חוקר מקרי גלגולי נשמות חושף: "אלו הסיפורים ההזויים ביותר שנתקלתי בהם"

כשפסיכיאטר הילדים ג'ים טאקר החל לערוך את המחקר שלו על תופעת גלגולי נשמות בקרב ילדים - הוא לא חשב שהיא תהפוך תוך עשור בלבד לספר עב כרס פופולארי ורב מכר. 

במסגרת מחקרו, שהחל בשנת 2008 - בדק טאקר עשרות מקרים שבהם ילדים דיברו על חייהם האחרים, בגלגולים קודמים - ואת הכל עיגן בצילומים ופרטים מאומתים שארבעה מהם מובאים כעת לעיניכם. 

לדברי טאקר, רבים מהילדים הביעו רגשות עמוקים כשדיברו על חייהם האחרים, ובמקרים רבים אף בכו והיו בסערה רגשית כאשר דיברו על תופעות כמו מוות. 

 הסיפורים הללו מוגדרים כ"סיפורים היותר הזויים", לדידו של החוקר המפורסם.

"אני הייתי התינוקת שבבטן שלה" - המקרה של קנדרה קרטר

לכאורה היה זה בוקר רגיל. אמה של קנדרה קרטר בת הארבע לקחה אותה לחוג השחייה הקבוע, וקנדרה הקטנה - כהרגלה, קפצה על המאמנת באהבה. מאז שנרשמה לחוג הרגישה קנדרה קשר של חיבה ואהבה עם המאמנת שלה, ואיש לא ידע להסביר מדוע עד לאותו בוקר מוזר שבו החלה קנדרה לדבר בצורה שונה. 

"יום אחד היא פשוט הגיעה אליי וסיפרה לי סיפור מוזר. 'אמא, המאמנת אמרה שפעם הייתה לה תינוקת אבל היא מתה בבטן שלה'. כששאלתי אותה איך היא יודעת את זה, נדהמתי מהתשובה שלה: 'כי אני הייתי התינוקת שלה'", סיפרה האם. "זה עניין אותי אז ישבתי לדבר איתה על זה עוד ושמעתי פרטים הזויים על זה שהמאמנת הרגה את התינוקת שלה, והתינוקת לא באמת רצתה למות".

צ'נאי צ'ומלאיוונג 

צ'נאי צ'ומלאיוונג מתאילנד היה ילד רגיל עד גיל שלוש, אז החל 'לדבר שטויות' לדברי הוריו. תחילה לא הייתה להם כל סיבה להאמין לגיבובי הדיבורים שהוא מוציא מפיו, אולם כשהדבר חזר על עצמו פעמים רבות, נורה אדומה נדלקה הצל סבתו. "הוא כל הזמן סיפר לנו על זה שמישהו ירה בו כשהיה מורה בבית ספר ששמו היה בואה-קיי", סיפרה הסבתא שלו. 

בספרו כותב טאקר כי הסבתא הייתה זו שרצתה לאמת את הסיפור, וביקשה מנכדה שיוביל אותה לביתם של הוריו האמיתיים. צנ'אי לא התבלבל מהבקשה והוביל את סבתו יד ביד באטובוס, לנסיעה של שעה מחוץ לעירם. 

בן השלוש ידע בדיוק מתי לרדת מהאוטובוס, להפתעתה של הסבתא ההמומה. "נכנסנו לבית של זוג מבוגרים, וצ'נאי מיד ידע שאלו הוריו. הוא זיהה אותם בלי בעיה, אך הם הופתעו מאוד כשהבינו את סיבת הגעתו אליהם.