הפגנות, לידות בית ולוחמה במדינה; אחת ולתמיד – כל מה שרציתם לדעת על הנטורי קרתא

1. מה זה בכלל נטורי קרתא?

נטורי קרתא היא תנועה רעיונית שמשתייכים אליה כל מיני זרמים ואנשים. היא צמחה מתוך העדה החרדית, כאשר הרעיון בבסיסו הוא שלילת המפעל הציוני והתנגדות למדינה ולמוסדותיה.

למעשה, הניצנים לנטורי קרתא החלו לצוץ כבר בשנת תרע"ט (1919), אז החל להתבסס בארץ ישראל המפעל הציוני והוקמה הרבנות הראשית שבראשה הרב קוק. באותם ימים הוקמה גם 'אגודת ישראל' בארץ ישראל ומהר מאוד קמה לה 'העדה החרדית' שהובילה קו של שמרנות ובידול מוחלט, תחת הנהגתו התורנית של רבי יוסף חיים זוננפלד. העדה החרדית קיבלה גם הכרה שלטונית, שכן באותם ימים קבע המנדט הבריטי שלכל קהילה ועדה יש זכות לנהל את ענייניה הפנימיים.

חשוב להדגיש כי העדה החרדית של שנות ה-20 הייתה מורכבת כמעט מכל היהדות החרדית האשכנזית. למעשה, רוב היהודים שנמנו על העדה החרדית היה מזוהים עם אגודת ישראל דווקא. אלא שהחל מאמצע שנות ה-20 עד אמצע שנות ה-30, החלו להצטרף לתנועת אגודת ישראל חברים מאירופה שהביאו עמם קו מתון יחסית, הדבר יצר שתי קבוצות של מתונים וקנאים, וכמובן שנוצר ביניהן מאבק.

הקיצוניים ביותר הם הנטורי קרתא שבראשם ר' עמרם בלוי (אחיו של ר' משה בלוי מאגודת ישראל) יהודה ויספיש ואהרון קצנלנבוגן. הם קראו לעצמם 'החיים' ואף הקימו את 'חברת החיים' בשנת תרצ"ה (1935). לאחר שהקימו את 'חברת החיים' פנה ר' עמרם בלוי לרב יוסף צבי דושינסקי וסיפר לו על כך. הרב דושינסקי לא היה שבע רצון ואמר: "אתה קורא חיים, ונשמע כאילו האחרים הם מתים", ובעקבות כך הוחלט להחליף את שמם ל'נטורי קרתא' (שומרי העיר). הכוונה בשם זה היא להדגיש ששומרי העיר אינם האנשים שנלחמים אלא אלו ששומרים על החומות. מאז הפך לכינויים הרשמי. הקבוצה הייתה מאז ומעולם קטנה, אך היא תופסת מקום רב ביהדות החרדית.

2. איך הצליחה קבוצה כה קטנה לנצח את אגודת ישראל?

תרגיל מבריק של הנטורי קרתא התרחש בשנת תש"ה (1945), שנה בה נערכו בחירות בתוך העדה החרדית, בהן התמודדו אגודת ישראל ונטורי קרתא. הוצבו שתי קלפיות - אחת בזופניק ברחוב שטראוס והשנייה על יד בית הכנסת ישורון. כל מי שהיה חבר בעדה החרדית היה זכאי להשתתף בבחירות, אך כדי להיות חברים היו צריכים לשלם דמי חבר, אם כי היה ניתן לקבל פטור מתשלום לבני תורה או בגלל מצב כלכלי דחוק. אנשי היישוב החדש לא ראו עניין לשלם דמי חבר או להיות חלק רשמי של העדה, וכך רובם לא היו חברים. גם מי שהיה חבר לא הזדרז להצביע, כי הבחירות היו מנומנמות מאוד.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

חצי שעה לפני סגירת הקלפיות הגיעו לפתע עשרות צעירים שנמנו על נטורי קרתא לשתי הקלפיות ודרשו לממש את זכותם להצביע. התברר שבמהלך השנה נרשמו בצנעה עשרות צעירי נטורי קרתא כחברי העדה החרדית, ואיש מטעמם דאג לתת לכולם פטור מתשלום דמי חבר, כאשר במקביל חברי אגודת ישראל בכלל לא ניסו לקבל פטור וגם לא היה להם עניין להירשם כחברי העדה. בסופו של יום נטורי קרתא זכו לרוב מוחץ בבחירות ואגודת ישראל פרשה מהעדה החרדית.

כך למעשה הושלם המהלך המצופה שאפשר לעדה החרדית להתבצר בעמדתה המתבדלת נגד הציונות, ומאידך אפשר לעסקני אגודת ישראל לחזק את קשריהם עם הציונות עד לחבירה מלאה באסיפה המכוננת.

3. מיהו ר' עמרם בלוי, מנהיג הנטורי קרתא?

ר' עמרם נחשב במשך שנים לסמל לדוגמא וחיקוי בקרב הקנאים. הוא זה שהוביל עם קום המדינה את ההפגנות נגד משחקי הכדורגל בשבת, נגד משאיות שביצעו הסעות לים בשבת, נגד הקולנוע שהוקם בירושלים, ועוד, ועוד.

הוא יצא באופן מוחלט נגד המדינה הציונית ומסיבה זו מעולם לא החזיק בידו תעודת זהות. גם בתעודת הפטירה שלו שהונפקה בבית החולים שערי צדק לא מופיע מספר תעודת הזהות, מהסיבה הפשוטה – לא היה מספר כזה.

עד היום מספר דב גניחובסקי, כלכלן ידוע מבנק ישראל, כי בשנות ה-50 התדפק ר' עמרם על חדרו ואמר לו: "בשנה הבאה תהיה שנת שמיטה, ואני מבקש ממך אישור לייבא 50 טון תפוחי אדמה למדינת ישראל מחו"ל". גניחובסקי הבטיח לנסות לעשות מאמץ והוא פנה לגורמים בוועדה שדנה בייצוא, ייבוא ופיקוח. בסופו של דבר התקבל אישור הוועדה, אך כשחזר גניחובסקי והודיע לר' עמרם שיש אישור, התברר שר' עמרם אינו יכול לקבל אותו, כי אין לו תעודת זהות.

באותם ימים היחס כלפי הנטורי קרתא היה סלחני ומקבל, גניחובסקי הציע מיוזמתו שהוא יעשה את ההזמנה על שמו. "וכך", מספר עד היום גניחובסקי בחיוך, "הייתי היבואן הפרטי הגדול ביותר של תפוחי האדמה מאז שקמה מדינת ישראל".

אגב, ר' עמרם נמנע מלגעת בכסף ישראלי, ולרוב הוא השתמש בדולרים. אם היה צריך למשל לקנות ארבעה מינים והתשלום יכול היה להינתן רק בכסף ישראלי, הוא היה שולח את ילדיו שיקנו, ואילו בתקופת הצנע הוא הנפיק מעין פתקים שווי ערך לכסף, שאנשים היו לוקחים לחנות כדי לקבל תמורתם מזון. כך היה כתוב למשל "שווה חצי חבילת סוכר", העיקר לא לגעת בכסף ישראלי.

כדי להבין את מידת הקיצוניות של ר' עמרם, נציין כי היו פעמיים בהן הוא היה בכלא בזמן שהתקיימו חתונות בניו. מדובר בחתונות שנערכו ביום שישי בצהריים (כפי הנהוג באותם ימים), התאריך כמובן נקבע מראש, אך בינתיים הספיק ר' עמרם לצאת להפגנות ולהיעצר על ידי המשטרה.

בערב החתונה הגיעו לתאו נציגים של שירות בתי הסוהר והודיעו לו כי אם הוא יחתום על טופס התחייבות בו הוא מצהיר על כך שהוא יוצא לחתונה וחוזר כעבור שבע שעות,  אז הם יאשרו לו את היציאה, מאחר שהם סומכים עליו ויודעים שהוא מפגין אידיאולוגי ולא מסוכן לציבור. בשני המקרים השיב ר' עמרם שאין באפשרותו לחתום על הטופס, מאחר שמופיע סמל של מדינת ישראל, ואם הוא חותם הרי זוהי הכרה במדינה. כזה היה ר' עמרם, הוא היה מוכן לשלם את מלוא המחיר עבור עקרונותיו ותפיסת עולמו.

3. כמה נמנים על הנטורי קרתא? ומיהם הפלגים הקיימים?

כששאלו את ר' אהרן קצינלנבויגן, מוותיקי המנהיגים, כמה אנשים מונים הנטורי קרתא, הוא השיב: "תלוי. אם מדברים על חילול שבת הם מונים 5000, אם על ניתוחי מתים הם מונים 15,000 ואם על בג"ץ - חצי מיליון..."

למעשה, כיום, מגדירות את עצמן כ'נטורי קרתא' בסך הכל משפחות ספורות שרובן מתגוררות במאה שערים, מעטות בבית שמש ועוד כמה מאות פזורות בקהילות בחו"ל. אלו הן משפחות קיצוניות מאוד. מה שאומר שהנטורי קרתא האמתיים הם פחות מעשירית האחוז מהציבור החרדי, שמונה כיום כמיליון נפש. מלבדן יש עוד כאלף משפחות במאה שערים בלבד שאמנם מגדירות את עצמן כ'עדה החרדית', אבל הן קנאיות מאוד, והאג'נדה שלהן זהה לחלוטין לשל הנטורי קרתא, רק שהן אינן מכנות את עצמן בשם זה.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

מבחינה רשמית יש שלושה בתי כנסת של הנטורי קרתא – יש את בית הכנסת בו נהג להתפלל ר' עמרם, שם מתפללות כיום כ-150 משפחות, יש את 'תורה ויראה' המונה כ-200 משפחות ויש את 'אוהל שרה' שם נמצאות עוד כ-200 משפחות. שלוש הקבוצות נחשבות לקיצוניות, אך הקבוצה שמגדירה עצמה כנטורי קרתא ונחשבת לקיצונית ביותר היא 'אהל שרה'.

ההבדל העיקרי בין תורה ויראה לאוהל שרה הוא שאנשי תורה ויראה מתנגדים לפגישות עם שונאי ישראל, בעוד שאוהל שרה לא מתנגדים, ואף תומכים. בנוסף, אוהל שרה בעיקר דומיננטיים בהפגנות ובהפצת פשקעווילים (אגב, חלק מהפשקעווילים כותבים לעתים נגד ארגון הידברות, בטענה שמקבל זיכיון שידור מהציוניים... בפעם הבאה שתראו פשקעוויל כזה, תבינו מהיכן הוא הגיע). בתורה ויראה לא מרשים לבחורים להשתתף בהפגנות. מה שכן משותף לפלגים הוא שכולם טוענים שהעדה החרדית אינה עקבית בעמדותיה, והיא חוברת עם הציונות, מכבדת אותה ומשתפת אתה פעולה. 

5. איך מנהלים הנטורי קרתא את מוסדותיהם, אם אין להם תקציבים מהמדינה?

הנטורי קרתא מחזיקים ברשותם את כל סוגי המוסדות הקלאסיים – תלמודי תורה, ישיבות קטנות וגדולות, בית יעקב וכוללים. תלמוד תורה 'תורה ויראה' הוא המוסד הרשמי של ילדי הנטורי קרתא. עם זאת, הנטורי קרתא ה'אמתיים' מהווים בסך הכל חמישה אחוזים מהתלמידים. כל היתר הם ירושלמים או מחסידויות שונות.

במוסדות שתחת ניהולם מקובל שהתלמידים משלמים כשליש משכר הלימוד, ויתר הכספים מגויסים בעיקר מתרומות, כמובן שלא מקבלים שקל מ"המדינה הציונית". התורמים הם בעיקר אנשים אמידים מחו"ל שאוהדים את הרעיון או רואים עצמם כחברי נטורי קרתא (מאנטוורפן, לונדון, ניו יורק ועוד).

אחד מהגופים שמממנים את מוסדות הנטורי קרתא הוא 'קרן ההצלה' בסיוע סאטמר - זוהי ועדה חרדית שמענקיה מיועדים למוסדות חינוך שאינם נעזרים במדינה.

6. למה הם אלימים, משליכים אבנים ושורפים פחים?

"החרדים אלימים, שורפים פחים, משליכים אבנים", אין מי שלא מכיר את הטענות האלו שמוטחות כלפי כל הציבור החרדי, בהזדמנויות שונות. תמיד מסבירים לכולם ש"אלו הנטורי קרתא, קבוצה קטנה ושולית בציבור", אך בשיחות פנימיות טוענים אנשי נטורי קרתא כי זהו שם רע שיצא להם ללא כל סיבה.

"לא הגיוני שנשתמש בכוח", הם טוענים, "כי הרי אנחנו, הנטורי קרתא, יוצאים נגד הציוניים מאחר שהציונים משתמשים בכוחניות, ולכן זה לא הגיוני".

ואכן, המדיניות של נטורי קרתא אינה נשענת במקורה על אלימות. ידוע אף כי אמנם ר' עמרם בלוי נעצר עשרות פעמים על הפגנות בלי חוקיות, אבל מתוך כל אלו היו מקרים בודדים – שניים או שלושה שהאשימו אותו על אלימות כלפי שוטרים, במקרים אלו הוא נעמד על רגליו וטען: "אני לא מרים יד על איש", והוא אכן זוכה מאשמת האלימות.

גם בשנים החזקות של ההפגנות – שנות ה-50 וה-60 מעגל העצורים הגיע ל-50 או ל-60 איש, אך תמיד היו אלו אותם אנשים, והשמות במעצרים חזרו על עצמם. זה לא שהציבור כולו יצא בהמוניו להפגנות.

כיום טוענים בנטורי קרתא שאלו שמפגינים הם בעיקר כאלו שהצטרפו לקבוצה בשנים האחרונות, בזמן שהיא כלל לא רצתה לקבל אותם. "אנחנו אנשים עובדים, אין לנו זמן להפגין", הם מסבירים.

7. כמה צמים ביום העצמאות? וכמה אינם חברים בקופות חולים?

כמובן שלהימנות על הנטורי קרתא זה לא רק לשרוף את דגל ארץ ישראל ולצאת להפגין, אלא המשמעות כוללת את כל אורח החיים. הנטורי קרתא האמתיים שלוקחים את עקרונותיהם ברצינות מקפידים שלא להחזיק אזרחות ישראלית ואף לא לקבל כספי ביטוח לאומי, חלקם לא מחזיקים חשבונות בנק ואפילו לא נוסעים באוטובוסים אלא רק במוניות, מתוך טענה שאסור לקבל מהמדינה אף טובת הנאה.

כמובן שלא כולם כאלו, אך בהחלט קיים גרעין מכובד שמצליח לעמוד בכך. עם זאת, כמו בכל תחום אחר, גם כאן קיימת ירידת הדורות, והנטורי קרתא של היום מקפידים פחות מאלו שבתקופת קום המדינה.

כמה מתוך הנטורי קרתא צמים ביום העצמאות? הנתון העדכני מדבר על כ-1000 אנשים, לאו דווקא ממאה שערים, חלקם מבית שמש.

כיום רוב הנטורי קרתא כן חברים בקופת חולים, מתוך טענה שהקופה אינה משתמשת בכספי המדינה, אלא פועלת על פי מנגנון של "מי שמשלם מקבל". למרות זאת יש עדיין כ-1200 משפחות שאינן חברות באף קופת חולים. המשמעות, בין היתר, היא שכאשר ילד חולה הן הולכות לרופא פרטי ומשלמות כ-100 שקלים לביקור.

לידה, לעומת זאת, היא כבר עסק יקר יותר. יש נשים שיולדות בבתי החולים הרגילים, אך משלמות 12,000 שקלים ללידה, יש בודדות שהולכות ללדת בבית החולים במזרח העיר, שם התשלום עומד על 1500 שקלים, ויש הרבה נשים שיולדות בבית, ואז משלמות 2500 שקלים.

8. מדוע הם אינם גדלים ומתרחבים?

הנטורי קרתא במשך השנים הקפידו תמיד להתבדל ושמרו על גודלה של הקבוצה שמעולם לא הייתה גדולה. הם גם דחו את אלו שניסו להתקרב ולהצטרף אליהם.

מבחינתם דווקא הניתוק מהציבור החרדי והשנאה שקיימת כלפיהם הם דבר טוב, כי זה גורם לכך שלא יצטרפו אליהם. "צריכים שיהיו גם יהודים פשוטים, לא כולם חייבים להיות נטורי קרתא", הם מסבירים.

למרות זאת ניתן לראות שבאופן טבעי הקבוצה מצטמצמת, מאחר שלא כל הילדים שנולדים למשפחות הנטורי קרתא ממשיכים בדרך הוריהם. אלו שכן עושים זאת מתחתנים לרוב עם משפחות הנמנות אף הן על הנטורי קרתא, האחרים גולשים החוצה.

אגב, יש מהנטורי קרתא שטוענים כי דווקא קיים בתוכם גידול (לא בגרעין הפנימי, אלא בכל אלו שמסביב), ובעוד שליתר הציבורים בארץ יש גידול טבעי של שניים וחצי אחוז, כשמדובר בקנאים שמתגוררים במאה שערים הגידול עומד על 6% בשנה. רק שיש בעיה להוכיח זאת, כי הם לא מופיעים בשום רישום...

9. במה הם עוסקים? ואיך משתכרים?

במה עוסקים הנטורי קרתא? בשונה מהליטאים, אין אצלם נורמה מחייבת לגברים לעסוק בלימוד תורה בכולל לאורך ימים. הם יוצאים לעבוד בעבודות שאינן דורשות השכלה מיוחדת, כמו כתיבת סת"ם, השגחת כשרות, שחיטה, ויש גם אנשי עסקים מצליחים.

יש לא מעט שטסים מידי פעם לחו"ל ועושים שם 'שנור' מאנשי שלומם ומגופים שונים שתומכים בהם. באנטוורפן למשל יש קהילה לא קטנה של אוהדי נטורי קרתא שנחשבת לאמידה ונדיבה. באופן טבעי יש בחו"ל יותר נטורי קרתא עשירים ואילו בארץ הם מסתפקים במועט, ובסך הכל אין להם דרישות גבוהות.

אגב, חשוב להדגיש כי זה שהנטורי קרתא נגד המדינה לא אומר שהם עובדים רק בשחור. יש רבים מתוכם שאומרים שאין להם בעיה לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי, כי הבעיה היא רק עם "לקבל". לכן הם ישלמו למדינה, אך לעצמם הם לא ייקחו גרוש.

10. השתגעתם? למה להיפגש עם אחמדינג'אד ודמויות שנויות במחלוקת?

לאורך כל השנים נידון הקשר בין הנטורי קרתא למנהיגי העולם הערבי, עמם הם בחרו להיפגש. ידוע הסיפור על ר' יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית, שנפגש עם המופתי. המופתי הציע לו: "בוא נילחם יחד, הרי גם אתה נגד הציוניים וגם אני נגדם". הרב זוננפלד דחה אותו בשתי ידיים והגיב: "איך נוכל לעשות זאת? אומנם שנינו נלחמים נגד הציבור הציוני, אבל אני נלחם נגד הגוי שבו, ואילו אתה נגד היהודי שבו".

אלא שבמשך השנים הגיעו הזדמנויות הזויות בהן הנטורי קרתא ניסו ליצור קשרים עם מדינות שונאי ישראל. כך למשל היה מיד לאחר קום המדינה כאשר כמה מהנטורי קרתא חצו את הגבול עם ירדן על יד שכונת בית צפאפא והציעו לשלטונות הירדנים לפלוש לירושלים ולכרות ברית צבאית עם החרדים שבה. זה לא הגיע מתוך רצון לחבור לאויב, אלא מתוך כך שהעדיפו את השלטון שלהם על פני השלטון הציוני. גם בשנות ה-80 נוצרו קשרים בין הנטורי קרתא לבין ערפאת והעולם הערבי, אך לטענתם - זה היה למטרות נעלות כמו חיפוש מידע על השבויים והנעדרים, פדיון שבויים ועוד.

בשונה מהמטרות שהיו באותן שנים, בשנים האחרונות יש את הקבוצה שטוענת שיש ללכת לפייס את הערבים. את הקבוצה הזו הוביל ר' משה הירש שאף כונה 'השר לענייני יהודים' ברשות הפלסטינית. נציגים מקבוצה זו נשלחו להיפגש עם אחמדינג'אד בכנס להכחשת שואה והתחבקו אתו שם.

למי שרוצה לדעת מה דעתם של הנטורי קרתא על אותם קיצוניים, נציין כי כיום יש משפחות שמזדהות עם המעשים האלו. אמנם הן בעצמן לא יצאו להיפגש עם אויבים, אך הן שמחות שיש מישהו שעושה זאת במקומן. לעומתן, רוב ציבור הנטורי קרתא מסתכל על הקיצוניים האלו כ'מטורפים', ורבים מהם הקיאו אותם מתוכם (כך למשל יד נעלמה שרפה את הבית של אחד מהם שגר במונסי).

הראשון שיצא נגדם היה האדמו"ר מסאטמר ניו יורק שאמנם מנהיג מדיניות נגד המדינה הציונית, אך מבחינתו לחבור עם מכחיש השואה האיראני זה כבר מוגזם לגמרי.

11. ולסיום - מהו הפלונטר של הנטורי קרתא?

מסופר על הרב מבריסק (יצחק זאב הלוי סולבייצ'יק) שעבר בכיכר השבת וראה יהודי מפגין נגד המדינה. הוא ניגש אליו ואמר לו: "אתה ציוני". היהודי נפגע: "מה זאת אומרת? הרי אני נגד הציונות!" הרב מבריסק השיב לו: "אם אתה מפגין נגד השלטון הציוני ואינך חושש שיהרגוך, כנראה שהיא משפיעה עליך". עוד הוסיף בהזדמנות אחרת: "הנטורי קרתא הם הציוניים הכי גדולים, וכי ברוסיה גם היו מפגינים כך?"

במילים אחרות – אם אתם מנסים כל הזמן להתנגד למשטר הציוני ותוקפים אותו, אתם בעצם מהווים עדות לכך שהוא קיים. בין אם תשרפו דגלים ביום העצמאות ובין אם תניפו אותם, אתם בעצם מציינים את היום הזה יותר מכולם.