אמונה
נס קיום האומה : צבא, חיילים ונשק – מה חסר כאן?
האיך אפשר שיהודי מאמין יעלה על דעתו שקיומנו הוא בדרך הטבע ויש לייחס את הסיבה והתהילה לצבאנו ולמכשור הנשק שבידינו, היש אפיקורסות גדולה מזו?
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם י' סיון התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אוֹמֵר בִּתְהִלִּים (לה, יח): "אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְּלֶךָּ". וּבְשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית, הָיָה מְכַרְכֵּר וּמְפַזֵּז כְּאַחַד הָאָדָם בִּתְנוּעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וּבְדִיחוּת, עַד שֶׁאִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה מִיכַל בָּזָה לוֹ בְּלִבָּהּ, וְעָנָה לָהּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (שמואל ב' ו, כא-כב): "לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי". הֲלֹא לֹא זָכִיתִי לְכָבוֹד וּלְמַלְכוּת- רַק בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל לַה' וּמוֹדֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ.
וְכָאן מְדֻבָּר בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ מִי שֶׁהֶרְאָה גְּבוּרוֹת וְנִצְחוֹנוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִין שֶׁכָּל כֹּחוֹ וְנִצְחוֹנוֹתָיו הֵם רַק בִּגְלַל שֶׁשֵּׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו וְאֵינוֹ מֵנִיחַ אֲפִלּוּ לְרֶגַע לַחְשֹׁב שֶׁכֹּחוֹ וְעָצְמָתוֹ מְהַוִּים הֵמָּה אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ סִבָּה לְנִצְחוֹנוֹ, וְהֵעִיד הוּא עַל עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ "ה' לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" (תהלים קלא, ב). וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל, "לֹא גָּבַהּ לִבִּי"- כְּשֶׁהָרַגְתִּי אֶת הַדֹּב וְאֶת הָאַרְיֵה בְּמוֹ יָדַי וְשִׁסַּעְתִּי אוֹתָם, אֶלָּא חָזַרְתִּי לַמִּרְעֶה כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר. "וְלֹא רָמוּ עֵינַי"- כְּשֶׁהָרַגְתִּי אֶת גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי. וְזֶה נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן! כָּל יִשְׂרָאֵל מֻדְאָגִים וּמְתוּחִים מִי יְהֵא גִּבּוֹר הָאֻמָּה שֶׁיְּנַצַּח אֶת גָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי, כִּי הֲרֵי בָּזֶה יְהֵא תָּלוּי נִצְחוֹן הָאֻמָּה, כְּפִי שֶׁסֻּכַּם עִם הַפְּלִשְׁתִּים. קָם לוֹ דָּוִד מֵהַצֹּאן, וּבִגְבוּרָה וּבְעֹז קוֹלֵעַ אֶל רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְעֵינֵי כָּל הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁעָמְדוּ אֵלּוּ מִכָּאן וְאֵלּוּ מִכָּאן. גְּבוּרָה וְאֹמֶץ כָּזֶה לֹא הָיָה מְסֻגָּל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ, וְעוֹד מֻבְטָח הַמְנַצֵּחַ בְּבַת הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל וּבְעֹשֶׁר גָּדוֹל, וּבְכָל זֹאת לְאַחַר מִכֵּן שָׁב הוּא לִהְיוֹת רוֹעֶה אֶת צֹאנוֹ וּמֵעִיד עַל עַצְמוֹ "לֹא רָמוּ עֵינַי". נוֹרָא!
אָנוּ חַיִּים כָּאן בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, הֶרְאָנוּ ה' יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים לְאֵין סְפֹר. מֻקָּפִים אָנוּ בְּאוֹיְבֵינוּ בַּנֶּפֶשׁ- שֶׁכָּל רְצוֹנָם לְכַלּוֹתֵינוּ וְלִשְׁתּוֹת אֶת דָּמֵינוּ, וּלְצַעֲרֵנוּ מְרִימִים הֵם דֶּגֶל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּהַכְרָזָה מְלֵאָה שֶׁל "אֵין לָנוּ חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם הֲקָמַת הַמְּדִינָה לֹא הָיְתָה בַּתִּקְשֹׁרֶת שׁוּם הַכָּרַת הַטּוֹב לְבוֹרֵא עוֹלָם. הַהִתְנַכְּרוּת וְהַהִתְכַּחֲשׁוּת לְכֹחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל כָּךְ בּוֹלֶטֶת וּמֻגְזֶמֶת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לֹא רוֹאִים לְנָכוֹן גַּם לְהַזְכִּירוֹ כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב. לָקְחוּ אֶת הַכֹּל בִּשְׁבִילָם וְעָנְדוּ אֶת עֲטֶרֶת הַנִּצָּחוֹן לְרֹאשָׁם מִבְּלִי לָתֵת חֵלֶק וְלוּ אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ לַאֲדוֹן הָעוֹלָמִים.
אֵין אָנוּ בָּאִים בָּזֶה לְעוֹרְרָם, אַחַר שֶׁאֵין לָנוּ קֶשֶׁר דִּבּוּר וּשְׁמִיעָה אִתָּם, אוּלָם הַכּוֹאֵב הוּא- שֶׁהַמִּינוּת וְהַכְּפִירָה שֶׁבְּדִבְרֵיהֶם חָדְרוּ לְלִבּוֹתֵינוּ.
הֲיֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?
וְלִרְאָיָה אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁנִּזְדַּעְזַעְתִּי מִמֶּנּוּ מְאֹד. פַּעַם הָיִיתִי בְּאֵיזוֹ שִׂמְחָה. יָשַׁב לְיָדִי אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה, יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת, מִתְפַּלֵּל, שׁוֹמֵר שַׁבָּת, וְנִתְגַּלְגְּלָה שִׂיחָה עַל הַשֶּׁפַע שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם, בָּרוּךְ ה', וּמְצוּיָה הַיּוֹם בְּרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁל מָזוֹן וְכוּ', וְהִכְנִיס הַלָּה בְּשִׂיחָתוֹ דְּבָרִים שֶׁנִּבְהַלְתִּי מִלְּשָׁמְעָם: הַיּוֹם אֲנַחְנוּ עִם הַכֹּחַ וְהַצָּבָא הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. וּמַמְשִׁיךְ הוּא לְהִתְפַּעֵל וְלוֹמַר: אַתָּה יוֹדֵעַ, הַטַּיָּסִים שֶׁלָּנוּ הַיּוֹם הֲכִי טוֹבִים בָּעוֹלָם, אֵין לָנוּ מַה לְּפַחֵד מֵהָעַרְבִים, הַטַּיָּסִים שֶׁלָּנוּ הֵם הַמּוֹבִילִים הַיּוֹם אֶת כֹּחַ חֵיל הָאֲוִיר בְּכָל הָאֲרָצוֹת. וְהִמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר לִי הָכֵיצַד טַיָּס אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ יָנִיס אֶלֶף וְכוּ'.
אָמַרְתִּי לוֹ: סְלַח לִי, חֲכָמֵינוּ תֵּאֲרוּ אוֹתָנוּ- עַם יִשְׂרָאֵל- "כְּכִבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים", וּמִדְּבָרֶיךָ אֲנִי מֵבִין הָפוּךְ- שֶׁאָנוּ "זְאֵב בֵּין שִׁבְעִים כְּבָשִׂים"...?!
הַאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּהוּדִי מַאֲמִין יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁקִּיּוּמֵנוּ הוּא בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְיֵשׁ לְיַחֵס אֶת הַסִּבָּה וְהַתְּהִלָּה לִצְבָאֵנוּ וּלְמִכְשׁוּר הַנֶּשֶׁק שֶׁבְּיָדֵינוּ, הֲיֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?
וְיוֹתֵר מִזֶּה- הָבָה נִשְׁאַל כָּל יְהוּדִי: הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמִּסְּבִיבֵנוּ מִילְיוֹנֵי עַרְבִים הַמְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשֵׁנוּ, הַאֵיךְ מַנִּיחַ אַתָּה אֶת רֹאשְׁךָ עַל הַכָּרִית וּמְסֻגָּל לִישֹׁן כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ?! כָּל אֶחָד בֶּאֱמֶת וּבְכֵנוּת יִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת מְסֻגָּל הוּא לִהְיוֹת רָגוּעַ וְשָׁלֵו, הֲלֹא רֹב רֻבָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים תְּחוּשַׁת שַׁלְוָתָם תְּהֵא נוֹבַעַת מִסִּבָּה: מַה יֵּשׁ לְפַחֵד? יֵשׁ לָנוּ צָבָא, יֵשׁ חַיָּלִים וְנֶשֶׁק שֶׁשּׁוֹמְרִים עָלֵינוּ, יֵשׁ חֵיל אֲוִיר וְכוּ' וְכוּ'. וְכַמָּה מֵאִתָּנוּ בֶּאֱמֶת מַנִּיחִים אֶת הָרֹאשׁ לִישֹׁן בְּשֶׁקֶט רַק בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל וְהוּא הוּא הַהֲגָנָה הָאֲמִתִּית וְלֹא "צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל", שֶׁאֵינָם אֶלָּא כְּפוּפִים וּנְתוּנִים לִגְזֵרַת שָׁמַיִם, וּכְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה הָאֵל בָּרוּךְ הוּא כֵּן יִהְיֶה? וְהַכִּשְׁלוֹנוֹת יוֹכִיחוּ הֵיאַךְ אוֹתוֹ צָבָא- אֱלִיל- נִכְשָׁל- לֹא מְעַט בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים כַּיָּדוּעַ ואכמ"ל, וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ כִּמְעַט כִּסְדוֹם הָיִינוּ כַּעֲמוֹרָה דָּמִינוּ.
הַמִּינוּת חָדְרָה לְבָתֵּינוּ וְשָׁטְפָה אֶת מֹחוֹתֵינוּ.
וְאֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי הָרַב בַּעַל "אוֹר הַמֵּאִיר" שֶׁאָמַר לְתַלְמִידָיו: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, מִשּׁוּפְרֵי דְּשׁוּפְרֵי כְּמוֹתְכֶם יִתְפּוֹצְצוּ מִפִּיהֶם דִּבְרֵי כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וּמַסְבִּיר בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" הָכֵיצַד יִתָּכֵן, וְעוֹנֶה: תְּהֵא אֱמוּנָה בַּמְּדִינָה וּבַפּוֹלִיטִיקָא, בְּכֹחַ וְצָבָא, רַחְמָנָא לִצְלַן. וּמִי לֹא נִכְשָׁל בָּזֶה הַיּוֹם? וְכַמָּה מְחֻיָּבִים אָנוּ לְהִנָּחֵן בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִסָּחֵף אַחַר הַמִּינוּת הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בְּפַרְהֶסְיָא וּבְחֻצְפָּה נוֹרָאָה לְלֹא שׁוּם הַרְגָּשַׁת מֶרֶד וּבְגִידָה. אַדְּרַבָּא, מִתְבַּיְּשִׁים לְהִקָּרֵא וְלִקְרֹא בְּשֵׁם ה', מִתְבַּיְּשִׁים לִכְפֹּר בֶּאֱלִילֻיּוֹת הַכֹּחַ וְהַצָּבָא וְהַמְּדִינָה, וְלֹא מִתְבַּיְּשִׁים לִכְפֹּר בְּכֹחַ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל.
בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַ"סַּבָּא מִנּוֹבַרַדוֹק" זצ"ל, בִּשְׁנוֹת הַחֵרוּם, כְּשֶׁהַמִּלְחָמָה הָיְתָה מִתְלַקַּחַת בְּכָל תָּקְפָּהּ, הִיא מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים עִם הַבּוֹלְשֶׁבִיקִים הַפּוֹלְשִׁים, וְהָרַב זַ"ל עָמַד פַּעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכוֹס הַבְדָּלָה בְּיָדוֹ וְיָדָיו אֱמוּנָה וַחֲזָקוֹת וּשְׁקוּלוֹת לְלֹא כָּל זִיעַ וְנִיד וְאַף טִפַּת יַיִן אַחַת לֹא נָשְׁרָה מִן הַכּוֹס וְהוּא בִּנְעִימַת הַהַבְדָּלָה, כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַשּׁוֹדְדִים יוֹרִים וּמַפְצִיצִים בַּחֲצֵרוֹ, וְכָל הַתַּלְמִידִים הִסְתַּכְּלוּ בְּהַדְרַת קָדְשׁוֹ שֶׁל הָרַב זצ"ל אֵיךְ בִּטְחוֹנוֹ לֹא נִזְדַּעְזֵעַ וְלֹא נִתֵּר אַף לְרֶגַע גַּם בְּשָׁעָה אֲיֻמָּה כָּזוֹ. ("המאורות הגדולים")
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.