כשהניקיון הופך להיות בלתי נגמר

בתנו בת ה-19 "חולת ניקיון". לאחרונה, התנהגותה נעשית מוגזמת מיום ליום. היא משפשפת את הקירות, את התמונות באלבום, עד שיורד להן הצבע. כמו כן, היא דורשת מבני הבית בצעקות ובכעס לחלוץ נעליים מחוץ לבית וכד'. לא עוזרים הדיבורים שלנו בעניין. מה אפשר לעשות?

ניקיון, כמו רב הדברים החיוביים בעולם, הוא טוב, נעים ובריא - כשהוא במינון הנדרש.

כאשר ההתנהגות מוגזמת ומטרידה את הסביבה, נדרשת פנייה לגורמי מקצוע. לעיתים אדם מתנהג בצורה אובססיבית ובלתי נשלטת, משהו פנימי רודה בו ללא מנוח לבצע את הפעולות של הניקיון (או בתחום אחר שנתפס אצלו) ללא התחשבות בסובבים ובכוחותיו עצמו.

כשהסביבה לא זורמת איתו בקו חשיבתו, הוא יהפוך לעצבני/רודן, ויאשים את כולם בחוסר הבנתם לחשיבות העניין.

התנהגות כפייתיות (OCD) שלא באה לידי טיפול מחריפה עם הזמן, ועלולה לחבל בבריאות הנפש.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

אני בת 18.5, ובכל פעם שאני צריכה לבחור בין כמה דברים או להחליט על משהו, אני מגיעה לחוסר החלטיות רבה מאד ומוצאת את עצמי חושבת במשך ימים רבים על כל דבר הכי קטן, ומחשבת את כל הדברים שיכולים לקרות בנסיבות ההחלטה. אני מפחדת לקחת סיכונים בחיים, ולפעמים אחרי שכבר החלטתי על משהו - אני עדיין מתלבטת, וכל הזמן בונה על כך שאולי יהיה לי רעיון אחר. אם אני קצת לא מצליחה - אני מתייאשת וחושבת לפרוש, ואוכלת את הלב על מה שכבר כן עשיתי.אשמח מאד אם תוכלי לעזור לי להבין כיצד לבחור נכון, להיות שלמה ולהאמין בעצמי.

את מתארת פה פחד בולט מלקיחת סיכונים, וממילא קושי בקבלת החלטות, כי הרי כל החלטה טומנת בחובה סיכון מסוים... כמו כן כתבת שאת חושבת המון גם לאחר שכבר החלטת והכרעת.

מדבריך ניכר גם שיש לך פרפקציוניזם - שאיפה למושלמות, שאם את קצת לא מצליחה, את מיד מתייאשת וחושבת לפרוש.

לדעתי, כדאי לך להגמיש יותר את צורת החשיבה שלך. במקום לחשוב על החלטה מושלמת ללא סיכונים, עשי לך טבלה של רווח מול הפסד על כל החלטה, וקבלי את זה שתמיד יש שני צדדים להחלטות. האחד - תועלת מההחלטה, והשני - מחיר שמשלמים על ההחלטה. אם המחיר הוא סביר בעינייך, פשוט לכי על זה.

בנוסף, נסי להתעמת עם הפחד לקחת סיכונים, וקחי סיכונים מתונים "בדווקא". כך תתרגלי יותר ויותר להשתחרר מהפחד הזה.

אם את מתקשה לעשות את הצעדים הללו בעצמך, אני ממליצה לך ללכת לטיפול CBT בו תקבלי ליווי ותמיכה עד לשחרור ולשלמות עצמית. (רבקה פינקלשטיין, פסיכותרפיסטית מוסמכת, מומחית לטיפולCBT מערכתי)

* * *

אני בת 20, ורציתי לשאול לגבי זה שיש לי פצעים בפנים, חלקם נראים כסימנים שלא יורדים. האמת שאני בקושי נוגעת בהם, לכן שאלתי היא מה אפשר לעשות כדי שלא ייווצרו עוד פצעים והפנים יישארו חלקות. יש לציין שאני שוטפת את הפנים בסבון מדי לילה.

ניתן לומר כי היופי בא מבפנים. היופי תלוי בתזונה. שיפור התזונה ושינוי התזונה הם הגורמים לשינויים בעור פנינו.

הפרזה באכילת סוכר ומוצריו אינה טובה כלל לעור הפנים. היא מתקיפה את יפי העור משני כיוונים - על ידי החלשת פעילות בלוטת התריס עקב חוסר ויטמין B1, היות שסוכר גורם למחסור בוויטמין זה, וכן על ידי השפעה ישירה על עור הפנים.

העור נוטה לרכז סוכר בתאיו, והוא עושה זאת בקצב מהיר יותר מאשר הדם. ולכן נראה תוצאה ישירה על עור הפנים, כפצעים ופנים שאינן חלקות.

החלבונים חשובים גם הם. הם מספקים את המרכיבים לבניית הקולגן, אותו שומן תת עורי שבלעדיו העור שוקע ומתקמט, ומופיעים בו פצעים כגון פצעי אקנה, עור יבש או שומני באופן קיצוני.

חלק ניכר מבעיות עור הפנים נובע, כאמור, מתזונה לא נכונה, עמוסת רעלים. כאשר קיימת בגוף הצטברות של רעלים - נראה הדבר על גבי עור הפנים באופן ברור.

ההמלצה הראשונית, אם כן, היא הימנעות מוחלטת מסוכר ומוצריו, ומקמח לבן ומוצריו. ההמלצה המשנית הינה אכילה על פי צירופי מזון נכונים.

עור בריא מתאפשר רק כאשר המזון שאנו אוכלים מכיל כמות מספיקה של מאכלים יוצרי בסיסים, כגון: ירקות ופירות, ירקות ירוקים, ירקות שורש, קטניות מונבטות, תפוחי אדמה אפויים, אגוזים ושקדים.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)