הטור הקצת נאיבי שלי... אבל אני חייב לנסות

לצערי פגשתי במהלך השנים לא מעט אנשים עם הפרעות אישיות. אבל בזמן האחרון – וזו הסיבה שאני יושב וכותב עכשיו, אני נתקל יותר ויותר בסיפורים קשים, הזויים, שעד שלא תפגוש את הסיפור בעיניך, עד שלא תשוחח עם האדם על תפיסותיו, לא תאמין שזה קיים! גם אני, רק הניסיון בשטח נתן לי להבין את עומק המציאות, שאנשים טובים, "נורמטיביים" ונחמדים, יכולים לחיות עם תפיסות עולם מעוותות, הנראות להם הכי אמתיות, שפוגעות כל כך בסביבתם, וממילא - בעצמם. אתה יכול לשבת לידו בבית כנסת, להיות ידיד שלו, קרוב שלו, ולא לדעת שיש לו הפרעה כה קשה. הרבה פעמים הם גם כריזמטיים מאוד. כואב גם לראות, שהאנשים הכי קרובים להם סובלים בגללם. הסביבה לא תאמין לתלונותיהם, ואף תאשים את הנפגעים, שהם ה"רעים"! כי הוא טוב וחכם כל כך, לא יכול להיות שיעשה רע כל כך...

זה מדהים, וכואב בכל פעם מחדש, לראות אנשים שלא מודעים לבעייתם. שפשוט פוגעים בצורה קשה בבני זוגם ובילדיהם, ואף בעובדיהם ובעמיתיהם לעבודה.

אז כמו שאמרנו, קשה לזהות אותם. גם אנשי מקצוע נופלים לפעמים ב"פח הדבש" שהם מציגים. לא פעם מגיע זוג שכבר היה אצל הרבה יועצים, פסיכולוגים ועוד, שניסו לטפל אך לא הצליחו, כי הם פשוט לא אחזו שיש לאחד מהם הפרעת אישיות. האמת, שזהו אתגר גדול לטפל באדם כזה, ולא תמיד זה אפשרי. כי צריך לזכור, שהם לא מגיעים לטיפול כי הם זקוקים לעזרה, הם מגיעים רק כדי "שתלמד את בן הזוג" כמה הוא לא בסדר... "זה בעלי / אשתי, קח אותו, ותחזיר לי אותו מתוקן"...

ועכשיו, לחלק הנאיבי בטור זה.

אנשים, שימו לב קודם כל להתנהגותכם עם ילדיכם. אצל אנשים עם הפרעות אישיות, אנו מזהים כמעט תמיד הורה מתעלל, מזניח, וכדומה. זה לא קורה סתם.

כשיש לך הפרעת אישיות, את/ה יכול "למחוק" את בעלך / אשתך, ולהיות בטוח שאתה העשוק! אתה יכול "למחוק" את ילדך, ולהיות בטוח במאה אחוז שאתה מחנך דגול, ואף אחד לא ילמד אותך מה לעשות. אבל האמת היא, שאתה טועה!

אנא, שאל/י את עצמך: האם ההתנהגות שלי עם הילד, עם בן/ת הזוג, היא סטנדרטית? האם כולם נוהגים כמוני עם ילדיהם ובני זוגם? כמה כמוני אני מכיר? אם לא, אולי כדאי לי לברר מדוע?

יכול להיות שתענה לעצמך, שנכון שלא הרבה כך, אבל הילד או בן הזוג שלהם לא "רעים" כמו שלי. אולי תענה שהם, כולם, לא מבינים בחינוך כמוני. וכדומה.

בכל זאת, אתגר את עצמך. שאל את עצמך: האם אתה מכיר הורים לילדים "רעים" שלא נוהגים כמוך? האם אתה הסטנדרט? אתה מכיר כאלה שכן מבינים בחינוך, ולא היו נוהגים כמוך? (הנרקיסיסט, לא יכיר מי שמבין כמוהו בשום תחום, א-ו-ל-י בודדים מיוחדים באוכלוסייה... אם אתה חושב כך, זה עוד סימן לבדיקה אם אתה לא נרקיסיסט...).

בכלל, שאל את עצמך: האם האנשים הקרובים אליך מסתייגים ממך? האם יש לך הרבה "קצרים" עם אנשים בעבודה, בבניין, וכן הלאה? האם לדעתך הרבה אנשים מקנאים בך, או שאתה מקנא באחרים? אם גם כאן התשובות חיוביות, אנא, חשוב על חייך.

כמובן, אין להסתמך על מה שכתבתי בתור אבחון, אני קצת בנאיביות, שנובעת מכאב על מה שאני רואה בשטח. רק מנסה לעורר מחשבות.

ולמה נאיביות?

מכירים את הסיפור על הבחור שאשתו מתקשרת אליו בבהלה:

"אתה בכביש אחד?".

"כן, למה?".

"כי הודיעו שיש שם איזה משוגע שנוסע נגד כיוון התנועה! תיזהר ממנו!".

והבעל, בכעס: "רק משוגע אחד?! כולם פה משוגעים!!! כולם פה נוסעים לכיוון הנגדי"...

זהו. זה הקושי עם הפרעת אישיות. כמה שתרצה לעזור לו, בכנות, מאהבה, בעיניו – הוא ההגיוני, זה הם שלא בסדר...

אבל אני מנסה לעורר מחשבות. אם הצלחתי, אפילו קצת, אצל אדם אחד, השגתי יותר ממטרתי. כן, ממש כך.

זה החלק הקצת נאיבי.

מעבר לכך, המחשנו במעט נקודות מסוימות בהפרעת אישיות, שהעצה היחידה שאפשר לתת בכמה מילים למי שפוגש באחד כזה, היא: נתק ממנו מגע ככל הניתן. הוא חושב ומתנהג בצורה שאתה לא יכול לצפות, הגבולות שלו שונים משלך (אם הם קיימים...), וקשה להגיב בצורה יעילה ללא פגיעה.

הלוואי שלא תפגשו בו מקרוב!

חגי צדוק עוסק בפסיכותרפיה ובייעוץ נישואין. ליצירת קשר עם מחלקת "נפשי בשאלתי":073-33-33-331, או anat@htv.co.il