"מי יכול להיכנס למחשבותיה של אישה שמעוניינת בילדים ולא יכולה להביא אותם?"

"אני לא חושב שמישהו יכול להבין מה עוברת אישה שבמשך 11 שנה מנסה להיכנס להריון", במילים אלו פותח הרב ציון כהן, רבה של אור יהודה, וראש 'מכון דורות', מכון הפוריות על פי ההלכה שהוא עומד בראשו יחד עם הרב אהרון בוטבול, ראש בית ההוראה 'יביע אומר', את הריאיון בו הוא חושף טפח מחייו האישים שהובילו לפתיחת המכון הייחודי. הרב כהן עבר בעצמו יחד עם רעייתו לאה טיפולי פוריות אינטנסיביים לפני עשרים שנה, עת עצרה מלדת אחרי לידת בנה הבכור, הרב איתי כהן, שכיום מנהל את המכון בעצמו ובכך סוגר מעגל משפחתי. "אלו היו זמנים אחרים", נזכר הרב, "בזמנו הטיפולים לא היו פשוטים בכלל, אבל ברוך ה' זה עבר בהצלחה ואנו כעת מגדלים דור מבורך של ארבעה ילדים שעושים חיל בכל אשר הם פונים".

הרב איתי כהן

דיין עם תואר שני

קשה שלא לחבב את הרב ציון כהן, הוא מסביר פנים, מרבה לחייך ואיש שיחה קולח. הרב כהן נולד במרוקו למשפחת רבנים מיוחסת ועלה ארצה יחד עם הוריו ותשעת אחיו ואחיותיו לירוחם ומשם לשדרות. כמרבית יוצאי מרוקו בתקופה ההיא שהגיעו ארצה המשפחה הייתה "ציונית במובן המקורי של המילה", כמו שהרב אומר. "אהבת ציון פיעמה בכל היהודים באשר הם, מהם קדושי עליון ומהם אנשי עמל, לא הייתה 'מחנאות' או כיתתיות. אבי ע"ה לא ידע מה זה חסידות כזו או אחרת, ליטאיות, דתי לאומי, דתי מודרני, בטח לא דתיות הצבועה בגוונים פוליטיים. החיים במרוקו להווי ידוע היו הומוגניים מהבחינה הזו - כל היהודים שייכים ליהדות, היינו לשמירת תורה ומצוות, מי מקפיד ומי פחות, ובכולם סרו למרות הגדולים מהם במניין ובחוכמה, כגדול וקטן. גם אלו שלא היו שומרים כל כך, לא היו חלילה 'להכעיס'. גם להם הייתה התבטלות גמורה כלפי הרבנים והערצה גלויה".

חשוב לרב כהן לציין את הרקע ההיסטורי ממנו בא, אולי כדי להסביר כיצד בתוך משפחתו המצומצמת גדלו תשעה אחים ואחיות שכיום כל אחד מהם משתייך במונחים שלנו למגזר, פוליטי ותרבות, השונה מזולתו: "הבית שלנו היה רב-גוני מאוד, ממש כל עם ישראל בתוכו", הוא מסביר, "כל האחים והאחיות שלי הם אקדמאים, בעלי תואר שני ומעלה. יש לנו בבית מכל הגוונים - אחי הבכור הוא ד"ר אהרון כהן, איש מפלגת העבודה וחוקר עיירות הפיתוח, יש לי אח אחר שהוא איש מפלגת מר"צ. ועם כולם אנחנו לא רק ביחסים טובים אלא גם בהרמוניה מלאה".

הרב למד בבית ספר יסודי ממ"ד בשדרות עד כיתה ו', ואביו שראה את נטייתו ללימוד התורה שלח אותו למתיבתא "משכן שמעון" בבני ברק. עם הגיעו לבר המצווה עבר הרב לישיבת פורת יוסף, ולאחר שנתיים חזר לבני ברק לישיבה קטנה. משם, במעבר חד, לישיבת חברון בירושלים, שם התחבב על נכדו של החפץ חיים הרב הלל זקס זצ"ל מראשי הישיבה בה למד חמש שנים. בסיום הלימודים ועם נישואיו לימד הרב בישיבת רמב"ם ובית יוסף בתל אביב ובית מדרש לרבנים בסביון. במקביל שירת כרב צבאי כולל שירות מילואים פעיל עד לפני 18 שנה. וגם הוא כמו יתר אחיו, בעל תואר שני (תואר ראשון בטורו קולג' במנהל עסקים ותואר שני בקריה האקדמית אונו במנהל עסקים).

בעידודו של הרב עובדיה יוסף החליט הרב להתמודד על משרת הרב הראשי של המועצה אזורית שער הנגב המונה 11 קיבוצים, שם כיהן כמעט עשרים שנה. "רב ראשי ל-11 קיבוצים זה לא פשוט", אומר הרב בחיוך, "אבל הצלחנו להנעים ולחבב את היהדות, רק בדרכי נועם ולא חלילה בדרכי כפיה. מהותה של היהדות שהיא מכילה את כל אלו החוסים במסגרתה. לומר לך שזה היה פשוט? לא. נזקקתי רבות בתקופה ההיא להתייעץ בעניינים מורכבים מאוד עם הרב עובדיה, ושם ראיתי כיצד הרב בכוחא דהיתרא שלו ובגאונותו הפנומנאלית, מנסה למצוא פתרונות שיקלו עם החקלאים ובעלי המשק בקיבוצים, בדברים שהם ממש מילי דאורייתא. ההלכה היהודית יודעת לתת מענה הלכתי מגוון בכלים שהם חלק מתשתיתה לכל הצרכים ואורח חיים. אין דין פסק הלכתי ליהודי בבני ברק כדין יהודי חבר קיבוץ". כהונתו של הרב בשער הנגב הייתה כה מוצלחת עד שהתושבים במקום לא היו מוכנים לפרישתו וארגנו עצומות הקוראות להשארתו בתפקיד.

במקביל, הרב כיהן במספר תפקידים במסגרת מועצת הרבנות הראשית ובשנת 2010 התמודד לכהונת הרב הראשי לאור יהודה. מועמדותו לוותה בקשים רבים. חלקים בציבור העדיפו את הרב יעקב ברהום, בנו של הרב הראשי הקודם שנפטר, שהינו תושב אור יהודה "ולא נטע זר", כפי שכונה מינויו העתידי של הרב. על כך גם הוגש בג"צ בתקווה שיעצור את המינוי של הרב כהן. מי שהכריע את הכף היה הרב עובדיה יוסף שפסק: "תפקידו של רב עיר נבחן ביכולתו לקרב בין אוכלוסיות שונות, כמו שהרב ציון עשה בשער הנגב". פסיקתו זו של הרב יוסף סתמה את הגולל על המחלוקת והרב מונה לרבה הראשי של אור יהודה, שם הוא מכהן עד היום.

אשתי הייתה בצער

ביתו של הרב כהן מתנהל באופן מחמיר, והחומות הסובבות אותו בצורות מאוד. יחד עם זאת הרב ,באקט נדיר, הסכים לפתוח צוהר קטן בחומה זו ולשוחח באופן גלוי על חייו האישיים שהביאו אותו לפתוח את מכון דורות שנחנך רק השנה. "היה לי חשוב להתראיין בגלל המכון שאותו פתחנו, מכון דורות, שעוסק בין היתר בטיפולי פוריות על פי ההלכה ולפי פסיקותיו של הרב עובדיה", אומר הרב, "המכון הזה הוא הצלה רבה למגזר שלם המונה עשרות אלפים של חשוכי בנים שהינם שומרי תורה ומצוות והוא נותן מענה הלכתי עבורם, ולא רק מענה הלכתי אלא גם ליווי אישי, ואפילו סבסוד לזוגות הזקוקים לכך".

כנס מכון דורות

כפי שציינת, אתה מכיר את מה שעובר על הזוגות האלו מקרוב...

"נכון. לפני כעשרים שנה, רעייתי ואני עברנו תקופה קשה שנמשכה 11 שנים. הבן הבכור שלנו, הרב איתי, 38, נולד באופן טבעי, אך אחריו היה הריון שלא צלח, והריון שני שבחודשים מוקדמים נדרשנו לעשות לידה מוקדמת לתינוק שלא שרד. שני האירועים הללו גרמו לסוג מסוים של עקרות שנמשכה כמה שנים. זה לא היה פשוט. לאה, רעייתי, אוהבת ילדים, והדבר הזה גרם לה עוגמת נפש רבה. אף על פי שהיא אשת חיל בפני עצמה וחלילה לא זקוקה לילדים כדי להוכיח זאת וכך גם הקפדתי לומר לה כל הזמן, אבל בזה אנחנו הגברים לא מבינים. אנחנו לא יכולים להיכנס למחשבותיה ורגשותיה של אישה שמעוניינת בילדים ולא יכולה להביא אותם. היה לה צער גדול, וכמובן גם לי בתור בעלה שראיתי אותה בצער הזה.

"התחלנו בטיפולי פוריות. התחום הגניקולוגי לא היה מפותח אז כמו היום. מה גם שאנחנו אנשים שומרי תורה ומצוות והתחום הזה של הטיפולים לא היה כל כך פופולארי בגלל המורכבות ההלכתית שלו. אבל זה עזר ברוך ה' ואחרי זה הבאנו לעולם עוד שלושה ילדים מוצלחים. אין יפה יותר מאשר לשמוע קול של תינוק בבית אחרי שנים של עקרות. צריך להבין שאדם שעובר על בשרו עניין מסוים, ואדם קרוב אצל עצמו, מבין היטב בעיות מסוימות שאנשים שלא חוו את אותו עניין, אולי לא יבינו אותן או שלא יעסקו בהן. בגלל זה היה חשוב לי, יחד עם הגאון הרב בוטבול לפתוח את המכון שמהווה הצלה של ממש עבור רבים. היוזמה דווקא לא הגיעה ממני, אלא מגניקולוג בכיר בבית חולים הדסה עין כרם, שפנה אליי ושאל מדוע אין מכון הלכתי למגזר החרדי על פי הלכותיו המקלות של הרב עובדיה יוסף. משם זה התגלגל וקיבל את ברכת כל הרבנים הספרדים ההולכים בדרכו של הרב עובדיה ובהם הראשון לציון הרב יצחק יוסף".

יש היענות ודרישה לשירותי המכון?

"כמובן. מאז שפתחנו את המכון קיבלנו עשרות פניות. הבן שלי, שמנהל את המכון בפועל הוא מומחה בגניקולוגיה ומלווה עשרות זוגות חשוכי ילדים. לצערנו, צרכי עם ישראל מרובים וקיבלנו גם פניות רבות לעזרה במימון הטיפולים. כל זריקה של פוריות כרוכה בעלות של אלפי שקלים".

קול תינוק בבית

מכון דורות פועל במטרה להעניק לזוגות חשוכי ילדים עזרה כלכלית כדי להקל מהמחיר הכלכלי של התהליך והטיפולים, וליווי ותמיכה ייחודית מסוגה, המשלבת מענה רפואי מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, ביחד עם הכוונה מלאה בכל הקשור לגישת ההלכה בתחום הפוריות. המכון נוסד בשיתוף המרכזים הרפואיים ׳הדסה עין כרם׳ ו׳הר הצופים׳ בירושלים ובשיתוף בית ההוראה החשוב ״יביע אומר״. את המכון מלווים טובי הרופאים בתחום הגניקולוגיה, פוריות, גנטיקה, הריון ולידה.

בנו של הרב כהן, הרב איתי, מספר על כך: "גדלתי בבית שהעניין הזה היה ברקע, כמו שאבי סיפר, אני רואה ברוך ה' את האחים שלי שנולדו בסייעתא דשמיא עקב הטיפולים השונים. זה דבר שלא יסולא בפז. המכון נולד מתוך הקשבה למצוקתם של זוגות רבים המצפים וכמהים לחבוק ילד משלהם ומשתוקקים לשמוע קול של תינוק בביתם, אלא שהגשמת חלומם כרוך במחיר כבד, הן מההיבט הנפשי בביצוע טיפולים מתישים, והן מבחינה פיננסית עקב העלות הגבוהה".

אלו שירותים המכון מעניק?

"המכון מעניק עזרה כלכלית; סיוע ותמיכה רגשית; ייעוץ והכוונה הלכתית ורפואית מותאמת, טיפולי שימור פוריות, השגחה ופיקוח על תהליכי ההפריה, ומהווה כתובת אחת לכל הקשור בתחום הפוריות".

חביב אדם שנברא בצלם

השיחה עם אביו של איתי, הרב ציון כהן קולחת כאמור, וגם מגיעה למחוזות רחוקים בענייני השעה תוך שהרב מגלה בקיאות וידע מרשימים בכל הנוגע למדע, אקדמיה, צבא ופוליטיקה. אך לא צריך להתפלא, הרב עצמו, כיהן כיועצו של השר מיכאל מלכיאור, השר לענייני חברה ותפוצות. כמו כן, הרב  מכהן עד היום כיו"ר ההנהלה הציבורית ומשתתף בפעילות "בית מועצת יחד", עמותה שעוסקת בקידום חיים משותפים של כל חלקי האוכלוסייה בישראל - יהודים, חרדים, דתיים ומסורתיים.

"הנושא הזה של קירוב בין האוכלוסיות בתוך עם ישראל מאוד קרוב ללבי", מסביר הרב את משנתו הציבורית, "אני חושב שאנחנו באמת צריכים לשמוע אחד את השני. אתן לך דוגמה שמאוד חורה לי, יש איזה פרחח אחד בטבריה, רון קובי (ראש העירייה א.א) שרומס ברגל גסה את כל מה שיקר לאנשים דתיים ומסורתיים מבלי לשתף ומבלי לאחד. לעומתו, ישנם ראשי ערים חילוניים ברמ"ח אבריהם בערים חילוניות מובהקות, שלא מזניחים את ציבור התושבים הדתי והמסורתי שלו. הם יודעים לאחד ולא לפלג וככה צריך לנהוג, באחווה, כי כולנו בני איש אחד. אנחנו באמת חייבים את השלום הזה בינינו".

אבל היום נראה שיש פילוג שלא ניתן לאחות אותו. 

"אשאל אותך שאלה: אבא לילדים שרואה שהבן שלו סטה מן הדרך, וליבו עיקש, לא יכול לומר 'זהו לא בני, ואין הוא מדם בשרי', אלא יעשה ככל אשר ניתן כדי לא להרחיק אותו, ובטח לא לשנוא אותו. ראינו כיצד גדולי עולם מתנהגים לבניהם וילדיהם שלא הלכו בדרך אבות. הם השפילו אותם חלילה, שנאו אותם, להיפך, תמיד קירבו באהבה ובאחווה. סוף כל סוף הם חלק מהם. ועם ישראל הוא לא משפחה אחד גדולה, הוא לא חלק מהגוף שנקרא יהדות, מה נאמר, היד הזו כואבת לי, נקטע אותה? אז יש כאלו שהם החליטו לפרוש ולהפריש, ואני לא מהמפרישים ולא מהפורשים. בבני אדם עסקינן וכל פילוג מעצם טבעו צריך להשיבו למקומו".