מדוע כבשנו את העמים הכנעניים בכוח?

ירון שואל:

"כאשר יהושע בן נון הצטווה לכבוש את הארץ, האם לא הייתה דרך אחרת לעשות זאת, ללא רצח העמים שישבו אז בארץ?"

* * *

שלום וברכה ירון, ותודה על שאלתך.

הקב"ה הוא א-ל צדיק ורחום. המוסר של התורה עולה על כל מוסר אנושי, ולא נמצא כדוגמתה בעמים אחרים. אפילו על המצרים שהטביעו את בנינו ביאור, מצווה התורה: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" (דברים, פרק כג). המדרש מספר שלאחר שהחיילים המצרים רדפו אחרינו בים סוף וטבעו, רצו המלאכים לומר שירה, אך ה' עצר אותם: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!" (מגילה דף י, עמוד ב). אפילו עליהם ריחם ה'.

והרי על עמלק למדנו, שאסור להלחם באף עם לפני שקוראים לו לשלום. הרמב"ם כותב שאפילו עמלק - אם ישוב בתשובה, אסור לפגוע בו לרעה. כך נפסק בהלכות מלכים (פרק שישי): "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום, אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצווה, שנאמר (דברים פרק כ') "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אם השלימו וקיבלו שבע מצוות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה, והרי הן למס... ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקיבלו שבע מצוות".

כיצד כל זאת מסתדר עם העובדה שיהושע בן נון הצטווה לכבוש את העמים הכנעניים בכוח החרב ולהמיתם?

התשובה היא שהעמים שחיו בדור המדבר לא רצו שלום ולא רצו לשוב בתשובה. התורה מדווחת לנו שהארץ ניתנה לנו מאלוקים, בין היתר, מכיוון שהעמים הכנעניים היו רשעים, מקריבים את בניהם על המזבח (דברים יח, י), והיו נגועים בכל סוג של גילוי עריות. מעניין לציין שגם המחקר הארכיאולוגי גילה נתונים חמורים אלה על עמי כנען, שהיו מסואבים כל כך, עד שאפילו בתי התפילה שלהם היו מוקד עלייה למעשים מטונפים מאוד. עוד עלינו לזכור שהעמים הרשעים שחיו בארץ כנען היו בעצמם כובשים אשר היו סחרו בעבדים, בנשים ובילדים, והתייחסו בזלזול לחיי אדם; הם לא היו שומעים את זעקתם של יתומים ואלמנות.

בספר ויקרא (פרק יט) תמצא את רשימת החטאים החמורים של יושבי הארץ, בסופם נאמר: "ושמרתם אתם את חוקתי ואת משפטי, ולא תעשו מכל התועבות האלה, האזרח והגר הגר בתוככם - כי את כל התועבת האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ... ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני ה' אלוקיכם". התועבות החמורות המתוארות בפרק זה קשות לתיאור, והיו דומים למעשיהם של אנשי סדום. בל נשכח את בנות מואב שנשלחו במטרה להחטיא את ישראל במדבר - התעלו על דעתכם עם שפוי שמקריב את בנותיו? ששולח אמהות, אחיות ובנות במטרה לזנות? מי שקורא בתנ"ך לפי סדר יבחין מיד עם מי הצדק.

עבודת האלילים כללה בתוכה רצח ילדים, מעשים חמורים בין בני משפחה, הקרבת אנשים על המזבח, אכילת איברים של בהמות וחיות בעודן בחיים, סחר בילדים, פריצות בפרהסיה, ומעשי תועבה שקשה להעלות על הדעת.

הופתעתי מן הממצאים המכוערים שהמחקר הארכיאולוגי גילה על תרבותם של הכנענים הקדומים. עבור אליליהם הקימו מקדשים של טינוף, וביצעו מעשים מזוהמים בפרהסיה.

אנשים בני ימינו רחוקים מלהבין את המציאות ההיסטורית שהיתה בזמן יציאת מצרים, שכן בימינו מדינות המזרח, כמו גם מדינות נוצריות באירופה ואמריקה - כבר קיבלו עליהם יסודות ומוסר מתורתנו הקדושה, הם התפתחו מוסרית באלפי השנים האחרונות, ולכן אתה מוצא בהם התנהגות מוסרית בסיסית, רעיונות תורניים על כבוד האדם, עזרה לעניים ולחולים וכדו'. אך העמים הקדומים היו משוללים יסודות אלה, ולא היה להם מקום בארץ הקודש.

עם כל זאת, למרות רשעותם של עמי כנען, חז"ל מלמדים אותנו שיהושוע בן נון שלח תחילה אגרות שלום לעמים, ונתן להם אפשרות להינצל. ספר התורה מספק לנו דוגמאות רבות בהן העמים השכנים ניסו לתקוף את בני ישראל מיד לאחר שקראנו להם לשלום, לדוגמה: "וישלח ישראל מלאכים (-שליחים) אל סיחון מלך האמורי לאמור, אעברה בארצך... בדרך המלך נלך עד אשר נעבור גבולך, ולא נתן סיחון את ישראל עבור בגבולו, ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבוא יהצה וילחם בישראל" (במדבר פרק כא, כא).

התורה מספקת לנו דוגמאות היסטוריות רבות לדרכם הרחמנית של בני ישראל לקרוא לעמים לשלום, לעומת האופן בו ניסו העמים לנצל את חולשת העם הנודד במדבר, כדי להכחידם ולגזול את ממונם (דוגמאות לכך תמצא בספר שמות פרק י"ז, במדבר פרק כ', במדבר פרק כ"א, במדבר פרק כ"ה).

כל עוד לא שבו בתשובה והסכימו לקבל עליהם שבע מצוות בני נח כמו "לא תרצח" ו"לא תנאף", לא היה ניתן לחיות בשלום עם העמים הכנעניים המחזיקים בתרבות סדומית. מלבד שפראי-אדם כאלה היו מסוכנים לבני ישראל בתור שכנים, תרבותם המסואבת היתה גורמת להתדרדרות בקרב בני ישראל; לא היה ניתן לשמור על קדושת הארץ בזמן שהכנענים מטמאים אותה במעשי רצח ועריות. לכן, לאחר שלא הסכימו לשוב בתשובה, הצטווינו להשמידם כדי לטהר את ארץ הקודש.

המוסריות של התורה תמיד עלתה על המוסר של העמים, כי מקורה אלוקי. הוראות היצרן של הבורא יתברך הם שלימדו אותנו חוקים ומשפטים לקדש את בני ישראל ולהרחיקם מכל דבר רע, הם שרוממו אותנו משפלות העמים בעת העתיקה, ועד ימינו אנו, כפי שנאמר: "ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים... ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים הלאה ואמרו - רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו, בכל קראנו אליו? ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום?" (דברים ד, ה).