למה איבדתי את החשק בלימוד? שאל הבחור, והרב קנייבסקי הפתיע

פַּעַם אַחַת נִכְנַס בָּחוּר אֵצֶל הַגָּאוֹן ר' יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנִיֶיבְסְקִי זצ"ל. אוֹתוֹ בָּחוּר לֹא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּלִמּוּדוֹ וְשָׁקַע בְּעַצְבוּת, וּבָא לְבַקֵּשׁ מֵהַגָּאוֹן הַנַּ"ל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. עָנָה לוֹ הַגָּאוֹן: אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה יֵשׁ בַּחוּרִים שֶׁפִּתְאוֹם מְאַבְּדִים אֶת הַחֵשֶׁק בַּלִּמּוּד, וְנִכְנָסִים לְמַשְׁבֵּר?- יֵשׁ לָזֶה סִבָּה אַחַת: מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדִים, חוֹשְׁבִים עַל הַכָּבוֹד, כִּי הַתַּלְמִיד רוֹצֶה שֶׁרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יַחְזִיק מִמֶּנּוּ, וְשֶׁיְּכַבֵּד אוֹתוֹ, וְכוֹאֵב לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְשֶׁחֲבֵרָיו שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת טוֹבוֹת בַּשִּׁעוּר וְהוּא אֵינֶנּוּ שׁוֹאֵל, וְכָל זֶה גּוֹרֵם לוֹ צַעַר, וְהַקִּנְאָה אוֹכַלְתּוֹ.

אֲבָל דַּע לְךָ, שֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה רַק בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: שֶׁאַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאִים לְעוֹלַם הָאֱמֶת, עוֹלַם הַנֶּצַח, וְשָׁם לֹא תּוֹפֵס שׁוּם חֲשִׁיבוּת, שׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא רְכוּשׁ וְלֹא נְכָסִים, וְלֹא שׁוּם דָּבָר, רַק דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: תּוֹרָה. וְשָׁם, כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא רַק בַּתּוֹרָה, וְשָׁם יִבְחֲנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדִיעוֹתָיו בַּתּוֹרָה, וְיֹאמְרוּ לוֹ: עֲמֹד וַעֲרֹךְ מִקְרָא שֶׁקָּרִיתָ וּמִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ, וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁבֶּן אָדָם לוֹמֵד כָּל יְמֵי חַיָּיו, צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק לְתַכְלִית זֶה: שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד- בְּעוֹלַם הָאֱמֶת הַנִּצְחִי.

וְכַאֲשֶׁר לוֹמֵד לַתַּכְלִית הַזּוֹ בִּלְבַד- אָז לֹא אִכְפַּת לוֹ שׁוּם עִנְיְנֵי כָּבוֹד, וְשׁוּם קִנְאָה לֹא תַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ, וְלֹא יְהֵא אִכְפַּת לוֹ אִם מַחְזִיקִים מִמֶּנּוּ כָּאן, וְאִם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּאן, שׁוּם דָּבָר לֹא אִכְפַּת לוֹ, כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנִים רַק לְהוֹסִיף עוֹד וְעוֹד תּוֹרָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְאָז אֵין לוֹ מַשְׁבְּרִים וְתָמִיד הוּא בְּשִׂמְחָה... (תמצית לשון פניני רבנו הקהלות יעקב, עמ' ט).

הַגָּאוֹן ר' יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קָנִיֶבְסְקִי זצ"ל גִּלָּה, שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלָה לִהְיוֹת נִתְפֶּסֶת כְּקַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ וּלְהַשִּׂיג עֶלְיוֹנוּת חִיצוֹנִית, חַס וְשָׁלוֹם. וְכַאֲשֶׁר נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ "הֶשֵּׂג", הוּא שׁוֹקֵעַ בְּעַצְבוּת.

עִקַּר ההַצְלָחָה בַּתּוֹרָה

הָרַב קַנִיֶיבְסְקִי זצ"ל מוֹסִיף עוֹד נְקֻדָּה בַּיְסוֹד הַנַּ"ל בְּסִפְרוֹ "חַיֵּי עוֹלָם" (פרקים י"א וי"ב). נַעֲתִיק מְעַט מִדְּבָרָיו הַמְּאִירִים: רַבִּים מֵהַתַּלְמִידִים חוֹשְׁבִים, שֶׁעִקַּר הַהַצְלָחָה בַּלִּמּוּד הִיא כְּשֶׁיָּכֹל לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. אִם לְהַמְצִיא קֻשְׁיָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ לְתָרֵץ אֵיזוֹ קֻשְׁיָה שֶׁהָאַחֲרוֹנִים זצ"ל נִשְׁאֲרוּ בְּצָרִיךְ עִיּוּן. וּכְשֶׁאֵין זֶה עוֹלֶה בְּיָדוֹ, חוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְבִלְתִּי מַצְלִיחַ, וְלִבּוֹ עָלָיו כּוֹאֵב. [וְכָל זֶה בָּא בַּעֲבוּר שֶׁהַחֶבְרָה רוֹחֶשֶׁת כָּבוֹד בְּעִקָּר לְמִי שֶׁיּוֹתֵר חָרִיף וְיוֹתֵר מְפֻלְפָּל, וְיָכוֹל לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה.] וּבֶאֱמֶת זוֹ טָעוּת- כִּי לְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ אוֹ סְבָרָא יְשָׁרָה, אֵינוֹ אֶלָּא סָעִיף אֶחָד מִכִּשְׁרוֹן הַלִּמּוּד, וְעִקַּר הַצְלָחָה בַּתּוֹרָה הִיא הֲבָנַת הַסּוּגְיָה הֵיטֵב, לְכָל פְּרָטֶיהָ וּטְעָמֶיהָ. זֶה נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם מֻפְלָג וְרָאוּי לַעֲלוֹת לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת. וְכָתַב בְּסֵפֶר שְׁאִילְתוֹת (בשם מרן הגר"ח מוואלאזין) חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִקְרָא- כָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד יוֹתֵר וּמִתְבָּרְרִים הַדְּבָרִים וּמִתְחַוְּרִים אֶצְלוֹ, וּכְשֶׁחוֹזֵר יוֹתֵר, נִתְבָּאֲרוּ טְעָמִים וּפֵרוּשִׁים, וְזֶה אֶצְלוֹ חִדּוּשִׁים.

הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה מַאֲרִיךְ עוֹד בַּיְסוֹד הַנַּ"ל (מבואר במכתב בספר עלי שור ח"א עמ' לז): מַה מְאֹד אֲנִי מַרְגִּישׁ אִתְּךָ אֶת צַעַרְךָ עַל הַלִּמּוּד שֶׁ'אֵינוֹ הוֹלֵךְ'... בְּבוֹאֲךָ לַיְשִׁיבָה אוּלַי הָיוּ לְךָ דִּמְיוֹנוֹת מֻפְרָזִים עַל עַצְמְךָ וְכִשְׁרוֹנוֹתֶיךָ. אֲבָל יוֹם יוֹם רָאִיתָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁל אֲחֵרִים- מִגְרָעוֹת אֶצְלְךָ... וּבְיוֹם אֶחָד נִתְמַלְּאָה הַסְּאָה. הִנְּךָ חָשׁ בְּעַצְמְךָ כִּי אֵין לְךָ כְּלוּם, לֹא כִּשְׁרוֹן וְלֹא הַצְלָחָה וְלֹא תִּקְוָה, רַק אֲפִיסַת כֹּחַ, עַצְבוּת, צַעַר. הַרְגָּשָׁה זוֹ נִקְרֵאת- קִנְאָה. וּתְהֵא זֹאת נֶחָמָתְךָ, יְדִידִי, כִּי כָּל צָעִיר סוֹבֵל מִקִּנְאָה...

הַמַּכִּיר אֶת עַצְמוֹ וְיוֹדֵעַ תְּכוּנוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ כִּי מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ- מַתָּנָה גְּדוֹלָה הִיא, וְאִם רַק יְנַצֵּל אֶת כֹּחוֹתָיו, יַגִּיעַ לְכָל מַעֲלָה חֲמוּדָה, וְיַשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַה שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם רָצָה שֶׁהוּא יַשִּׂיג, וּבְאֹפֶן שֶׁהַבּוֹרֵא עוֹלָם רָצָה שֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ- אָדָם זֶה אֵינוֹ סוֹבֵל עוֹד מִקִּנְאָה. אֲבָל הַצָּעִיר, אֲשֶׁר טֶרֶם מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ וּתְכוּנוֹתָיו הַכָּרָה מְפֻכַּחַת וּבְרוּרָה- הִנּוֹ מַבִּיט עַל עַצְמוֹ בְּעֵינַיִם לֹא לוֹ. הוּא מוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ בִּקְנֵה הַמִּדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ, מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֵצֶל חֲבֵרָיו- זֶהוּ בְּעֵינָיו הַטּוֹב, וְהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹהֶם. לָכֵן, הַמַּגָּע עִם הַחֲבֵרִים מַעֲמִיד אוֹתוֹ תָּמִיד עַל גְּבוּלוֹת שִׂכְלוֹ וְכִשְׁרוֹנוֹ, וְהוּא רוֹאֶה עַצְמוֹ לֹא מִתּוֹךְ עַצְמוֹ, אֶלָּא מֵהַגְּבוּלוֹת, וְשָׁם הוּא רוֹאֶה אֵצֶל עַצְמוֹ יוֹתֵר אֶת הַשְּׁלִילָה. זוֹהִי בְּחִינָה שֶׁל "רְקַב עֲצָמוֹת- קִנְאָה", הַנָּגוּעַ בְּקִנְאָה הוּא מַזְנִיחַ אֶת הַטּוֹב וְהַחִיּוּבִי אֲשֶׁר חֲנָנוֹ ה' עַד כְּדֵי "רְקַב עֲצָמוֹת", וְרַק מַעֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, חֲבֵרָיו וּסְבִיבָתוֹ, הֵן מַעֲלוֹת בְּעֵינָיו...

הֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה, נָתַן לְךָ כָּל הַכֹּחוֹת הַדְּרוּשִׁים כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל חֶלְקְךָ בַּתּוֹרָה. תּוּכַל לְבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה רַבָּה בְּכָל בֹּקֶר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי צָרְכִּי", גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְגַם בְּרוּחָנִיּוּת. כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לִי בִּכְדֵי לְמַלֹּאת תַּפְקִידִי בָּעוֹלָם, כָּל הַדָּרוּשׁ לִי לִזְכּוֹת לְחֶלְקִי בַּתּוֹרָה- הַכֹּל הוּא יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי!

מָה עוֹשֶׂה יֵצֶר הָרָע לְבַלְבְּלוֹ?

וּכְדֵי לְחַדֵּד עִנְיָן חָשׁוּב זֶה נוֹסִיף עוֹד כַּמָּה פְּרָטִים לְמַחְשָׁבָה.

אָנוּ רוֹאִים בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מֻפְלָאִים וַעֲצוּמִים בְּתוֹרָה וַחֲסִידוּת, וְעִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַמְקֻבָּלִים שֶׁהִתְעַסְּקוּ וְהִתְעַצְּמוּ בְּתוֹרַת הַקַּבָּלָה הָיוּ גְּדוֹלִים בַּפְּשָׁט כְּמוֹ גְּדוֹלֵי הַהוֹרָאָה וְהַפְּסָק, וּכְמוֹ כֵן גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹרַת הַנִּגְלֶה לֹא הִשִּׂיגוּ בַּקַּבָּלָה כְּחַכְמֵי הַקַּבָּלָה, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ שֶׁהִתְעַצְּמוּ בִּתְחוּם הַהֲלָכָה וְלֹא בְּפִלְפּוּל, וְהָיוּ שֶׁבְּפִלְפּוּל יוֹתֵר מִבַּהֲלָכָה, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ שֶׁהִתְעַצְּמוּ בַּחֲסִידוּת בְּיוֹתֵר- וַאֲחֵרִים בְּתוֹרַת הַמּוּסָר בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן חֶלְקָם בְּעִיּוּן- וְחֶלְקָם בִּבְקִיאוּת, וְזֹאת רַק מִכָּךְ שֶׁרָאוּ אֶת מִכְשׁוּרָם וּתְכוּנוֹת נַפְשָׁם שֶׁחָנַן אוֹתָם הַבּוֹרֵא, וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּהוּ הַיַּעַד הַמְבֻקָּשׁ מֵהֶם וְהִשְׁקִיעוּ בּוֹ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם.

אָדָם לוֹמֵד יָפֶה עִיּוּן וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִיק בְּלִמּוּדוֹ- מָה עוֹשֶׂה יֵצֶר הָרָע לְבַלְבְּלוֹ? בָּא וְאוֹמֵר לוֹ: חֲבָל, חֲבָל שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ כָּל כָּךְ בְּעִיּוּן, רְאֵה אֶת חֲבֵרֶיךָ שֶׁעוֹסְקִים בִּבְקִיאוּת דַּף אַחַר דַּף בַּגְּמָרָא, סִימָן אַחַר סִימָן בְּשֻׁלְחָן-עָרוּךְ, וְכַיּוֹצֵא. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּקִיאוּת בְּמֶרֶץ וְהִתְלַהֲבוּת בָּא יִצְרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: חֲבָל, חֲבָל שֶׁאַתָּה מַשְׁקִיעַ בִּבְקִיאוּת, רְאֵה אֶת חֲבֵרֶיךָ הַמְעַיְּנִים וּמִתְעַמְּקִים בַּלִּמּוּד. וְכָךְ הָאָדָם נוֹפֵל מִכָּל חִשְׁקוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ כֵן בְּקַלּוּת, חַס וְחָלִילָה, יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל בְּקִנְאָה וְשִׂנְאָה מִתּוֹךְ צָרוּת עַיִן.

וּכְמוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם מֵאֶחָד מַשְׁגִּיחֵי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁבָּא אֵלָיו פַּעַם אַחַד הַבַּחוּרִים הַטּוֹבִים בְּעִיּוּן שֶׁבִּישִׁיבָתוֹ, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה בְּחָבֵר אַחֵר הַמֻּצְלָח מְאֹד בִּבְקִיאוּת. וְהִנֵּה יוֹם קוֹדֵם בָּא אוֹתוֹ הַבָּקִי לַמַּשְׁגִּיחַ וְהִתְלוֹנֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה בְּאוֹתוֹ הַמְעַיֵּן שֶׁבָּא הַיּוֹם וּמִתְלוֹנֵן עַל עִיּוּנוֹ...

זֶהוּ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר- לִגְזֹל אֶת הָאֱמוּנָה מֵהָאָדָם, כִּי הַמַּאֲמִין יוֹדֵעַ שֶׁתְּכוּנוֹתָיו וְחִשְׁקוֹ בַּמֶּה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ זֶהוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְעָלָיו לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ בְּדַוְקָא וְלֹא לַחְמֹד וּלְהִתְאַוּוֹת כַּאֲשֶׁר לְרֵעֵהוּ.

לְסִיּוּם- הִתְבָּאֵר לָנוּ כִּי מִדַּת הַכָּבוֹד הִיא אֲשֶׁר הָפְכָה אֶת הָרְדִיפָה אַחַר הַיְדִיעָה וְהַחָכְמָה לְשֵׁם הַהַצְלָחָה הַמְדֻמָּה וְהַתַּחֲרוּת הַחֶבְרָתִית, וְכֵן הוּא בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים- הַכָּבוֹד הוּא אֱלִיל הָאֱנוֹשׁוּת. לוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם בּוֹחֲנִים אֶת הַצְלָחָתָם בִּקְנֵה מִדָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי אָז קַל הָיָה לָהֶם יוֹתֵר לְהֵחָלֵץ מֵהַשְׁפָּעַת הָעוֹלָם הָרוֹעֵשׁ וְהָרוֹגֵשׁ, וְהָיוּ מַרְפִּים מֵאוֹתָהּ תַּחֲרוּת אֵין סוֹפִית, וְהָיוּ מַשִּׂיגִים אֶת הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר הָאֱנוֹשׁוּת בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ בִּמְרוּצָתָהּ. וְכָתַב הָרַב רוּחַ חַיִּים (אבות ו, ו): יָכוֹל אָדָם לְהַסְפִּיק בְּלִמּוּדָיו בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל שִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה שָׁעוֹת שֶׁל עַצְבוּת (וראה עוד מענין זה בפרק זה אות לו).

וְכָאָמוּר לְעֵיל בְּשֵׁם הַחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת (שער הביטחון פ"ד), שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת, אַף שֶׁהַמֻּטָּל עַל הָאָדָם הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, אוּלָם הַתּוֹצָאוֹת הַמַּצְלִיחוֹת זֶהוּ בִּגְזֵרַת ה', וּלְכָךְ טוֹעֶה הָאָדָם הַמִּצְטַעֵר וּמִתְאַנֵּחַ עַל מַה שֶּׁלֹּא נִתְבַּקֵּשׁ שֶׁהֵמָּה הַתּוֹצָאוֹת הַמַּצְלִיחוֹת, עַל הָאָדָם לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְאַנֵּחַ עַל מַה שֶּׁמֻּטָּל עָלָיו שֶׁהוּא הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְתוּ לֹא.

בִּירוּשָׁלַיִם הָיְתָה מִתְגּוֹרֶרֶת אַלְמָנָה צִדְקָנִית מְסֻרְבֶּלֶת בְּיִסּוּרִים וּרְתוּקָה לְמִטָּתָהּ שֶׁהָיְתָה זְקוּקָה לְטִפּוּל מְיֻחָד. המהרי"ל דִּיסְקִין זצ"ל הָיָה נוֹהֵג בְּכָל עֶרֶב חַג לַעֲבֹר דַּרְכָּהּ וּלְבָרְכָהּ בְּבִרְכַּת הֶחָג. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר בָּא מהרי"ל לְבֵיתָהּ, וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ הָאַלְמָנָה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים... המהרי"ל תָּמַהּ וְאָמַר: לְשֵׁם מַה זְקוּקָה זְקֵנָה בַּעֲלַת יִסּוּרִים לַאֲרִיכוּת יָמִים, בִּזְמַן שֶׁכָּל גּוּפָהּ מְסֻרְבָּל בְּיִסּוּרִים וַאֲפִלּוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבָרֵךְ אֵינֶנָּה יְכוֹלָה [מֵחֲמַת נִקְיוֹן הַגּוּף]...? הָאַלְמָנָה עָנְתָה, שֶׁפַּעַם בְּשָׁבוּעַ, כַּאֲשֶׁר בָּאָה הָאָחוֹת וְרוֹחֶצֶת אוֹתָהּ, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הֲרֵי הִיא מַצְלִיחָה לַחְטֹף אֵיזֶה בְּרָכָה בִּנְקִיּוּת, אִם כֵּן, כְּדַאי לָהּ לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל בְּרָכָה אַחַת בְּשָׁבוּעַ אֲשֶׁר אֵין עֶרֶךְ לְמַתַּן שְׂכָרָהּ. ("לשכנו תדרשו")

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.