מבחן האמונה: חיזוק למתנסים באובדן יקיריהם

רַבִּים מֵהַמְאַבְּדִים יַקִּירֵיהֶם נִשְׁאָרִים לִפְעָמִים שָׁנִים בְּמַצַּב רוּחַ קוֹדֵר וְנִשְׁקָעִים בְּמָרָה שְׁחֹרָה, וּפְעָמִים רַבּוֹת פּוֹגֵעַ הַדָּבָר עַד חֹסֶר תִּפְקוּד לַצְּרָכִים הַמִּינִימָלִיִּים.

בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לָרֶדֶת לְעֹמֶק כְּאֵבָם שֶׁל הַהוֹרִים הַשַּׁכּוּלִים אוֹ שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג הַמְאַבְּדִים אֶת בֶּן זוּגָם, אוּלָם עֲלֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בָּרְוָחִים הָרַבִּים הַנִּגְרָמִים לָהֶם כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ.

רֵאשִׁית יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ברכות ה' ע"ב) הַמְסַפֶּרֶת עַל רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁשִּׂכֵּל עֲשָׂרָה בָּנִים, וּכְשֶׁנִּפְטַר לוֹ בְּנוֹ הָאַחֲרוֹן, קְבָרוֹ, וְהִשְׁאִיר עֶצֶם קְטַנָּה מִמֶּנּוּ בְּכִיסוֹ. וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד לְנַחֵם אֲבֵלִים, הָיָה אוֹמֵר: זֶהוּ עֶצֶם מִבְּנִי הָעֲשִׂירִי, וְלָכֵן תִּתְנַחֲמוּ גַּם אַתֶּם מִצָּרַתְכֶם.

כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר, רַק אוֹתָם שַׁכּוּלִים יְכוֹלִים לְנַחֵם שַׁכּוּלִים אֲחֵרִים, וְאִם יַד ה' פָּגְעָה בָּכֶם, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֶת הַכֹּחַ וְהַהִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת מִגִּבּוֹרָיו, מִנֶּאֱמָנָיו וּמִמְּקַבְּלֵי גְּזֵרוֹתָיו, וּלְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה שֶׁל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן מֻשְׁלָם בַּה', וְאִם בָּכֶם בָּחַר ה' לְיַסֶּרְכֶם הֲרֵי שֶׁאַתֶּם רְאוּיִים לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ וּמְחֻזָּקִים דֵּי הַצֹּרֶךְ לְכָךְ. וַעֲלֵיכֶם לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבְשִׂמְחָה, וּלְהַרְאוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת חֹזֶק אֱמוּנַתְכֶם בַּה', וּמִכֶּם יִלְמְדוּ אוֹתָם חַסְרֵי כֹּחַ וַחֲלוּשֵׁי הַלֵּב, וְהָיָה זֶה שְׂכַרְכֶם, מִלְּבַד הַשָּׂכָר הַפָּשׁוּט עַל יִסּוּרִים אֵלּוּ שֶׁמּוֹעִילִים לְעַצְמְכֶם, לִהְיוֹת נְקִיִּים לִפְנֵי ה' וַאֲהוּבִים לְפָנָיו.

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ, כְּשֶׁנִּחֵם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאַהֲרֹן עַל מוֹת בָּנָיו, וּתְגוּבַת אַהֲרֹן הָיְתָה: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן", שֶׁקִּבֵּל דִּין שָׁמַיִם בִּשְׁתִיקָה. וְאוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: בִּזְכוּת וַיִּדֹּם אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הִרְהֵר עַל ה' יִתְבָּרַךְ, זָכָה שֶׁנִּתְיַחֵד עִמּוֹ ה' בְּדִבּוּרוֹ עִמּוֹ פָּרָשַׁת שְׁתוּיֵי יַיִן (רש"י ויקרא י', ג'). וּוַדַּאי כְּמוֹ כֵן גָּדוֹל שְׂכָרָם שֶׁל הַמְקַבְּלִים בְּדוּמִיָּה וּבֶאֱמוּנָה. וּבָזֹאת יִבָּחֲנוּ אִם אָכֵן קִבְּלוּ אֶת יִסּוּרֵיהֶם בְּשִׂמְחָה- כַּאֲשֶׁר חוֹזְרִים לְמַהֲלַךְ חַיִּים רָגִיל, וּמֵעַתָּה מִתְקַשְּׁרִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּדְבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר, הֲרֵי שֶׁהַיִּסּוּרִים עָשׂוּ אֶת תַּכְלִית רְצוֹן גּוֹזְרָם, וּבִפְרָט כְּשֶׁהָיָה אֲסוֹנָם בְּאֹפֶן שֶׁהֵשִׁיבוּ נֶפֶשׁ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּטָהֳרָה לְלֹא חֵטְא, וְיֵחָשְׁבוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֵלּוּ לָהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי הרמ"ק וְהִנֵּה לְךָ דְּבָרָיו.

כָּתַב בְּסֵפֶר "שִׁעוּר קוֹמָה" לְרַבֵּנוּ הרמ"ק ז"ל (בהשגחה ז'): בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (פרק קמא) אָמְרוּ: אִם הָיוּ לוֹ בָּנִים וּמֵתוּ- הִנֵּה הֵם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְאִם לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּלָל- הִנֵּה הֵם יִסּוּרִין שֶׁאֵינָם שֶׁל אַהֲבָה. וְהָעִנְיָן, שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁהֵם עַל עָווֹן, וּפְעָמִים בָּאִים בְּאַהֲבַת ה' וּבְחֶמְלָתוֹ עַל הָאִישׁ הַהוּא שֶׁנִּתְחַיֵּב הוּא עַצְמוֹ מִיתָה, וּמִתְכַּפֵּר לוֹ בְּמִיתַת בָּנָיו, וְלָכֵן יִתֵּן לוֹ בָּנִים וְיָמוּתוּ בְּיַד פִּשְׁעוֹ וִיכֻפְּרוּ עֲוֹנוֹתָיו, וַהֲרֵי אֵלּוּ הֵם נְשָׁמוֹת גַּם הֵם מִצִּדָּם שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְהִסְתַּלֵּק אֶל הַזְּמַן הַנּוֹעָד הַהוּא לְסִבַּת הַגִּלְגּוּל, וְגָזַר חָכְמָתוֹ עַל הַנְּשָׁמָה הַהִיא שֶׁתָּבוֹא- כְּבֵן- לָאִישׁ הַהוּא. וְהָאִישׁ הַהוּא- אִם חַיָּב מִיתָה כַּמָּה פְּעָמִים, יִתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּנִים אֵלּוּ, וּבְמִיתַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יְקַבֵּל צַעַר מַר כַּמָּוֶת וִיכַפֵּר עָלָיו כְּאִלּוּ קִבֵּל אֶת הַמָּוֶת, וְהֵם- מִזְבַּח כַּפָּרָה. וְהַיְנוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה עַל כַּמָּה דְּרָכִים: הָא'- שֶׁפּוֹרֵעַ חוֹבוֹ וּמִתְכַּפֵּר. הַב'- חֲזָרָה בְּטָהֳרַת אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת, כְּשֶׁחוֹזְרִים בְּטָהֳרָה לַשָּׁמַיִם בְּלִי עָווֹן. הַג'- לִתְחִיַּת הַמֵּתִים יָקוּמוּ וְיֵחָשְׁבוּ לְבָנָיו. הַד'- שֶׁזּוֹכֶה בְּחִנּוּכָם בְּמִצְווֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁמִּתְיַסֵּר בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בְּשׁוּם אֶחָד מֵאֵלּוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמוּבָא זֹאת גַּם בְּסֵפֶר "אֵילִימָה" (עין כל תמר ה' פרק לא).

לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן אֶת מוּסַר ה'

עַל הַצַּדִּיק רַבִּי נַחוּם מֵהוֹרָאדְנָא זצ"ל מְסֻפָּר (בספר "תולדות מנחם" עמ' קד) כִּי פָּגְעָה בּוֹ מִדַּת הַדִּין פְּעָמִים רַבּוֹת, כִּי מֵתוּ בָּנָיו יוֹצְאֵי חֲלָצָיו עַל פָּנָיו, וַיִּצְטַעֵר הַצַּדִּיק מְאֹד. אַף אִם חִיָּה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בִּתְפִלָּתוֹ- נֶפֶשׁ בָּנָיו לֹא חִיָּה. וַתִּתְאוֹנֵן עָלָיו אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּמַר נֶפֶשׁ- וַיִּדֹּם הַצַּדִּיק וַיְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וְלֹא עָנָה דָּבָר. אַךְ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבְרוּ יְמֵי הָאֵבֶל, דִּבֵּר עַל לִבָּהּ דְּבָרִים טוֹבִים, דִּבְרֵי נִחוּמִים, וַיֹּאמֶר: הֲטוֹב אֲנִי מֵאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' אֲשֶׁר מֵתוּ בָּנָיו הַצַּדִּיקִים נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּחַיָּיו, אוֹ הֲטוֹב אֲנִי מֵרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמֵּתוּ עָלָיו עֲשָׂרָה בָּנִים?! הֲלֹא קָרָאת בַּ"צְאֶינָה וּרְאֶינָה" מַאֲמַר חז"ל "דִּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר", בִּקְרוֹבֵי ה' יְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וְזֹאת הִיא לָנוּ לְכַפָּרַת עָווֹן, כִּי רַבּוֹת חָטָאנוּ לְפָנָיו. מִלְּבַד זֹאת, נִגְלוּ לַה' כָּל תַּעֲלוּמוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְלוּ יָדַע כִּי מִיּוֹצְאֵי חַלְצֵיהֶם פְּרִי צַדִּיק פֶּרַח שׁוֹשָׁן וְעַנְפֵי הֲדַס, אָז לֹא בָּא הַכּוֹרֵת עֲלֵימוֹ, אַךְ גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ כִּי לֹא יֵצֵא צַדִּיק וְקָדוֹשׁ מִמְּעֵיהֶם. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלְּקָחָם הַשָּׁמַיְמָה וַיִּקְטְפֵם בְּעוֹדָם בְּאִבָּם, וְעָלֵינוּ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן אֶת מוּסַר ה' וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ כִּי בָּנֵינוּ יוֹרְשֵׁי גַּן עֵדֶן הֵם (ב"ק לח), וְתִשְׂבַּע בְּצַחְצָחוֹת נַפְשָׁם בֵּין צַדִּיקֵי עוֹלָם וְנִשְׁמָתָם תִּתְעַנֵּג עַל נֹעַם ה'. יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ.

כַּאֲשֶׁר מֵת עַל הַצַּדִּיק בְּנוֹ הַשִּׁבְעָה עָשָׂר, רַחְמָנָא לִצְלַן, בָּאוּ רַבִּים לְנַחֲמוֹ. וְכֹה הָיָה דְּבָרוֹ: כִּי הָאִישׁ הַמַּאֲמִין וְהֶחָרֵד עָלָיו לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת הַבָּאִים עָלָיו, וְעוֹד הוּא צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ עֲלֵיהֶם, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וְזֶהוּ סִימָן טוֹב לוֹ. בְּכָל זֹאת עָלָיו לְבַקֵּשׁ אֶת ה', כִּי לַיָּמִים הַבָּאִים לֹא יָבִיא עָלָיו ה' עוֹד צָרוֹת וְיִסּוּרִין, אוּלַי, חַס וְחָלִילָה, יֵחָלֵשׁ כֹּחַ בִּטְחוֹנוֹ. וְאָמַר, לְמָשָׁל, אִם יִתְרַחֵב מִסְחָרוֹ שֶׁל אִישׁ, אָז יִרְוֶה נַחַת. בְּכָל זֹאת, הָאִישׁ הַמֵּבִין יִשָּׁמֵר מִזֶּה, כִּי לִפְעָמִים מֵרֹב הִתְרַחֲבוּת וְהִתְפַּתְּחוּת מִסְחָרוֹ יוּכַל לָבוֹא בִּמְצוּקַת כֶּסֶף וְלַעֲשׂוֹת שְׁמִיטָה לְנוֹשָׁיו. וּבְדֶרֶךְ זוֹ בֵּאֵר אֶת דִּבְרֵי בֶּן יִשַׁי (תהלים כה, טז): "צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ"- הַצָּרוֹת נָתְנוּ הַרְחָבָה לְלִבִּי, כִּי זֶהוּ סִימָן טוֹב לִי, בְּכָל זֹאת אֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כִּי לֶעָתִיד "מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי"- תִּשְׁמְרֵנִי לְבַל אָבוֹא, חָלִילָה, לִידֵי מְצוּקָה.

לְשֵׁם כָּךְ בִּלְבַד בָּאנוּ לָעוֹלָם

הָאָדָם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא לְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁצִּוְּתָה עָלָיו הַתּוֹרָה, וּבַמִּקְרֶה דְּנַן חוֹבַת הָאָב הִיא לַעֲסֹק בְּפִרְיָה וְרִבְיָה- לְהִנָּשֵׂא וּלְהוֹלִיד בָּנִים. וּבֵין אִם הַבָּנִים חַיִּים וּבֵין אִם לָאו- יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ לְטוֹבַת הָאָדָם. וּדְעוּ, כִּי גַּם אִם הָלַךְ הַבֵּן לְעוֹלָמוֹ, הוּא לֹא נֶאֱבַד מִן הָעוֹלָם. כְּשֵׁם שֶׁאִם הַבֵּן עָקַר מְקוֹם מְגוּרָיו לְעִיר רְחוֹקָה עֲדַיִן לֹא נִגְרַע מְאוּמָה מִהְיוֹת בְּנוֹ- אַף כָּאן, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁהַהוֹרִים יִתְקָרְבוּ אֶל בְּנָם וְיִהְיוּ עִמּוֹ בְּעוֹלַם הַנֶּצַח שָׁנִים אֵין סְפֹר.

זֹאת וְעוֹד, יִתָּכֵן שֶׁאִלּוּ הָיָה הַנִּפְטָר נִשְׁאָר בָּעוֹלָם, הָיָה סוֹבֵל מִצַּעַר וּמִמַּחֲלוֹת שׁוֹנוֹת, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה סוֹטֶה, חַס וְחָלִילָה, מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְאָז הָיוּ הַהוֹרִים מַעֲדִיפִים אֶת הֵעָדְרָם מִן הָעוֹלָם עַל פְּנֵי מְצִיאוּתָם הָעֲגוּמָה. עַתָּה בָּטוּחַ הַבֵּן מִכָּל נֶזֶק וּפֶגַע, וּבְמוֹתוֹ יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִכָּל צַר וּמַסְטִין כְּדֵי לְהַכְנִיסוֹ לְגַן עֵדֶן.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ- מַדּוּעַ לְהַרְבּוֹת בִּבְכִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּבְעוּ חֲזַ"ל (מועד קטן כז) "שְׁלֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלֹשִׁים לְתִסְפֹּרֶת", וְלַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲזַ"ל וּלְהֵעָנֵשׁ עַל כָּךְ? וְאֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בְּרִבּוּי הַבְּכִי, כִּי אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, וְאֵין לָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶלָּא אֶת צִוּוּי ה', כִּי לְשֵׁם כָּךְ בִּלְבַד בָּאנוּ לָעוֹלָם, וַה' הַטּוֹב עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ בְּעוֹלָמוֹ. (מובא ב"לקח טוב")

לְאַחַר הַ"שִּׁבְעָה" מִפְּטִירָתוֹ שֶׁל ר' אַבְרָהָם זצ"ל, בְּנוֹ הָעִלּוּי שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים", כְּשֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ, שְׁמָעוּהוּ אוֹמֵר: שָׂטָן, שָׂטָן! רְצוֹנְךָ לְהַפְרִיעַ לִי בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתִי בְּחִבּוּר הַ"מִּשְׁנָה בְּרוּרָה"- לֹא אֶשְׁמַע לְךָ! הֲרֵינִי מַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ!

כַּאֲשֶׁר חָזַר בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז זצ"ל מֵהַלְוָיַת בְּנוֹ אַרְיֵה לֵייבִּשְׁ'ל [שֶׁנִּפְטַר בְּגִיל שֶׁבַע שָׁנִים וְהַלְוָיָתוֹ הָיְתָה בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת לִפְנֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית], אָמַר אֶת הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן:

הוֹלֵךְ אָדָם לְתֻמּוֹ לְדַרְכּוֹ וּלְפֶתַע הוּא חָשׁ בְּמַכָּה חֲזָקָה בְּגַבּוֹ. הוּא פּוֹנֶה אֲחוֹרָה כְּדֵי לִרְאוֹת מִיהוּ הַמַּכֶּה. הוּא נוֹכֵחַ לָדַעַת כִּי יְדִיד נַפְשׁוֹ הוּא אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אֶת הַמַּכָּה כְּאוֹת אַהֲבָה וְחִבָּה. אֵין סָפֵק שֶׁגַּם אִם מִתְּחִלָּה סָבוּר הָיָה לִכְעֹס עַל הַמַּכֶּה- עַתָּה יְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה, וְאַדְרַבָּה, יִשְׂמַח עַל גִּלּוּי הַחִבָּה שֶׁל יְדִידוֹ-אוֹהֲבוֹ. אַף אֲנִי- הוֹסִיף בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים", וְאָמַר- קִבַּלְתִּי הַיּוֹם מַכָּה אֲיֻמָּה. כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי מִמִּי קִבַּלְתִּי מַכָּה זוֹ, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: הֲרֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִכַּנִי, הַבּוֹרֵא שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֲבוֹ. אִם כֵּן, בְּוַדַּאי אֲקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה וְשִׂמְחָה.

בְּסַיְּמוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה פָּתַח מִיָּד בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִכְרִיז בְּקוֹל: "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָּעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ.." (מובא ב"לקח טוב")

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.