מלך זילברשלג – בוא נראה אותך הולך נגד העדר. אבל באמת

את האמת? אני לא מתרגש ממלך זילברשלג. מכרים ביקשו ממני לכתוב על "חילול השם הנורא" שהוא עושה, כולל בראיון גדול שפורסם לאחרונה. לא קראתי את הראיון, ואני גם בטוח שנאמרו שם דברים שרוח חכמים אינה נוחה מהם, בלשון המעטה. אני לא מתרגש, בגלל שבעיניי מלך זילברשלג אינו חרדי באמת, לא אוחז בגבולות החרדיים ולא מתנהל לפי ההלכה לגמרי. ראיתי פה-ושם סרטונים שלו, שהבהירו לי שהוא צעיר בעל צ'ארם משמעותי, שכרגע נמצא בתקופת הבואו-נבלע-את-העולם. מאידך הוא עדיין שומר על חזות חרדית, ואף פרסם בזמנו טור מרגש מאוד בעקבות פטירת האדמו"ר שלו. בקיצור, צעיר מבולבל. כולנו מכירים כאלה. חלקנו גם היינו כאלה. ברור שכשיש לזה תהודה תקשורתית, זה נראה לא טוב בכלל, וגם פולש לגבול המסוכן של חילול השם. אבל ככה זה עובד בתקשורת. אל תצפו מהם לנהוג אחרת.

מה גורם עד היום לאלימלך זילברשלג לדמוע? "הרגשתי שהעולם נגמר"

זילברשלג - שכנראה מודע לחומרת מעשיו בהיבט התורני, אבל עדיין משתדל להתעלם מכך - יושב על משבצת "החרדי המאגניב" של תאגיד השידור "כאן", בדיוק כפי שקובי אריאלי היה בזמנו "החרדי המצחיקן", חנוך דאום היה "המתנחל על ציפרלקס", רחלי רוטנר השתחלה למשבצת "הדתייה הקולית" וג'קי לוי הוא "הדתי הליברל ששובר מוסכמות".

נראה אתכם מביאים חרדי אמיתי

שמתם לב שאף אחד מהם לא יכול להשתחל גם למשבצת "הדתי שמקפיד על ההלכה"? לכאורה זה מכעיס ולא ראוי, כי היה ראוי שבמסגרת הגיוון ומתן הייצוג לכל קבוצות האוכלוסייה, מישהו יחליט לתת ייצוג לדתי או חרדי קלאסי, כזה שמקפיד על ההלכה, כזה שלא תמצאו אותו מצטלם במקומות מפוקפקים. אבל אל תהיו תמימים – זה כנראה גם לא יקרה. התקשורת תלך תמיד על הקליל יותר, הרדוד יותר, המשתלב יותר. שלא לומר – הכנוע יותר, אל מול רוח המפקד.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל רובם הגיעו מתחום החדשות (מי אמר סיון רהב-מאיר?) או מטורי דעה חברתיים (עודד הרוש). באופן כללי ניכר שהתקשורת הכללית – בהכללה גסה - לא בנויה כיום להכיל דתיים מהזן הלא מתפשר, כאלה שמנסים להיות אקטיביסטים לטובת המגזר שממנו הם באים. חשתי את זה על בשרי כשכתבתי במדיה החילונית, ומאז המגמה החריפה ורידדה עצמה לדעת. מספיק שאיש תקשורת דתי, בכלי תקשורת לא-דתי, יעז לבטא דעות שסותרות את הפוליטיקלי-קורקט החילוני – והסובלנות כלפיו תהיה הרבה פחות סבלנית. אל תנסו את זה בבית.

לתוך כל זה נקלע מלך זילברשלג – בחור מוכשר, לכל הדעות. הוא מספק את הצבעוניות שהוא אמור לספק, יודע לזגזג בקו התפר שבין החרדיות לחילוניות המוחלטת, וכמובן שהלכתית וציבורית זה גרוע ביותר, אבל תנוח דעתכם – לא נראה שזה מטריד אותו. נראה שהוא מודד את עצמו לפי קנה מידה וקנה הצלחה חילוני, ובטח שלא חרדי. זילברשלג עצמו יתבגר או יחזור בתשובה (וכמובן שיש דרך אחרת, אבל נקווה שהוא לא ילך לאיבוד לגמרי). התאגיד ימצא כוכב-רשת אחר במקומו, ועולם כמנהגו ינהג. בינתיים, לא כדאי לנו להתרגש מהתופעה הזו. היא היתה בעבר, והיא תמשיך להתרחש בעתיד. נראה שלרוב הצופים החילונים יש מספיק אינטליגנציה להבין שלא כך נראה ומתנהג חרדי אמיתי. נראה שלרובנו יש מספיק אינטליגנציה להבין שלבוש חרדי לא בהכרח משקף פנימיות חרדית.

הדברים לא נועדו להקל חלילה מהאחריות של זילברשלג למעשיו. אם הוא קורא (ואני מניח שבאדיבות Google Alerts הוא בהחלט קורא) – כדי לו לחשב מסלול מחדש, ולהתחיל להפנים שבין אם ירצה ובין אם לא – הוא מייצג משהו, ולא כדאי להגיע למקומות של חילול השם.

ועוד משהו, מלך (אם כבר אתה כאן איתנו): התפרסמת בכשרונך לא ללכת עם העדר. תחשוב על זה גם הפוך: אפשר להפנות את זה גם כלפי העדר החילוני. כרגע אתה כן חלק מהעדר שנוהג בקלות ראש, חלק מהעדר הליברלי, חלק מעדר אנשי התקשורת הדתיים שזונחים מאחוריהם ערכים, בדרך אל התהילה המדומה. אולי הגיע הזמן להתחיל להפנות את הסגנון המרדני אל הכיוון ההפוך. ותתפלא, זה דווקא יהפוך אותך לייחודי יותר, למגניב יותר, לא לעוד שורה ברשימה של אנשי תקשורת דתיים ששכחו מהיכן הגיעו ושאפו לרצות את הבוסים שלהם, אלא איש תקשורת עם עקרונות, עם אג'נדה שגם אם לא יסכימו איתה – יעריכו אותה. איש שלא יספר בראיונות בגיל 40 "עשיתי דברים שאני מצטער עליהם עד היום", אלא כזה שיסתכל אחורה בסיפוק, ויידע: הלכתי עם האמת שלי, ושמתי בצד את ה-Fun-Fun-Fun. אני גאה בעצמי.

בהצלחה, יא מלך.