בג"ץ אישר: הפסקת ביקורי משפחות המחבלים מעזה – תימשך

בג"ץ דחה היום (שלישי) עתירה שהוגשה נגד המדינה בגין החלטה שקיבל השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, להפסיק את ביקורי המשפחות מעזה אצל מחבלים אנשי חמאס הכלואים בבתי הכלא בישראל.

בינואר 2017 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על שורת צעדים, שנועדו להפעיל לחץ על חמאס כדי לקדם עסקה להחזרתם של חיילי צה"ל והאזרחים הישראלים מעזה לישראל. צוות שרים הסמיך את ארדן להפעיל את "מנופי הלחץ" על חמאס לפי שיקול דעתו תוך תיאום עם גורמי המקצוע. בעקבות דיון שנערך ב- 18 ביוני באותה שנה, הנחה ארדן את שירות בתי הסוהר להפסיק את ביקורי המשפחות מעזה אצל המחבלים. ההחלטה נכנסה לתוקף ב- 1 ביולי 2017. לאחר שהסוגיה הובאה בפני היועץ המשפטי לממשלה, בחן השר שוב את עמדת גורמי המקצוע והחליט להמשיך את מדיניות הפסקת הביקורים – בכפוף לבדיקת הסוגיה מעת לעת.

מספר אסירים ביטחוניים הגישו את העתירה נגד הממשלה, השר לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר. הם טענו כי החלטתו של ארדן מנוגדת לדין הישראלי ולמשפט הבינלאומי, וכי מדובר בעונש קולקטיבי הפוגע בצורה לא מידתית בזכויותיהם ובזכויות בני משפחותיהם. המדינה טענה כי מדובר בהחלטה סבירה, הנמצאת בסמכות השר לביטחון פנים, וכי היא התקבלה תוך בחינת עמדותיהם של גורמי המקצוע. לטענתה, הפגיעה בזכויות המחבלים ובני משפחותיהם – אם קיימת – הינה מידתית, ונועדה לשרת את המטרה הראויה של "השבת הבנים לגבולם".

"ביקורי משפחות – טובת הנאה ולא זכות קנויה"

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה כי ביקורי משפחות בבתי הסוהר אינם זכות קנויה אלא "טובת הנאה" שהשב"ס יכול להעניק לאסירים תוך התחשבות בשיקולים שונים, בין היתר שיקולים של ביטחון המדינה. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, ציין בפסק הדין כי החלטתו של ארדן "פוגעת בקבוצה מצומצמת מאוד של אסירים – כ- 100 בני אדם מתוך למעלה מ- 6,000 אסירים ביטחוניים ויותר מ- 800 אסירי חמאס". לדבריו, ההחלטה התקבלה בסמכות ועומדת במבחני הסבירות והמידתיות: "כידוע, החזרת שבויים ונעדרים כשלעצמה הינה מטרה ואינטרס הנכללים במסגרת ביטחון המדינה, ובפסיקת בית משפט זה אף נאמר כי מדובר באינטרס עליון ויש לכך טעם רב. כשם שההגנה על חייהם של תושבי המדינה וחייליה מהווה אינטרס בטחוני ראשון במעלה – כך גם עליה לדאוג להשבתם לאחר שנפלו בידי האויב. משכך, אין ספק כי ראוי שבמסגרת שיקוליו יתחשב השר בהחלטות ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי".

הנדל הוסיף כי "מניעת טובות הנאה ממחבלים שהורשעו בדין ומרצים עונשי מאסר אינה באה בגדרי ענישה קולקטיבית. מאחר ושלילת ביקורי משפחות אינה בגדר ענישה, לא ניתן לראות בהחלטת השר ענישה קולקטיבית פסולה – כי אם הימנעות לגיטימית ממתן פריבילגיות בשל שיקולי ביטחון". הוא ציין כי "נדרשת מידה רבה של עזות מצח כדי לתאר את היחס השונה לאסירי החמאס כהפליה על רקע 'השתייכות פוליטית' – תוך התעלמות מאופיו הרצחני של הארגון, עליו נאמר כי הוא 'מן הקיצוניים והמסוכנים שבאירגוני הטרור, ומטרתו המוצהרת והברורה היא מלחמת ג'יהאד שתמחה את ישראל מעל פני האדמה'". עם זאת, הנדל הדגיש כי "הקביעה כי בנקודת הזמן הנוכחית די בחומר שהוצג כדי ללמד שהחלטת השר סבירה ומידתית, אינה מעניקה למדיניות מניעת הביקורים אישור קבוע מראש, בכל תנאי ובכל עת – וככל שתוגש בעתידה עתירה נוספת בעניין זה, יהיה צורך לשוב ולבחון את הסוגיה לאור המידע העדכני שעל הפרק". השופטים יוסף אלרון וענת ברון הצטרפו להכרעתו של הנדל.

משפחתו של קצין צה"ל, סגן הדר גולדין, המוחזק בידי חמאס בעזה, ביקשה להצטרף כמשיבה לעתירה. במהלך הדיונים היא העלתה את הדרישה להכביד עוד יותר את תנאי הכליאה של אסירי חמאס, מתוך גישה כי מחובת המדינה לנקוט כל אמצעי חוקי כדי להשיב את גופותיהם של הלוחמים שיצאו בשמה לשדה הקרב. בתגובה להחלטת בית המשפט נמסר מהמשפחה: ״בג״ץ העניק גיבוי ותמיכה מלאה לדרך של הפעלת לחץ על חמאס כדי להשיב את הבנים הביתה. אנו מצפים כעת שנתניהו יוביל מהלכים להקשחת תנאי האסירים ויפעיל לחץ אפקטיבי על חמאס. אם ממשלת ישראל תיישם ותמלא את החלטות הקבינט – נוכל להשיב את הדר, אורון, אברה והישאם הביתה בהסכם הטוב ביותר מאז סיום מלחמת יום הכיפורים״.

עורך הדין עודד סבוראי, שייצג את משפחת גולדין בדיון בבית המשפט, אמר: ״בית המשפט העליון קיבל את עמדת משפחת גולדין, לפיה אין פגם משפטי בהפעלת לחץ על חמאס להשבת הבנים, באמצעות הכבדת היד על אסירי חמאס הכלואים בישראל. פסק הדין פותח בפני ממשלת ישראל, השר לביטחון פנים ונציבות שירות בתי הסוהר מגוון אפשרויות נוספות בהקשר זה". סבוראי הוסיף כי "לאחר שבית המשפט העליון אמר את דברו, לא תישמענה עוד טענות ביחס לקשיים משפטיים המונעים כביכול הטלת מגבלות נוספות על אסירי החמאס הכלואים בישראל כדי לקדם את השבת הבנים".