האם מותר לשבת בכיסא גלגלים? האם מותר לעשות דיאטה בשבת? והאם צריך לכבד אב חורג?

1. מה יחס התורה לעניין הדינוזאורים בהיסטוריה, ואיך זה משתלב עם ההסברים המדעיים של ימינו? אשמח לתשובתך!

הדינוזאורים נבראו בששת ימי בראשית, ויש לדבר זה ראיה מפסוק מפורש בתורה (בראשית פרק א', כ"א): "ויברא אלוקים את התנינים הגדולים".

המלבי"ם על פרשת נח מפרש שבעלי החיים העצומים שנבראו בששת ימי בראשית טבעו במבול של נח, וכך נהפכו למאובנים.

גם חז"ל טענו לפני 2000 שנה בקירוב שהקב"ה ברא בעלי חיים עצומים בגודלם שנכחדו, וכינו אותם בשם "ראמים". דברים אלה מתיישבים יפה עם הידוע לנו מהמדע. נא צפה בהרצאתו של הרב זמיר כהן, לחץ כאן.

ראה גם כאן בבקשה.

הניסיון לתארך מאובנים מבוסס על השערה, שלא ניתן לאמת מבחינה מדעית. ראה כאן.

*  *  *

2. האם יש מקור לכך שאסור לאדם להיות על כסא גלגלים אם שלא צריך לזה, משום אל יפתח אדם פיו לשטן? ראיתי אנשים שמקפידים על זה. אשמח למקור.

אמנם נאמר במשנה במסכת פאה (פרק ח' משנה ט') שכל מי שאינו חגר ולא סומא ולא פסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם.

אולם שם המדובר הוא שעושה את עצמו כן כדי לרמות את הבריות, כדי שירחמו עליו ויתנו לו צדקה (ראה תוספות חדשים שם, ובתפארת ישראל ביכין אות נ"א).

אכן סתם לשבת בכיסא גלגלים כשאין שום כוונה לרמות את הבריות, אין חשש.

*  *  *

3. האם זאת עבירה לשמוע מוזיקה חילונית? האם יש בכך איסור?

אם לא מדובר בשירי אהבה ואין במילים ניבול פה או כפירה וכיוצא בזה - מעיקר הדין אין איסור לשמוע (וע"ע בשו"ת אשר חנן חלק ח' סימן ל"ח).

(צילום: shutterstock)

4. רציתי לברר לגבי כיוון השינה בחדר. בחודשיים האחרונים הזזתי את כיוון המיטה שלי בחדר, ואמרו לי שזה כיוון לא טוב. באיזה כיוון עדיף לישון? יש לציין שהיום אני ישן עם הראש למערב והרגליים למזרח.

לדעת רבותינו הפוסקים, אסור לאדם (כשאשתו עמו. וכשאין אשתו עמו אין איסור אולם נכון להיזהר) לישון בין מזרח למערב, אלא יישן בין צפון לדרום באופן שראש המיטה בצפון ומרגלותיה בדרום.

אולם לדעת הזוהר הקדוש ורבותינו המקובלים, אדרבה, אסור לאדם לישון בין צפון לדרום, אלא בין מזרח למערב דווקא, וראש המטה למזרח ומרגלותיה למערב.

ולעניין מעשה, הרוצה לנהוג כדעת רבותינו הפוסקים ולהניח מיטתו בין צפון לדרום - רשאי לעשות כן. והרוצה לנהוג כדעת הזוהר הקדוש והמקובלים, ולהניח מיטתו בין מזרח למערב, כשראשו למזרח ומרגלותיו למערב, רשאי לעשות כן.

ומכל מקום יש מי שכתב, שיעשה אדם תמיד לפי צד אחד, בין מזרח ומערב או בין צפון ודרום, כי על ידי כך הוא מקיים לכל הפחות דעה אחת, אבל אם פעם עושה כך ופעם עושה כך, הרי הוא סותר את עצמו.

מקורות: הנה בגמרא במסכת ברכות (דף ה' עמוד ב') מבואר שיש לישון בין צפון לדרום. ופירש רש"י, שצריך שתהיה ראש המיטה לצפון ומרגלותיה לדרום, ע"ש. וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים (סימן ג' סעיף ו') שאסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו. ונכון להיזהר אפילו כשאין אשתו עמו, ע"כ. ולהלן בשלחן ערוך (סימן ר"מ סעיף י"ז) ביאר שהכוונה שתהיה ראש המיטה לצפון ומרגלותיה לדרום, ע"ש. וכן הוא במשנה ברורה (סימן ג' ס"ק י"א) בשם הלחם חמודות, ע"ש.

אולם בזוהר הקדוש (פרשת במדבר) מבואר שיש להניח המיטה באופן שראשה תהיה במזרח ומרגלותיה למערב, ע"ש. וכן הביא בכף החיים (סימן ג' אות ט"ז) בשם תשובת שב יעקב (סימן ג') שהכריע כדעת הזוהר, וכן דעת הכף החיים עצמו שם. וכן היה מנהג החכם צבי זצ"ל וכמו שהעידו השואלים בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק א' (סימן מ"ז), ע"ש. וכן העלה בשו"ת וישב הים חלק א' (סימן א'), ע"ש.

אמנם דעת המשנה ברורה (שם) שטוב יותר לכתחילה לנהוג כהשולחן ערוך, כי בתשובת בנין של שמחה כתב בשם הגר"א שאמר שגם כוונת הזוהר הוא כהגמרא, ע"ש. וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכאשר הובא בספר אשרי האיש חלק אבן העזר חלק ב' (פרק י"ד סעיף ל"ח), ע"ש. וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דעת נוטה חלק א' (עמוד ק"ו תשובה ר"נ) שיש לנהוג כהמשנה ברורה וראשו לצפון, ובהערה שם הובא שכן אמר לו החזון איש לישן בין צפון לדרום, ע"ש (אמנם בספר מעשה איש חלק ה' עמוד קי"ב הביא מהגר"ח קניבסקי שליט"א שאמנם לו הורה החזון איש לשים המיטה בין צפון לדרום. אולם אחרים אומרים שהשיב שלהם שאצל הוריו ז"ל היה בין מזרח למערב).

אכן כמה מגדולי הפוסקים כתבו שהיות ויש בזה דעות לכאן ולכאן שממילא יכול לנהוג איך שרוצה, וכמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה אורח חיים (סימן ג' בהגהות בית יוסף אות ד') שעכשיו אין העולם נזהרין בכך כלל ועיקר. ויראה הטעם דאי אתינן למקפד בהכי כמאן נעביד, אי כתלמודא דידן הוא הפך הזוהר, ואי כזוהר הוא הפך תלמודא דידן, ולכן לא הקפידו בכך, ע"ש. וכ"כ בספר עולת תמיד (סימן ג' סק"ו) בעניין זה דעביד כמר עביד וכמר עביד, ע"ש. וכיוצא בזה כתב הערוך השלחן (שם סעיף י"ג) שאין המנהג להיזהר בזה היות ואנו תופסים כהטור לדינא שאין זה חיוב אלא זריזות בעלמא, ועוד דיש מחלוקת בין הגדולים אם בין צפון לדרום הכוונה ראשה ומרגלותיה או רוחב המיטה, ולפי זה נפל הך דינא בבירא, ע"ש.

וכן דעת כמה מאחרוני זמנינו, ראה בספר אור לציון חלק ב' (פרק א' תשובה א') שפסק שיכול אדם לסדר את מיטתו כפי שירצה כי בכל צד שיסדר יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום במקום שאפשר טוב יותר לתת את ראש המיטה למזרח ומרגלותיה למערב, ע"ש. וכן ראה בספר הלכה ברורה (סימן ג' בבירור הלכה אות ז') שהביא בשם אביו הגר"ע יוסף זצ"ל שדעתו ג"כ שאם ירצה להניח מיטתו בין צפון לדרום רשאי לעשות כן, ואם ירצה להניחו בין מזרח למערב רשאי לעשות כן, ע"ש. וכן ראה בספר ועלהו לא יבול חלק ב' (עמוד רפ"ה) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שמנהג העולם שאינם נזהרים בסידור מיטתם בין צפון לדרום, ועיין שם מה שביאר בזה, ע"ש.

וע"ע בעניין זה בשו"ת ישועת משה חלק ג' (סימן כ') ובשו"ת עולת יצחק חלק א' (סימן ב' אות ב') וחלק ב' (סימן ג'), ע"ש.

ומה שכתבנו ומכל מקום יש מי שכתב וכו', כן כתב בספר מעם לועז (בראשית עמוד קי"א), ע"ש.

*  *  *

5. האם מותר לעשות דיאטה בשבת, ואם כן - באיזה אופן?

מותר לעשות דיאטה בשבת - היות שאדם רשאי להימנע מאכילה ושתיה שגורמים לו צער בשבת (יעויין שלחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ח סעיף ג'. וע"ע בספר אור לציון חלק ב' פרק כ"א סעיף ג', ובשו"ת ויצבור יוסף חלק א' סימן ל"ו, לגבי דיאטה בשבת. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חלק חושן משפט חלק ב' סימן ס"ה שדן אם מותר לעשות דיאטה בשביל יופי אפילו בימי חול כשמצטער מזה).

ומכל מקום, אם אכילת מעט לחם לא מזיקה לדיאטה - יש להקפיד לאכול בכל סעודה מ-3 הסעודות בשבת פת במשקל 50 גרם, וטוב להחמיר לאכול פת במשקל 54 גרם (יעויין משנה ברורה סימן רצ"א סק"ב, וילקוט יוסף סימן עד"ר סעיף כ"ג, ופסקי תשובות סימן עד"ר אות י"ב ד"ה ויש).

(צילום: shutterstock)

6. למה בשעת ההבדלה מסתכלים על הציפורניים לאור הנר?

אכן נוהגים להסתכל בכפות בידיים ובציפורניים, כשמברכים על האש בהבדלה (שלחן ערוך אורח חיים סימן חצ"ר סעיף ג').

ושני טעמים יש בזה:

א. כי צריך שיהיה מספיק אור מהנר של הבדלה - בכדי שיוכל להכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת (כמבואר בשלחן ערוך שם סעיף ד'). ולכך נוהגים להסתכל בציפורניים, לראות אם יוכל ליהנות לאורו ולהכיר בין מטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר (משנה ברורה שם סק"ט).

ב. ועוד טעם שמסתכלים על הציפורניים, משום שהן סימן ברכה היות שהן פרות ורבות לעולם (משנה ברורה שם).

*  *  *

7. יש לי שיער עד הכתפיים. האם התפילה שלי נחשבת כשאני מניח תפילין?

אף על פי שאכן לא כדאי להשאיר שערות ארוכות כאלו מכמה וכמה סיבות (ואחת מהן שקשה להניח תפילין במקום המדויק בשער ארוך כזה), ודאי שבהנחת התפילין, אף על השער הארוך, אתה מקיים את מצוות ה', וזוכה לכל הברכות ולכל השפע הקדוש של התפילין.

ראוי להקפיד שהתפילין יהיו מהודקות היטב לראש במקום הנכון.

(צילום: shutterstock)

8. האם מותר או אסור לנשים לשחות בבריכה כשהן לבד עם מציל?

מותר לאשה לשחות בבריכה שיש בה מציל, אם היא מכסה את כל המקומות שדרכם להיות מכוסים. אולם אסור לה לשחות שם עם בגד ים רגיל - כי זה גורם מכשול גמור למציל.

מקורות: כן פסק הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון אור תורה (אלול תשמ"ו, סימן קל"א סעיף ט"ז) והובא בספר שלחן יוסף (עמוד ר"ל), ובספר אוצר דינים לאשה ולבת (פרק ס' סעיף ל"ד) ובספר בית יחזקאל חלק א' (עמודים מ'-מ"א) ובשו"ת מקור נאמן חלק א' (סימן תשפ"ז) וחלק ב' (סימן תתל"ג) ובשו"ת ויען דוד חלק ב' (סימן קפ"ד) ובשו"ת אור יצחק חלק ב' (עניינים שונים סימן ט'-י') ובשו"ת בריתי שלום חלק א' (סימן י"ד) ובשו"ת אשר חנן חלק ו' (סימן צ') וחלק ח' (סימן קס"ח) ובספר אום אני חומה חלק א' (עמוד קי"ב) ובספר הליכות בת ישראל (פרק ז' סעיף י"ח).

וע"ע בשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סימן מ"ה), ובשו"ת אז נדברו חלק ג' (סימן כ"ד אות ג') וחלק י"ב (סימן מ"ד) וחלק י"ג (סימן ס"א אות ג'), ובספרו תורת ההסתכלות (עמוד פ"א, ד"ה ונמסר), ובשו"ת משנת יוסף חלק י' (סימן ג'), ובשו"ת דברי חכמים (עמוד רנ"ו), ובשו"ת עולת יצחק חלק ב' (סימן רל"ה אות ב', ד"ה וכבר), ובספר אורחות הבית (עמודים קמ"ח-קמ"ט), ע"ש.

ומה שיש טוענים להתיר משום שהמציל טרוד בעבודתו, ורצו לדמות זאת למה שכתוב בגמרא בעבודה זרה (דף כ' עמוד ב') שמותר לכובס לכבס בגדי צבעונין של אישה למרות שהוא מכירה, ולא חוששים שיבוא לידי הרהור, היות ובעבידתיה טריד, ע"ש, הנה אין בטענה זו ממש, ורב המרחק בין ההיתר שנאמר בכובס לנידון דידן מכמה טעמים:

א. כל ההיתר נאמר לגבי כובס שהוא עושה מלאכה של ממש בפועל, מה שאין כן במסתכל בעלמא היעלה על הדעת שאינו מסיח דעתו לדבר אחר?!, והלא עינינו רואות שהרבה מן המצילים עוסקים בעת עבודתם בשיחות טלפון וכדומה, וודאי שכמו כן פנוי ראשם לזון עיניהם מערווה (וכן ראה בשו"ת ויען דוד שם אות ג', ובשו"ת אשר חנן חלק ח' שם, ובשו"ת בריתי שלום שם ד"ה גם).

ב. כי פשוט ששם מדובר בכובס שומר תורה ומצוות, שרוצה להיזהר מהרהורי עבירה, ולכך עבודתו וטרדתו מסייעתו, אך באדם פרוץ שמחפש כמה שיותר להרהר ולזון עיניו מערווה פשוט שאין זה שייך (וכן כתבו לחלק בשו"ת ויען דוד שם, ובשו"ת בריתי שלום ד"ה ובאמת שגם).

ג. דווקא לגבי כובס בגדים התירו מכח הסברא של "בעבידתיה טריד" משום שאין האיסור אלא במכוון ליהנות מיופי הבגדים, מה שאין כן במקומות המכוסים שבאשה שאסורים אף בראייה בעלמא ללא כוונת הנאה וכמו שכתב המשנה ברורה (סימן ע"ה סק"ז), לא שייכת הסברא של "בעבידתיה טריד". וממילא לפי סברא זו גם במציל שומר תורה ומצוות יש לאסור (שו"ת בריתי שלום שם ד"ה ובאמת נלענ"ד. וכן ראה בשו"ת אשר חנן חלק ח' שם).

ואמנם יש שרצו ללמוד מדברי האגרות משה חלק אבן העזר חלק ד' (סימן ס"ב אות א') להתיר לאשה לרחוץ במקום שיש שם איש מציל, ע"ש, אולם שתי תשובות בדבר:

תשובה ראשונה - כבר כתב בשו"ת בריתי שלום (שם) שהאגרות משה מיירי במציל גוי (וכמו שמצוי באמריקה) שאין עליו איסור כלל מחמת שמירת העיניים, ולא דן שם אלא מחמת האיסור יחוד של איש אחד עם נשים הרבה וע"ז קאמר להתיר מחמת שבעבידתיה טריד ולא יוכל לפתותה לבוא עליה בזמן שמחויב לשמור ולהציל.

תשובה שנייה - עוד כתב הבריתי שלום שם, שאפילו אם האגרות משה היה כותב בהדיא שכוונתו להתיר גם במציל ישראל, אך הלא לא נתן שום טעם לדבריו בעניין שמירת העיניים של המציל (אלא רק בעניין איסור יחוד), והפוסקים שכתבו לאסור נתנו טעם לדבריהם, ומבואר ברש"י בכתובות (דף ק עמוד א', ד"ה לימא) שהיכא שאחד נותן טעם לדבריו והשני חולק בלי לתת טעם לדבריו שהלכה כדברי הנותן טעם לדבריו, ולא עוד אלא שהמורה כדברי השני (שלא נתן טעם לדבריו) הוי כטועה בדבר משנה, ע"ש. והביאו להלכה הגר"ש קלוגר בספרו משפט צדק בחושן משפט (סימן כ"ה).

*  *  *

9. האם אני צריכה לכבד אבא חורג?

צריך לכבד אב חורג. אולם אין בו דיני מורא, ולכן מותר לדוגמא לשבת במקומו.

מקורות: כתב השולחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ סעיף כ"א) וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם. ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה, ע"כ.

אולם כל זה לעניין כבוד. אבל דיני מורא לא שייכים בו, וכמו שהעלה בשו"ת בצל החכמה חלק ג' (סימן צ"ה).

*  *  *

10. יש לנו כלב. האם אני יכולה להביא לו את המזון שלו, שהוא בשרי, יחד עם גבינה? כיוון שאת המזון שלו לבד הוא לא אוכל, ועם גבינה הוא אוכל.

בשר וחלב שהתבשלו ביחד אסור לתת לכלב (אפילו לכלב שאינו שלו), היות שזה אסור בהנאה (ט"ז יורה דעה סימן צ"ד סק"ד. וע"ע בספר הליכות עולם חלק ז' עמוד י"א, וילקוט יוסף על איסור והיתר סימן פ"ז סעיף ל"ג). אולם מותר לכם לערב בשר בחלב ללא בישול, ולתת לכלב לאכול.