סקירה: איראן, מה את מבשלת לנו?

כאשר נדרש ראש הממשלה המיתולוגי של סין, צ'ו אן-לאי, להתייחס למשמעויות של המהפכה הצרפתית, שהתרחשה במאה ה-18, השיב כי "עוד מוקדם להעריך". בהשאלה, זה הדבר היחיד שאפשר לומר בביטחון על מה שמתרחש באיראן מאז החליט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לפרוש מהסכם הגרעין ביוני 2018.

למעשה, קו פרשת המים בין יחסי החוץ של איראן לשאר מדינות העולם נראה שתי פעמים: ב-2015 וב-2018. ב-2015 חתמו המעצמות, בהובלתו של הנשיא האמריקני דאז, ברק אובמה, על הסכם קצר טווח, במונחי איומים אסטרטגיים, על הסכם גרעין מול איראן שהיה אמור להאט את תכנית הגרעין שלה. המדינות החתומות החליטו להסיר את הסגר הכלכלי שהיה מוטל עליה עד אז, ולאפשר לה להמשיך לשגשג, כאשר במקביל משרד החוץ האיראני בניהולו של זריף פעל ופועל להראות לעולם את פניה היפות של הרפובליקה התאוקרטית המסוגרת כאשר היא מאמינה בהידברות ודיפלומטיה. מאז ועד 2018 לא חלו, לכאורה, זעזועים ראויים לציון בממשלה האיראנית ומחוצה לה.

ב-2018 החליט מחליפו של אובמה בתפקיד, דונלד טראמפ, על פרישה מלאה מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות החריפות בכמה וכמה פעימות, שפגעו באופן כמעט בלתי הפיך בכלכלה האיראנית כאשר מאז הסנקציות נחתך המטבע האיראני, שבאופן כללי מסמל את מצב הכלכלה של מדינות, בלא פחות מ-60%. ועוד מוקדם לדעת מה יקרה עם האיראנים כאשר בחודש שעבר הודיעו על "נסיגה חלקית" מההסכם, ומאז המצב רק הולך ונעשה רע יותר. האמריקנים האשימו, ולאחרונה הסתייגו, כי האיראנים מתכננים פיגועים נגדה, עובדה שהוביל את הממשל הבדלני של טראמפ להוציא כוחות מוגברים למפרץ הפרסי, בראשן נושאת המטוסים "לינקולן", שגרמה לאיראנים לעמוד על הרגליים ולנסות להיאבק באמריקנים. הם פגעו, כך לטענתם של מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי האמריקניים, במכליות נפט סעודיים במצרי הורמוז, פגיעה שיש בה המון סמליות לנוכח העובדה הפשוטה שהמצרים מהווים הלכה למעשה "מסדרון בינלאומי" להובלת נפט.

בכירים בממשל אובמה ובצמרת הביטחון הישראלית, לרבות מזכיר המדינה ג'ון קרי והרמטכ"ל הישראלי דאז בני גנץ, טענו בזמנו כי באיראן יושבים אנשים הגיוניים שמגייסים תוקפנות לצורך אינטרסים מדיניים. מאז חלו כמה שינויים מעשיים לא קוסמטיים בכלל, בישראל ובארצות הברית: בחדר הסגלגל יושב נשיא לעומתי, ובני גנץ כבר הספיק לתקוף בחריפות את הסכם הגרעין ולהיות מועמד כמעט-ריאלי לראשות הממשלה. גם במחנה המרכז-שמאל, ביניהם ניתן למנות את עמיתו של גנץ להנהגת כחול לבן, יאיר לפיד, כבר מבינים שאיראן היא לא ברת-שיח לשיחה כלשהי שתגרום לאיראנים לנטוש את התכניות הקיצוניות שלהם.

נתניהו: "הם לא יכולים לטפל בעם שלהם והוא מרגיש את זה"

"אנחנו צריכים להיות כל הזמן במצב שבו אנחנו מונעים מהמשטר הזה לממש את השאיפות שלו. היעד הראשון שלו הוא להשיג ארסנל גרעיני, והשני הוא לכבוש את המזרח התיכון", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בריאיון שפורסם אתמול בכאן 11, בהתייחס לצעדים הבאים שישראל צריכה לנקוט מול מדינות העולם.

בשונה משאר משטרי עריצות, טוען נתניהו, "באיראן יש חדירה של אינפורמציה ברמה יחסית גבוהה. אני רואה את זה כל הזמן, למשל בהפגנות או בהתייצבות של נשים, גיבורות ממש, שעומדות בכבישים ולא מוכנות לפעול לפי צו הלבוש. כיוון שאין שם סגירה מוחלטת של אמצעי התקשורת, אז העם גם יודע שזה יכול להיות אחרת. אתה רואה את התקווה והאמונה שלהם שיום אחד הכל ישתנה. אם זה באמת ישתנה, אז באמת יהיה מזרח תיכון חדש".

נתניהו טוען כי אין להתייחס להתנהלות הרטורית של איראן כאל התנהלות טקטית שנועדה למקסם את כל הרווחים שמדינה נורמטיבית חותרת אליהם. "הנרי קיסינג'ר אמר שאיראן צריכה להחליט אם היא מדינה או תנועה", אמר והוסיף: "היא קודם כל תנועה, זה ברור. הם אומרים שהם רוצים לכבוש את המזרח התיכון ולהפיצו לעולם. אלה גורמים אלימים, תוקפניים ביותר, שפועלים במרחב גדול מאוד ומערערים מדינות שלמות".

ראש הממשלה, שמאז עלה לשלטון ב-1996 חרת על דגלו את המאבק באיראן – לכאורה הרבה לפני ששאר המנהיגים הבינלאומיים והמקומיים תהו על קנקנה, העדיף למקד את השיחה סביב הפעולות הפומביות שנוקטת ישראל נגד הסכם הגרעין, ולא סביב המנהיגים האיראניים שמאיימים בהשמדת ישראל. כאשר נשאל האם קאסם סולימאני (מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, האחראי לפעולות החשאיות מחוץ לאיראן) הוא יעד לחיסול מצד ישראל, התחמק מלהשיב על כך תוך שהוא מציין כי הוא "לא מחלק ציונים כאלה".

"תוקפנות שמצוידת גם באידיאולוגיה של תוקפנות וכיבוש ואינה נתקלת בהתנגדות, דינה להתפשט"

"הסכם הגרעין נתן להם (לאיראנים. א.פ.) כמות אדירה של כסף לבנות בו את האימפריה האיראנית ולהשתלט על המזרח התיכון. ובכן, היה צורך לעצור את ההסכם הזה".

"דבר חשוב מאוד שעשה ממשל טראמפ זה להפעיל מולם את הלחצים הדרושים", הוסיף. "זה הלקח הברור של ההיסטוריה. תוקפנות שמצוידת גם באידיאולוגיה של תוקפנות וכיבוש ואינה נתקלת בהתנגדות, דינה להתפשט. זה דבר שאני נאבקתי עליו מול כל העולם ואני שמח לפחות שבארצות הברית, הממשל הנוכחי אימץ את התפיסה הזו לחלוטין".

כהרגלו, ראש הממשלה שולף מפה ומציג את איראן: "זה הגודל של איראן היום, במיוחד אחרי הסכם הגרעין. היא מנסה לבנות גשר יבשתי של משטרים כפופים לאיראן עד היום התיכון. המטרה בסוף היא לכבוש את כל המזרח התיכון וכמובן שלנו אין מקום בתפיסה הזו. אני יכול להגיד שהתוצאה החיובית היחידה של ההסכם היא שהוא קירב את מדינות ערב לישראל".

 בהתייחס לשאלת הכתב האם ישראל מקיימת שיתוף פעולה מודיעיני עם ציר המדינות הסוניות, השיב: "מה אתה חושב שהייתי אומר לך? נניח שהיה, לא הייתי אומר לך כן, ואם לא היה, גם לא הייתי אומר לך כן. אתה צריך להניח שהאיום הזה הוא איום מספיק מוחשי ואמיתי שהוא גורם להתקרבות, כמעט בכל הרמות, כמעט עם כל המדינות".

את התוצאות בשטח שהביאה הנסיגה האמריקנית, הסביר נתניהו, ניתן לראות מהתדרדרות הכלכלה האיראנית. "אני חושב שהיא עובדת בצורה יוצאת מן הכלל, יש גם אינדיקציות לכך. אנחנו רואים מה קורה לשער המטבע באיראן, שער הריאל. מה קורה לתפוקת הנפט שלהם, מה קורה להשקעות בתוך איראן. מפולת. עכשיו, האם המפולת הזו תמוטט את הכלכלה האיראנית או את המשטר, אני לא יכול להגיד לך. אבל אני יודע דבר אחד שזה עושה באופן ברור, בתמונת האימפריה הזאת שהראיתי לך, בזרועות התמנון שלהם, אנחנו רואים את החוסר".

"יש שם פתאום בצורת נוראית", ציין ראש הממשלה. "יש פתאום שיטפונות, הם לא יכולים לטפל בעם שלהם והוא מרגיש את זה. ברור שכולנו היינו שמחים לראות איראן אחרת. אם איראן תשנה את המדיניות שלה, המדיניות כלפי איראן תשתנה. כל עוד היא לא השתנתה, ישנם רק שלושה דברים - לחץ, לחץ ועוד לחץ".

לאחרונה גברו הדיווחים כי את ההשלכות לסנקציות שהטיל טראמפ על איראן, התחילו גם בחיזבאללה, בעלי בריתם של איראן, לחוש היטב. נסראללה הכריז על שורת קיצוצים ותקנים של לוחמים. לדברי נתניהו, "אנחנו רואים פתאום שלחיזבאללה יש בעיות תקציביות, אצל הכוחות האיראניים בסוריה אנחנו רואים התכווצות ויציאה. בתקציבי הפיתוח והנשק של חיזבאללה אנחנו רואים התכווצות משמעותית, אנחנו רואים את הבעיה הזו אפילו בעזה וגם במקומות אחרים בעולם. הכסף מצטמק, וכיוון שכך, גם היכולת לממש את התוקפנות הזו מצטמקת".

בניסיון להיאבק באיראן באופן יותר אפקטיבי, הוקם ועדה בינלאומית בהשתתפות נציגים מהעולם הערבי, לרבות תימן, ואף ישראל. עם זאת, לא ברור כמה אפקטיביות יש בוועידה זו כאשר נטען כי הם לא עושים די לבלום את איראן, וחלקן אף המשיכו לסחור עם הנפט האיראני, באישור הממשל האמריקני. נתניהו ניסה להציג הסבר לכך וטען כי "הם רואים את זה כאיום ישיר עלינו ועל הערבים, לא כאיום ישיר עליהם. האיום עליהם יבוא אחר כך. האיראנים עכשיו מפתחים טילים עמוק לתוך אירופה, לא טילים שמאיימים עלינו, אבל הם אומרים עד שיקרה הדבר הזה, בוא בינתיים נסחור עם איראן, בוא בינתיים נקבל נפט איראני".

בסיום הריאיון, לגלג ראש הממשלה על הטענות כי לחיצת האיראנים לקיר עשויה לפגוע ראשית כל בישראל, כאשר במטרה להרתיע את האמריקנים, תפגע איראן בישראל. "ממש לא. וואו, רק נרגיז את איראן. בל נרגיז את איראן", השיב בציניות. "אמרו לי, וזו הייתה טענה שנשמעה פה בבניין הזה, ולא פעם ולא פעמיים, שכאשר הם יקבלו את הכסף הם יתמתנו, הם יתרסנו, הם ישנו את המדיניות שלהם. ההיפך הגמור קרה".