מכתב מאבא – רוצה את הלב שלך

בתי היקרה,

לא עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה בה כתבתי לך מכתב... אני מנסה בכל דרך אפשרית להגיד לך מה את בשבילי. מה אני רוצה להיות בשבילך. מה הייעוד המיוחד שבחרתי בשבילך בעולם הזה. את חושבת שלעיתים אני שוכח אותך, שלעיתים אני מכאיב לך מבלי לחשוב, שהמצוות שלי מקשות עלייך. אהובה שלי, אילו רק הייתה לי הדרך להכניס אותך אל תוך הלב שלי כדי שתוכלי לראות כיצד אני כואב כשאת כואבת. אילו יכולתי לגרום לך להרגיש את מה שאני מרגיש כלפייך... בכל פעם שאת פוקחת את עינייך בבוקר ושפתייך ממלמלות "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" - אני מתרגש עד דמעות! את כל העולם שלי!

קטנה שלי, יש הרבה דברים שאני רוצה ממך. אני רוצה שתהיי קרובה אלי, אני רוצה שתקיימי את המצוות שלי; אני רוצה שתלמדי את התורה שלי; אני רוצה שתעשי מעשים טובים; אני רוצה שתייצגי אותי בכבוד; שתהיי צנועה כיאה לבת של המלך; אני רוצה שתכבדי את הוריך; אני רוצה שתעשי את בעלך מאושר; אני רוצה שתחנכי את הילדים שלנו לחיי תורה ומצוות; אני רוצה שתהיי אשת חיל. אבל לפני הכל ויותר מהכל, אני רוצה את הלב שלך! אני רוצה שתעבדי אותי בשמחה ובלבב שלם. שכל מצווה שתקיימי - תקיימי בכוונה אמיתית, שתרצי לעשות לי נחת, ולא תעשי רק כי את חייבת. המצוות האלה יכולות לעשות אותך כה מאושרת, למלא אותך באור. לא תרגישי חוסר, לא תרגישי עצבות. תכניסי אותי פנימה... אבל לא רק בעשיית המצווה. הכוונה שלך חשובה לי יותר מכל, אני רוצה את הלב שלך! אני רוצה שתקבלי הכל באהבה, שתביני שגם אם שלחתי אליך קושי, זה כי אני אוהב אותך ורוצה לקדם אותך! רוצה להעלות אותך מדרגה, לשפר אותך, לקרב אותך לייעוד האמיתי שלך. רוצה שתביני שכל מה שאת עוברת זה הכי טוב בשבילך, שגם כשאת לא מבינה, עדיין תחייכי מבעד לדמעות, תרימי את ראשך אלי ותאמרי: אבא, אני לא מבינה מה טוב במה שקורה איתי, אבל אני יודעת שזה ממך, בהשגחה מדויקת במיוחד בשבילי. אני סומכת עליך בעיניים עצומות". שהדמעות שיזלגו על פניך יהיו דמעות של אמונה, של הכנעה, דמעות שאומרות: "הבנתי, נכנעתי. אתה יודע. אני לא מבינה כלום. אני עפר ואפר ואתה כל העולם". אני רוצה את הלב שלך! רוצה שתתאמצי כדי לקיים מצווה, שדווקא את המצוות שקשה לך לקיים, דווקא את המידה הרעה הזאת שקשה לך לשבור, דווקא שם תתאמצי יותר, במקום לוותר... במקום להרים ידיים ולהגיד "אני לא מסוגלת", תרימי ראש למעלה ותגידי: "אבא שלי החליט שאני יכולה, אז אני יכולה!". אני רוצה לראות אותך עושה את הבלתי יאמן! רוצה לראות אותך הופכת להיות מה שאני יודע שאת יכולה להיות: בת ישראל אמיתית. הילדה שלי.

ילדה שלי, תזכרי, אני איתך תמיד. מלווה אותך בכל רגע, בכל צעד, רואה כל בחירה, כל מחשבה, כל קושי, כל הצלחה, שומע כל מילה... תני לי להיות גאה בך. תני לי את הלב שלך! את כוונת הלב האמיתית שלך אני רוצה. בכל פעם שאת מקיימת מצווה, אני מביט פנימה אל תוך לבך, ובודק: האם היא מתכוונת לזה? האם היא שמחה בזה שניתנה לה הזכות לקיים מצווה? האם היא שמחה בזה שבחרתי בה מבין מיליארדי אנשים להיות הבת שלי? האם היא מוכנה למסור נפש למעני? האם היא רואה שאת כל העולם בראתי בשבילה?

בתי הקטנה והאהובה, לעולם אל תשכחי שאני איתך, שנתתי לך את כל הכוח שאת זקוקה לו כדי להצליח בעבודת השם שלך, שהמצוות שלי הן בעצם בשבילך, תזכרי שאני מאמין בך! ותזכרי שיותר מהכל.. אני רוצה את הלב שלך.

אני איתך תמיד, ואדאג לכל מחסורך. לא אעזוב אותך לעולם, רק תאמיני בי.

אוהב, אבא שבשמיים.