האם מותר לישון בחדר בלי מזוזה? האם מותר לשבת על שולחן? ומי ברא את אלוקים?

1. אני עושה סדר בתמונות, ויש תמונות שאני רוצה לזרוק, אבל לא נעים לי, כי מצולמים בני המשפחה. רציתי לדעת האם מותר לזרוק או לקרוע תמונות?

אין כל בעיה לזרוק או להשמיד תמונות.

* * *

2. אנו מתארחים בבית הורי לילה אחד, וראינו כי אין בכל הפתחים מזוזות - האם מותר לישון שם?

מצווה להביא שם מזוזה ולקבוע בחדר, ואין מצווה גדולה מזו. בדיעבד מותר לישון שם אף שאין מזוזה.

* * *

3. אני גרה בבלוק ששומעים כמעט כל מילה מבית לבית, ואני אוהבת לשיר לפעמים בקול. האם להפסיק לשיר?

מאחר שהשכנים מכירים אותך ומזהים את קולך, אין לשיר בקול רם.

* * *

4. האם גבר חייב לענוד טבעת נישואין ?

אין שום חיוב לגבר לענוד טבעת נישואין. אלא שאם רצונו לענוד אחת כזאת לאחר החופה, אין בכך איסור. ראה כאן.

(צילום: shutterstock)

5. לגבי ישיבה על שולחן - לא מצאתי מקור, חוץ מזה שכתוב ששולחן דומה למזבח, כי הוא מכפר - אבל אולי דווקא בזמן אכילה אסור לשבת עליו?

אכן, נראה שכל הקפידא היא שלא לשבת על שולחן שאוכלים עליו. אבל בשולחן שלא משמש לאכילה, אין חשש (ראה בספר יוסף אומץ סימן סד, ובמשנה ברורה בשער הציון סימן קסז ס"ק כו, ובספר שמירת הגוף והנפש חלק א' סימן פ"ז אות ג'. וע"ע מה שהביא בזה בספר סגולות רבותינו עמודים 387-390).

* * *

6. אני עוד מעט בן 14, ומבר המצווה שלי התקרבתי יותר לדת. התחלתי לשמור שבת, לקרוא תהילים כל יום. מבר המצווה כל יום הנחתי תפילין, ועוד...
בפרשה האחרונה שהייתה, פרשת ״שלח לך״, השם מצווה את בני ישראל לשים ציצית. כל הזמן הזה חשבתי שזו מצוות רבנן, ואני רוצה להתחיל לשים ציצית, אך כשסיפרתי להורי הם נלחצו ולא הסכימו שאני אשים. עכשיו אני לא יודע מה לעשות. אני רוצה לשים ציצית, וזו גם מצווה, אך ההורים שלי לא מרשים לי. מה אני אמור לעשות ?

אשריך שאתה זוכה להתחזק ולהתקדם במצות ה'. אתה עושה נחת רוח גדולה ליושב במרומים.

קודם תסכם איתם שאתה לובש ציצית רק בתפילה, בשעת הנחת התפילין. אחר כך הם יראו שזה לא גורם לך להתרחק מהם, ואז תוכל להתרחב בקיום המצווה.

* * *

7. שמעתי שלא טוב לשלב את האצבעות של יד ימין ושמאל ביחד. רציתי לדעת למה?

אכן, בבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות י"ח) הביא בשם רבינו האר"י ז"ל בשער רוח הקודש שלא ישלב אצבעות ידיו זו על זו הימין בשמאל. וטעם הדבר הוא על פי הקבלה וכמו שכתב בספר מעבר יבק (שפתי אמת פרק י"ד), כי הם כוחות העליונים ימינים ושמאלים ואין לערבם, ע"ש. אולם יש להדגיש שמצד הדין אין שום איסור בדבר.

* * *

8. לצערי, אימי היקרה נפטרה לאחר מלחמה במחלה קשה. שמעתי כל מיני מנהגים לגבי דין הנעליים שלה, ואבקש לדעת האם יש דין מיוחד או הלכה מיוחדת לגבי הנעליים שלה? אם אפשרי, אשמח לקבל גם מקורות.

ראשית, משתתפים באבלך הכבד על פטירת אמך ע"ה. יהי רצון שלא תדעו עוד צער ובירושלים תנוחמו במהרה!

לגבי השימוש בנעליה, ההקפדה היא רק שלא ללבוש נעליים שהיו עליה בשעת הפטירה. אולם ביתר הנעליים שלה אפשר להשתמש. הלכה זו מבוארת באורך בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק יורה דעה סימן ה').

* * *

9. האם אפשר להדיח כלים בשריים וחלביים יחדיו במדיח כלים ביתי? אשמח לדעת גם לפי הספרדים וגם לפי האשכנזים.

אין להשתמש במדיח כלים לבשר וחלב, אפילו בזה אחר זה (שו"ת באר משה חלק ז' סימן ס. שו"ת אבני ישפה חלק ג' סימן ע"א, ושכן הסכים אתו הגרי"ש אלישיב זצ"ל. שו"ת חיי הלוי חלק ה' סימן ס"ב אות ה'. בדי השלחן על בשר בחלב סימן צה ס"ק פ"א. וע"ע בשו"ת אגרות משה חלק יורה דעה חלק ב' סימן כ"ח-כ"ט וחלק ג' סימן י אות ב).

אמנם לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אם מקפידים על כך שלא יכניסו למדיח כלים שיירי מאכל (קצת גדולים) בעין, ויש שם רק לכלוך ושומן שעל הצלחות והכפות, אפשר להשתמש במדיח כלים זה הן לכלי חלב והן לכלי בשר, בזה אחר זה. ואפילו בו ביום.
 
אולם אם אין מקפידים בזה, ומכניסים לתוך מכונת המדיח כלים שיירי מאכל כמו חתיכות גדולות של בשר או פיצה, קשה להקל (שיתכן שחתיכות אלה לא נפגמות בחומרי הניקוי המעורבים במים, וגם אין כאן נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא).
 
ומעיקר הדין יש מקום להקל בזה גם להדיח כלי בשר וכלי חלב ביחד, אך מהיות טוב אם אפשר יש להדיח כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד בה אחר זה. ובבתי מלון ומסעדות ציבוריים, שקשה להישמר בזה, יש להצריך שיהיה להם ב' מדיחי כלים, אחד לבשר ואחד לחלב (שו"ת יביע אומר חלק י' חלק יורה דעה סימן ד', וילקוט יוסף על איסור והיתר סימן פ"ט סעיף פ"ו).

(צילום: shutterstock)

10. בני בן ה-10 ילד חכם מאוד, הלומד בתלמוד תורה. השבת הוא שאל שאלה שלא ידעתי מה ואיך להשיב לו. הוא שאל אותי, מי ברא את הקב"ה? הייתי קצת בשוק מהשאלה, ולא ידעתי מה להגיד. רק אמרתי לו שהקב"ה ברא אותנו, הסברתי לו כמה הקב"ה גדול והרחבתי על נפלאות ה' ועל פלאי הבריאה, אבל לא עניתי לו על השאלה. אני בדרך כלל משתדלת לענות על כל שאלה שילד שואל, אבל כאן לא יודעת מה להגיד לו. אודה לכם אם תוכלו לענות לי על השאלה באופן שהילד יבין את התשובה.

נא ראי: "איך להסביר לילדים קטנים על מציאות האלוקים?", לחצו כאן.

ובהתייחס לשאלה, אלוקים, אשר יצר את כל היקום האדיר שאנו רואים ושולט בו, ודאי איננו חומרי. הוא מעבר לטבע, אינסופי, ומובן שאיננו מסוגלים להבינו, שכן אנו עצמנו יצורים חומריים שנמצאים בתוך העולם. גם המדע מוגבל רק לחקר העולם החומרי.

עם זאת, הבנתנו את מושג המרחב והזמן מאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הבורא, שנמצא מעבר לגבולות החומר, אינו תלוי בזמן, ולפיכך אינו צריך התחלה כפי שאנו, כיצורים חומריים, נצרכים להתחלה.

כדי להבין את התשובה הזו, צריך להיכנס לנושאים מדעיים כמו מהי זרימת הזמן והמרחב. אך ניתן להסביר את הנושא גם בצורה פשוטה יותר.

הנה שאלת מפתח: מנין אנו יודעים שלמשהו חייב להיות בורא? ניקח לדוגמה כוס מים שמונחת על השולחן, אולי היא קיימת מנצח נצחים? מה גורם לנו לחשוב שיש לכוס הזו יוצר?

התשובה לכך היא: הכוס הזו מוגבלת. יש לה צורה, יש לה גודל ומשקל. דבר זה מוכיח שעומדת מאחוריה סיבה, מישהו שקבע שהכוס הזו תהיה בדיוק בצורה הזו ובגודל הזה. באותה מידה יכולתי לשאול, מדוע יש ביד שלי חמש אצבעות, ולא שש או ארבע? השאלה עצמה מוכיחה שיש סיבה שיצרה אותי, שקיים גורם שקבע את מספר האצבעות ביד שלי.

יצאנו למדים שכל דבר שהוא מוגבל - חייב להיות לו מגביל שיצר אותו, שקבע שהוא יהיה בדיוק כך ולא אחרת.

אם אפשר לשאול על משהו "מדוע זה כך ולא אחרת?" - מוכרח שיש לו בורא. על כן יש לעולם שלנו בורא, שכן העולם בו אנו חיים הוא חומרי ומוגבל, דבר שמוכיח שיש בורא אשר הגדיר את חוקי הטבע של היקום וקבע כיצד יראה ויפעל עולמנו.

כעת, נשאלת השאלה, מדוע אי אפשר לשאול את אותה שאלה על אלוקים?

התשובה הפשוטה ביותר לשאלה זו תהיה: בגלל שלאלוקים אין צורה! אם אלוקים היה בעל-גוף, עם ידיים ורגליים, אז הוא היה מוגבל כמונו, ואז היה צריך לשאול "מי יצר אותו", "מי הגביל אותו", "מי קבע שיהיו לו דווקא שתי ידיים ושתי רגליים"? בדיוק כפי שאנו שואלים את עצמנו - "מי הגביל אותנו", כך היינו שואלים "מי הגביל אותו". אולם מכיוון שלאלוקים אין גוף, אין לו צורה גודל או כמות. הוא אינסופי. על כן, הוא אינו צריך מגביל שיברא אותו.

כך אמרו חז"ל על הבורא יתברך: "הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו" (בראשית רבה, ס"ח). במילים אחרות, כל העולם קיים בתוך המציאות של אלוקים. אלוקים הוא למעשה המציאות האמיתית, כי הוא הדבר היחיד שאיננו מוגבל, הוא האינסוף האמיתי, וכולנו בעצם נמצאים וחיים בתוך מציאותו.

לסיכום: מכיוון שאלוקים איננו חומרי, אין לו גבולות. הוא אינסופי, הוא נצחי כי הוא לא מוגבל למקום ולזמן, כך שהוא אינו משתנה, אין לו התחלה כשם שאין לו סוף, והוא אינו צריך יוצר שיברא אותו בנקודת זמן מסוימת או יגבילו.

להבנה טובה יותר של התשובה הזו, ולמענה בשאלות נוספות באמונה (כמו הבחירה והידיעה, למה אלוקים ברא אותנו, איך אנו יודעים שהתורה אמת) יש לקרוא את החוברת "שיחה גורלית". לקריאת החוברת, חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית". בהצלחה!