מה חיפש יאיר לפיד בבר המצווה שלנו? או: מה הבעיה עם אירועים בהפרדה?

הגיע היום הגדול – בר המצווה לבני הבכור איתמר. כמה שחיכינו לזה. עמדנו בכניסה, מקבלים את המוזמנים, ואז קלטתי אותו בזווית עיניי. הוא נכנס בחליפה שחורה ושיער מאפיר, עמד קצת ליד דוכן השווארמה, מהוסס טיפה, אבל אז ניגש לעברי בצעדים בוטחים.

"יאיר לפיד? מה אתה עושה פה?", לא הצלחתי למנוע מהלסת שלי להישמט בתדהמה, ובמקביל פזלתי לצדדים, מקווה לראות את יגאל שילון עם הסיגר הנצחי. האפשרות היחידה שעלתה לראשי היתה שמספר 2 ב"כחול לבן" התבלבל כנראה באולם, ואולי הוזמן כנראה לבר מצווה אחרת בצפון.

ואז הוא שלף מולי קלסר עם סלילים שחורים, מרשימים כאלה. כנראה שהוא השקיע בזה לא פחות מאשר בתואר הראשון שלו. "שלום דודו. באתי לעדכן אותך שעל פי החוק שהעברנו שלשום בכנסת, חל איסור מוחלט על עריכת אירועים בהפרדה", אמר בטון ענייני. "הנה, תראה כאן – סעיף 83 א', קובע במפורש: 'בעלי אירועים לא יערכו מסיבות עם ריקודים נפרדים, ולא תוגבל כניסתה של אישה למעגל הרוקדים בצד הגברים. העובר על סעיף זה צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר".

"אני לא מבין", תהיתי בעודי צובט את עצמי, כדי לוודא שאני לא נמצא במרכזו של חלום הזוי, "אתה בא להגיד לי שאסור לנו לערוך בר מצווה עם ריקודים נפרדים? ועוד עם עונש מאסר?".

"ברור, זו מדינת חוק", השיב. "לא יכול להיות שתהפכו נשים לסוג ג', ותמנעו מהן לרקוד בהתאם להשקפת עולמן. לא מספיק שהעברתם את הנשים למדרכה השנייה ולסוף האוטובוסים, עכשיו אתם גם רוצים למנוע מהאישה האומללה לרקוד? עד כאן".

"כמובן שבידך האפשרות לעתור לבג"צ", הוסיף בטון כאילו-הגון. "אבל אתה יודע", חייך וקרץ, "בג"צ תמיד יהיה לצדנו".

"אבל, אבל... אנחנו משפחה דתית", גמגמתי באימה, במיוחד אחרי שקלטתי שלצדו של לפיד עומדים שני שוטרים משופמים. "רוב המוזמנים דתיים, וגם הגברים ירגישו לא נעים אם אחת הנשים תיכנס פתאום למעגל הריקודים. נראה לך הגיוני שאפשר לכפות את זה עליהם?".

לפיד חייך, והיה נדמה לי שנצנוץ חשוד הבריק פתאום בסמוך לשן הקדמית השמאלית שלו. "זו רק ההתחלה, חביבי. עוד מעט יום כיפור, ואנחנו מתכננים לעבור לאקסטרה-שעון-קיץ, כך שהצום שלכם יסתיים רק ב-23:00".

התעוררתי בבהלה, שטוף זיעה. ידעתי, ידעתי שלא הייתי צריך לקרוא היום ידיעות על חוקי ההפרדה למיניהם.

כפייה חילונית, ובאותה נשימה – טענות על כפייה דתית

טוב, כמובן שמדובר בתסריט דמיוני ומטורלל קמעא, בהמשך למלחמתו הנאורה של יאיר לפיד, ליברמן וחבריהם – לכפות על הציבור הדתי אורח חיים "נאור". אבל עצם דרישתם היא לא מטורללת פחות.

והפעם במוקד הסערה התורנית סביב מלחמתם של החרדים והדתיים לחיות את חייהם לפי השקפת עולמם – ומנגד, מלחמתם של ליברמן, לפיד וכו' להכתיב לחרדים את החיים על פי השקפת העולם החילוני (אם יש בכלל דבר כזה): הפרדה באירועים ציבוריים.

בעבר, כזכור או שלא, במרץ 2014 החליטה הממשלה על "איסור הדרת נשים", וקבעה בין השאר שאירועים ציבוריים לא ייערכו בהפרדה. לאחרונה, במסגרת המו"מ הקואליציוני בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד, נכתב בטיוטת ההסכם כי "בתוך 90 ימים, הממשלה תתקן את החוק, באופן שיהיה ניתן לאפשר מתן שירותים ציבוריים, לימודים, אירועים וכיו"ב באופן נפרד לגברים ולנשים, הפרדה זו, לא תהווה אפליה לפי החוק".

הרעיון ברור: אם נערכים אירועים ציבוריים ע"י גופים תורניים, במימון פרטי, עבור קהל תורני שמעוניין בהפרדה, וכל הצדדים מעוניינים בחוסר ערבוב בין נשים לגברים – אז הדבר הכל כך אלמנטרי ומובן-מאליו הזה, יהיה מותר. הזוי שבזמנו חוקק בכלל החוק הזה (מי בדיוק מכריח חילונים להגיע לאירועים דתיים בהפרדה?), אבל עכשיו יש מי שנלחם ב"זכותם" של החילונים לכפות על הדתיים, באירועים דתיים, עם קהל דתי – התנהלות שאינה רצויה על אותו קהל דתי. "כספי ציבור", הם טוענים ומצביעים על המרחב הציבורי. אבל באותה נשימה אפשר להזכיר שגם האירוויזיון מומן מכספי ציבור, ושגם מופעי רחוב, בלט או סתם הצגות – ממומנים מכספי ציבור. שלא לדבר על חלק ממצעדי התועבה. מתי בפעם האחרונה ראיתם דתי שרוצה להכתיב קודי התנהגות לאירועים המיועדים לציבור הכללי? זה כבר לא קיים. כרגע הציבור החרדי והדתי הפך לנרדף, וכל בריון פוליטי יכול לנופף בידיו, לכפות את השקפתו על הציבור המושמץ הזה, ובאותה נשימה להתלונן על כפייה דתית.

ואם ציפיתם שבג"צ יגן על המיעוט הנרדף – מסתבר שגם זה כבר לא קורה. בג"צ עומד כמעט אוטומטית לימין הגורמים החילונים הרדיקליים, שלמעשה יסדו "דת" של ממש. כנראה שהחשש מהתרבות הדת גורם לכמה מאותם גורמים לשרוף את המועדון, ובדרך לשכוח מהיכן בא ולאן הוא הולך. אולי הם גם נזכרו לחזור למקורות שלהם - מהמקום שבה צמחה הליברליזם (סוף המאה ה-17, צרפת, ״המהפכה המהוללת״ ועריפת ראשם של האצילים ומתנגדי הליברליזם) באלימות וכפייה.

למרבה הצער, מלבד תפילות ומחאה - אין לנו מה לעשות נגד המתקפה הדורסנית הזו, שמגובה ע"י פוליטיקאים חלקלקי-לשון וכלי תקשורת רבי עוצמה. לכל הפרדה מגדרית הם יצמידו טייטל של "הדרת נשים" (למרות שבאותה מידה מדובר בהדרת גברים מהמרחב הנשי); מול כל אירוע חרדי בהפרדה הם ינסו לעורר פרופוגנדה זולה כדי לקושש עוד כמה מנדטים, וכדור השלג הזה רק הולך וגדל. הדרך היחידה שלנו למנוע את הטירוף הזה הוא להצביע למפלגות החרדיות – ולא לליכוד או למפלגות ימין שקולן לא מספיק ברור ובולט מול שטיפת המוח התקשורתית-חילונית הזו. אחרת אל תתפלאו אם יאיר לפיד יגיע גם אליכם לחלומות.