שר המשפטים הנכנס בנאום ראשון: "יש שופטים בירושלים. אך יש בה גם מחוקקים"

"מי שרוצה בטובתה של מערכת המשפט - חייב להיות מוכן לבקר אותה, תהיינה מחלוקות. ננהל אותן בדרך ארץ, אך את הדרוש תיקון - נתקן", כך הצהיר היום (שני) שר המשפטים הנכנס, ח"כ אמיר אוחנה, בנאום ראשון בתפקיד בטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין בבנייני האומה בירושלים. "התיקון לא יבוא אם נכנע לזעקות השבר השחוקות על "קץ הדמוקרטיה", ו"מיטוט שלטון החוק", על כל תזוזה מהמצב הקיים", הוסיף השר הטרי.

 "ראיתי שופטים ישרים והגונים", אמר. "לא ראיתי שופטים שנבחרו על ידי הציבור. המשמעות היא שמערכת המשפט היא הפחות דמוקרטית מבין הרשויות. מערכת המשפט הייתה צריכה לגזור על עצמה איפוק מיוחד, ולצערי לא תמיד אני רואה את האיפוק הזה. כולנו מסכימים על הצורך באיזונים ובלמים, אך במעשיה אני רואה רק רשות אחת שאין עליה איזונים ובלמים זולת אלה שהיא מועילה לגזור על עצמה. יש שופטים בירושלים. אך יש בה גם מחוקקים.

"לא באתי לחיים הפוליטיים כדי לרצות את כולם. באתי עם סט של ערכים ואמונות כדי לממשם. כפי שהיינו שותפים בעבר למאבק עז, רווי יצרים וצודק - אני מבקש מכם להמשיך את השותפות הזאת, למען מערכת משפט טובה וצודקת יותר. בואו נאבק יחד כדי להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט. כולנו מתחילים היום דרך חדשה.

 "האם ניתן לטעון ברצינות כי אין מקום לשינויים במערכת? האם לא היינו רוצים לראות במערכת המשפט יותר פלורליזם, לשמוע מגוון רחב יותר של דעות? האם בעולם משפטי המתאפיין ב"ירידת הפורמליזם ועליית הערכים" כפי שתיאר המלומד פרופ' מאוטנר, אין חשיבות קריטית לריבוי דעות? האם ניתן לטעון ברצינות כי האופן שבו מתמנים שופטים מאפשר את הפלורליזם הנדרש? האם המערכת המשפטית שקופה דיה? האם הציבור יודע על האופן בו מתנהלת מערכת המשפט, בו מתקבלות ההחלטות? האם ניתן להתעלם מתחושת הציבור שהולך וגדל הפער שבין המושגים "משפט" ו-"צדק"?

"ראיתי שופטים הגונים, לא ראיתי שופטים שנבחרו על ידי הציבור" 

"מי שתחושת הצדק עוד מפעמת בו, מי שחיפוש האמת היא עדיין נר לרגליו, חייב לשאול את עצמו את השאלות הללו. במהלך שנותיי כעו"ד וכאיש ציבור ראיתי שופטים חרוצים. ראיתי שופטים ישרים והגונים, חדורי תחושת שליחות. ראיתי גם אחרים. דבר אחד לא ראיתי: שופטים שנבחרו על ידי הציבור. מכיוון שכך, אין מנוס מהמסקנה שהרשות השופטת היא הפחות דמוקרטית מבין שלוש הרשויות. היושבים בה לא יישאו באחריות לתוצאות החלטותיהם, ולא יבואו בפני הציבור אחת לארבע שנים לבקש ולקבל – או לא לקבל – את אמונו מחדש. היה ניתן לצפות שדווקא בשל כך תגזור על עצמה המערכת המשפטית על שלוחותיה, שופטים ומשפטנים בשירות המדינה, איפוק מיוחד בתפקידה, ותכבד את לשון החוק כמו גם את הרשויות האחרות. לצערי לא תמיד אני רואה איפוק זה בפועל".

לטענת אוחנה, "כולנו מסכימים על הצורך במערכת האיזונים והבלמים שהגה מונטסקייה, אך במעש – אני רואה רק רשות אחת שאין עליה לא איזונים ולא בלמים, זולת אלה שהיא מואילה לגזור על עצמה. יהיו מאבקים, תהיינה מחלוקות. ננהל אותם באורך רוח, בשיקול דעת ובדרך ארץ, אך את הדרוש תיקון – נתקן. ואת הדרוש ריפוי – נרפא".

יושב הראש בפועל של לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, קרא בנאומו לשר המשפטים הנכנס ואמר: "אני יוצא כאן בקריאה לשר המשפטים הנכנס - בית המשפט העליון הוא מבצרה של הדמוקרטיה ועל כולנו מוטלת החובה לשמור עליו ככזה".