִּיק, כְּמוֹ שֻׁמָּן מֵהַחַי וְכַדּוֹמֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַהֶזֵּק בָּרוּר, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא (שבת קלט): כֵּיוָן שֶׁדָּשׁוּ בָּהּ רַבִּים- שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה'. אַךְ עַיֵּן בָּרַמְבַּ"ם (הלכות דעות) שֶׁכָּתַב, כִּי יֵשׁ לְהַקְפִּיד לֶאֱכֹל דְּבָרִים הַמּוֹעִילִים. וְכֵן הָרַמְבַּ"ן עַל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל כָּתַב, שֶׁהָרוֹפְאִים עִקַּר תַּפְקִידָם לְלַמֵּד מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא.

11. מִי שֶׁרַע לוֹ בְּמָקוֹם מְסֻיָּם

מִי שֶׁרַע לוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, יֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר (גמרא). הרשב"א בִּתְשׁוּבָה (ח"א סי' יט) בֵּאֵר, שֶׁזֶּה מִפְּנֵי שֶׁהַגָּלוּת תְּכַפֵּר לוֹ, אוֹ מִכֵּיוָן שֶׁהַגְּזֵרָה עַל הַמָּקוֹם, טוֹב לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁמָּא אֵין גְּזֵרָה עַל הַמָּקוֹם הַהוּא. אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּת טִבְעִית שֶׁל הַחְלָפַת מָקוֹם נִרְאֶה מִדִּבְרֵי הַ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בִּפְתִיחַת שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁזֶּה נֶחְשָׁב לְחֶסְרוֹן בִּטָּחוֹן. וְכֵן מַשְׁמָע בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל כֹּהֵן שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ פַּרְנָסָה וְרָצָה לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ כְּדֵי לִמְצֹא פַּרְנָסָה (עיין שם).

עַיֵּן עוֹד כְּלָלִים בְּעִנְיְנֵי בִּטָּחוֹן וְהִשְׁתַּדְּלוּת בְּסֵפֶר "הַמַּסְפִּיק לְעוֹבְדֵי ה'" וּבְ"מַדְרֵגוֹת הָאָדָם" חֵלֶק א.

12. הַפְעָלַת עוֹרֵךְ דִּין לְמִשְׁפָּט

בְּעִנְיַן הַפְעָלַת עוֹרֵךְ דִּין לְהַצְלָחָה בְּמִשְׁפָּט, כַּמּוּבָן בָּאֹפֶן הַמֻּתָּר, נוֹשֵׂא זֶה מֻרְכָּב, וְיֵשׁ לְהִוָּעֵץ עִם חָכָם עַד כַּמָּה לְהִשְׁתַּדֵּל. וּבְכָל אֹפֶן יִזָּהֵר מְאֹד מִלְּאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתוֹ, וְיֵדַע וְיַאֲמִין כִּי "לֵב מְלָכִים וְשָׂרִים בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ", וּכְבָר יְדוּעָה וּמְפֻרְסֶמֶת סְגֻלָּה נִפְלָאָה בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין לִפְנֵי בּוֹא הָאָדָם לַמִּשְׁפָּט- לְצַמְצֵם מַחְשַׁבְתּוֹ בַּיְדִיעָה אֲשֶׁר "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ", וְשֶׁיִּרְאֶה אֶת כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ- שׁוֹפְטִים, קָטֶגוֹרִים וְכוּ', כְּאִלּוּ וְאֵינָם, וּכְכָל שֶׁיַּצְלִיחַ לֹא לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמַּחְשָׁבָה זוֹ- כֵּן יַעַזְרֵהוּ ה' וְלֹא יוּכְלוּ לִשְׁלֹט בּוֹ שׁוּם כֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

עִקַּר נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הִיא כְּדֵי שֶׁיָּשִׂימוּ בִּטְחוֹנָם בַּה' וְכוּ', לְפִי שֶׁעִקַּר הַכֹּל הוּא הַבִּטָּחוֹן הַשָּׁלֵם, וְהוּא כְּלַל הַמִּצְווֹת. (הגר"א)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.