בית הכנסת העמוס ביותר בעולם ובית הכנסת שעשוי מבוץ; שיאי בתי כנסת

1. אז כמה בתי כנסת קיימים בישראל?

בארץ קיימים קצת יותר מ-15 אלף בתי כנסת, אך המספר המדויק אינו רשום באף מקום.

בעבר, עד לפני כעשור, החזיק המשרד לשירותי דת במאגר הכולל את רשימת כל בתי הכנסת (בדיוק כפי שיש כיום מאגר מקוואות), אבל בשלב מסוים התנועה הקונסרבטיבית דרשה להכניס גם את בתי הכנסת שלה למאגר, וכן הגיעו דרישות מבתי תפילה נוספים שאינם אורתודוכסים ושאינם מתנהלים על פי ההלכה, להיכלל באותו מאגר. במשרד הבינו שהדרך היחידה למנוע בלבול היא פשוט לסגור את המאגר, וכך עשו.

שיאנית בתי הכנסת היא ירושלים, בה יש כ-3000 בתי כנסת, אחריה מגיעה בני ברק עם 1000 בתי כנסת, ואילו בתל אביב יש 600. בעיר צפת, לעומתן, למרות היותה עיר קודש ומובילה בתיירות, יש כ-115 בתי כנסת בלבד. (אגב, זה המקום לנפץ את המיתוס: מתוך בתי הכנסת בצפת יש רק כעשרה עתיקים, כל היתר נבנו לאחר קום המדינה).

בית הכנסת העמוס ביותר בעולם (ולא רק בארץ) הוא כמובן בית כנסת איצקוביץ' בבני ברק. מבנה בית הכנסת מכיל שלוש קומות: בית מדרש גדול בקומה השלישית כולל עזרת נשים, שישה חדרי תפילה בקומה האמצעית ושבעה חדרי תפילה בקומה התחתונה. מידי יום מגיעים אליו למעלה מ-20,000 מתפללים.

2. ממסגד לבית כנסת

מעניין לראות כי בתי כנסת רבים שנוסדו כבתי כנסת המיועדים לעדה מסוימת ולנוסח מסוים, שינו עם הזמן את ייעודם. כך למשל בית כנסת בטבריה עלית שנועד במקור ליוצאי השואה, ואף הנוסח שלו במקור היה אשכנזי. עם חלוף השנים מתפללי בית הכנסת התבגרו ורובם נפרדו מהעולם, בית הכנסת שינה את תדמיתו וכיום הוא בוכרי. למרות זאת כל ההנצחות, ארון הקודש וספר התורה – כולם ממשיכים להיות אשכנזיים. יש גם מקרים הפוכים כמובן.

המהפך הגדול ביותר נעשה בבית כנסת 'גאולת ישראל' בנס ציונה. בראשית דרכו הוא היה לא פחות מאשר מסגד, ובמרוצת השנים הוא הפך לבית כנסת. עד היום, כשמגיעים למקום, במבט חיצוני הוא נראה כמו מסגד מבחינת הצורה והמבנה האופייני המעוגל. רק כשמתקרבים רואים שאין את סמלי העבודה הזרה, והכל כמובן קדוש וטהור.

3. 70 ספרי תורה

שיאן ספרי התורה הוא כנראה בית הכנסת של חסידות בעלזא בירושלים, אשר יש בו 70 ספרי תורה. זהו יעד שהציבו החסידים כבר בעת הקמת בית הכנסת. ספרי התורה, אגב, שוכבים ולא עומדים (כשיטת רבנו תם).

גם בבת ים יש בית כנסת בו מצויים למעלה מ-50 ספרי תורה. בבית הכנסת בבת ים פיתחו תכנת מחשב ייחודית שקובעת איזה ספר להוציא בכל פעם, כדי שיתאים לתאריך הקרוב ביותר להנצחה. בכותל המערבי גם כן קיימים ספרי תורה רבים מאוד, לפי ההערכה מדובר בעשרות.

הכותל המערבי (צילום: shutterstock)

הכותל המערבי (צילום: shutterstock)

מאידך, ישנם בתי כנסת שמתהדרים בספרי תורה עתיקים במיוחד, כמו למשל ספרי תורה שהגיעו מעיראק בתקופת ממשלתו של רבין. סדאם חוסיין נקט אז במחווה נדירה, הוא הוציא ממרתפיו שלושה ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים ושלח אותם לארץ. מדובר בספרים העשויים מעור של צבי, ואחרי שהגיעו לישראל הם חולקו לשלושה בתי כנסת.

ואם כבר דיברנו על ספרי תורה, בל"ג בעומר האחרון זה קרה: ספר התורה שבבית כנסת 'הצדיק הלבן' שבצפת יצא זו השנה ה-188 לתהלוכה לקבר הרשב"י. מדובר בספר תורה שניתן לרב שמואל עבו, שנחשב למשקמי הרובע היהודי בצפת, ואף היה מגואלי קברו של רשב"י במירון. הקהילה בצפת של לפני כ-200 שנה העניקה לו ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (1833) הובל ספר תורה זה לראשונה בשירה וריקודים מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י. מאז ועד היום מובל ספר התורה הזה אל מירון, ובתום חג השבועות הוא חוזר אל ארון הקודש שבבית כנסת 'הצדיק הלבן' בצפת, עד ל"ג בעומר הבא.

4. הגדולים והמובילים

קשה לדרג את בתי הכנסת הגדולים והמרשימים ביותר בארץ, אך בית הכנסת של חסידות בעלזא ובית הכנסת של חסידות גור השוכנים שניהם בירושלים, ממוקמים ללא ספק במקום הראשון מבחינת גודל המבנים. למרות שבעלזא מוכר כמבנה בית הכנסת הגדול ביותר בבירה, יש בגור יותר מקומות ישיבה באולם אחד, לעומת בעלזא שיש בו הרבה מקומות ישיבה, אך לא כולם באותו אולם.

בית הכנסת של בעלזא אינו רק בית כנסת, אלא הרבה יותר מכך, שכן הוא מהווה מעין מרכז קהילתי. הוא כולל בתוכו אולם תפילה מרכזי עם יותר מ-3000 מקומות ישיבה, יש בו גלריות מרהיבות, חדרי לימוד גדולים, אולמות לטיש, מקווה מפואר, מאפיית מצות, מלונית לאורחים, ועוד, ועוד. הושקעו בו מאות מיליוני שקלים לאורך השנים. בריהוט בלבד הושקעו כ-15 מיליון שקלים.

בית כנסת בעלזא בירושלים (צילום: shutterstock)

בית כנסת בעלזא בירושלים (צילום: shutterstock)

בימים אלו יש גם חסידויות נוספות העמלות על הקמת מבנים גדולים ומפוארים. אחת מהן היא קהילת ויז'ניץ בבני ברק המקימה פרויקט שאפתני שיכלול מרכז ענק שעל פי הצפי ייתכן שיהיה גדול יותר משל בעלזא. חסידות גור בונה בימים אלו תוספת למבנה הקיים, ואילו חסידות בויאן מקימה גם כן פרויקט גדול ומרשים בירושלים.

5. מאירופה באהבה

יש ברחבי הארץ עוד הרבה בתי כנסת מפוארים ומיוחדים, כל אחד בתחומו. אחד מבתי הכנסת המיוחדים ביותר מבחינת פאר והדר הוא בית הכנסת הקווקזי בטירת הכרמל. זהו בית כנסת מפואר באופן מיוחד. בכל מקום שאליו מסתכלים ניתן לראות השקעה של אומנות והרבה כסף, יש שם פריטים מזהב וכן עיטורים העשויים כסף, שיש ועץ, ויטראז'ים והרבה מאוד מוטיבים שחוברים להם יחדיו.

קיימים גם בתי כנסת שאינם מפוארים במובן הסטנדרטי, אך מיוחדים מבחינות אחרות. כמו למשל בית כנסת אקולוגי שנבנה בקיבוץ נווה איתן שבעמק בית שאן. ארון הקודש המצוי בו עשוי מבוץ באמצעות טכניקה ייחודית של בנייה, החיפוי של הקירות עשוי גם כן מסוג של בוץ ובית הכנסת כולו עשוי מחומרים הלקוחים מן הטבע.

קיימים גם בתי כנסת שמהווים העתק של בתי כנסת מחו"ל. כך למשל באופקים ישנו שחזור מרהיב של בית כנסת אלג'ריבה בתוניס, יש גם את מבנה ה-770 הידוע שנמצא בכפר חב"ד ובשכונת רמת שלמה והוא העתק מושלם של בית הכנסת של מרכז חסידות חב"ד בניו יורק. העתקים דומים של ה-770 קיימים גם במצפה רמון ובזיכרון יעקב.

בית כנסת נוסף הוא של קהילת יוצאי קוצ'ין (יהודים שהגיעו מדרום מערב הודו). הוא מצוי במושב נבטים הסמוך לבאר שבע, ומהווה העתק מושלם של בית הכנסת בקוצ'ין שהיה מבנה מפואר ומעוטר בגילופי עץ ססגוניים. פרט מעניין שיש בו זו העובדה שבקומה השנייה של בית הכנסת ממוקם עמוד חזן נוסף שנמצא לפני עזרת הנשים. בזמנים מיוחדים, כמו למשל בימים הנוראים, כשיש הרבה מתפללים והנשים מתקשות לשמוע את החזן - הוא עולה אל העמוד המיוחד ושם מתפלל.

6. מאיטליה לישראל

מנגד לשחזורי המבנים, ישנו בית כנסת אחד ויחיד בארץ שהובא בשלמותו מחו"ל, הפך לבית כנסת פעיל וממשיך לשמור עד היום בקביעות על מניין. זהו בית הכנסת האיטלקי שהביאו מוונטו קולנליאנו אל ירושלים, והוא נושא עמו סיפור מרגש במיוחד.

בית הכנסת המדובר הוקם בתחילת המאה ה- 18 ושימש את תושבי האזור הסמוכים לוונציה. במהלך המאה ה- 19 העיירה ננטשה מיהודים ובית הכנסת יצא משימוש. בערב שבת הגדול תש"י (1952) נחנך מחדש בית הכנסת אשר הועלה לארץ והובא בשלמותו למרכז העיר ירושלים – רחוב הלל 25. הרוב המכריע של באי טקס הקמת בית הכנסת היו מקהילת יהודי איטליה אשר עלו ארצה במהלך השנים. אבל בין הנוכחים עמד אדם מבוגר עטוף טלית שלא היה מוכר למתפללים, אך ניכר כי התרגשותו גדולה ודמעות בעיניו.

כשנשאל לפשר התרגשותו, סיפר האיש לקהל כי בהיותו קצין צעיר בצבא האוסטרו-הונגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה, הגיע עם חייליו לעיירה קונליאנו, בערב הימים הנוראים. מיד החל לארגן את חייליו היהודיים לתפילות הימים הנוראים בבית הכנסת, ואף הצטלמו למזכרת בערב החג. לא עלה על דעתו כי ישובו להתפלל יהודים בבית הכנסת ועוד בירושלים. מאותו היום, נהג הרב אריה דישון (דויץ') להתפלל בסמוך לארון הקודש של קונליאנו. בניו ונכדיו עדיין ממשיכים לפקוד את המקום ולספר את סיפורו.

7. נגישות ורגישות

לפני מספר שנים נחקק בארץ חוק שקובע כי כל מבנה ציבור חייב בהנגשה ובהתאמה לנכים, ולכן באופן כללי רוב בתי הכנסת שנבנו מאז הם אכן מונגשים.  בנוסף, יש גם מבנים שהוקמו קודם לכן ובכל זאת עברו תהליכי הנגשה, מאחר שהקהילה במקום התבגרה והתווספו אנשים שמתניידים על כיסאות גלגלים.

אין ספק כי תקנת הנגישות נחוצה ביותר, אך המציאות מוכיחה שיש לא מעט בתי כנסת שמוצאים את עצמם בבעיה קשה בעקבות החוק, שכן עלות ההנגשה היא גבוהה וגם לא תמיד ניתן לבצע אותה כנדרש. כך ניתן לראות בתי כנסת במושבים וכן בתי כנסת שכונתיים ובפרט בשכונות החרדיות, אשר חלקם הגדול אינם מונגשים. לגבי בתי כנסת פרטיים וקטנים - לרוב הם כלל אינם מוגדרים כמבני ציבור לעניין ההנגשה, ולכן החוק לא חל עליהם.

למי שהמצב נשמע אבסורדי והוא תוהה מה יעשה אדם הזקוק להנגשה, נציין שבדרך כלל ניתן למצוא פתרונות, מכיוון שברוב השכונות החרדיות צפיפות בתי הכנסת ביחס למספר התושבים היא כזאת שמאפשרת למצוא במרחק כמעט דומה בית כנסת אחר נגיש.

אגב, גם נושא אבטחת בתי הכנסת עלה לדיון בשנים האחרונות, ובפרט בעקבות הפיגוע שהתרחש בבית הכנסת בשכונת הר נוף. לאחר הפיגוע עלתה הטענה: "איך ייתכן שבתי הכנסת אינם מאובטחים?" וכאן התשובה היא זהה: ברגע שמדובר בבתי כנסת קטנים, אין להם שום דרך לממן עלויות של אבטחה, בדיוק לכן גם קשה להם לממן הנגשה.

8. זה קלי ואנווהו

כשמדברים על בתי הכנסת, אי אפשר להתעלם מהפרוכת שמכסה את ארונות הקודש. אם הסתכלתם עד היום על הפרוכת כעל דבר שנרכש כבדרך אגב, מתברר שזה לגמרי לא כך.

רוב בתי הכנסת מחזיקים ברשותם שלוש פרוכות – אחת לימות השנה הרגילים, שנייה לימים הנוראים ושלישית למועדים. אבל יש בתי כנסת בהם יש מתפללים רבים שמעוניינים לתרום פרוכת, ואז הם מחליפים אותה מידי חודשיים או שלושה. במקומות אלו יש בדרך כלל חדר יפה לפרוכות. במקום לדחוף את הפרכות מקומטות מתחת לבימה, תולים אותן בחדר בצורה נאה ומסודרת.

עלות ייצור הפרוכת מתחילה בדרך כלל ב-2000 שקלים, אך זאת רק בתנאי שמדובר בפרוכת פשוטה עם רקמה קטנה וכיתוב קצר. היא יכולה להגיע גם ל-20 אלף שקלים ומעלה במקרה שיש צורך ברקמה גדולה ובהשקעה רבה יותר. כשמדובר בעבודת יד המשלבת אבנים יקרות וחומרים איכותיים – לא רחוקה הדרך גם מסכום של 90 אלף שקלים.

פרוכות יוקרתיות אי אפשר לפספס, והן אכן מרהיבות ביופיין. מצד שני, גם הגודל של הפרוכת משפיע על העלות. בקבר רחל למשל יש פרוכת בגודל של 20 מטר על שני מטרים, בעלות של עשרות אלפי שקלים.

קבר רחל (צילום: פלאש 90)

קבר רחל (צילום: פלאש 90)

9. כוחו של בניין

ההוצאה הכספית הכרוכה בהקמת בית כנסת אינה חייבת להרקיע שחקים. כמובן שאם מדובר במבנה רחב ידיים ומפואר שכולל מלבד אולם תפילה גם בית מדרש ליום-יום, אולם אירועים, ועוד, אז ההוצאה היא כבידה ומשמעותית. אבל אם יש כבר מבנה בנוי ויש צורך בסך הכל בהתאמתו לבית תפילה, אז העלות לרוב סבירה.

אמנם יש בתי כנסת שנבנים בעשרה מיליון שקלים ומוסיפים עוד מיליון שקלים על ריהוט, אך רוב בתי הכנסת שבריכוזים החרדיים משקיעים סכום 'סמלי' של כ-200-300 אלף שקלים על התאמת המבנה ועוד 300 אלף שקלים על ריהוט, ובכך מסיימים.

ומאין הכסף?

באופן כללי קשה כיום לבנות על משאבים ממשלתיים, למרות שלעתים משתחררות להן כל מיני ביצי זהב מן הרשויות. אבל גם אז לא מדובר בתקציבים שיוכלו להעמיד בית כנסת שלם, אלא בסכומים חלקיים מאוד.

נוצר מצב בו גיוס הכספים צריך להגיע מתוך הקהילה, ועם הנושא הזה מתמודדת כל קהילה באופן שונה. יש קהילות שגובות מכל משפחה בעת הקמת בית הכנסת סכום מסוים שיכול להגיע אפילו ל-30 אלף שקלים, כאשר מדובר ביישובים קטנים. קהילות אחרות גובות 'דמי חבר' מהמתפללים מידי חודש (לרוב בין 50 ל-150 ₪), וכך מכסות חלק מהסכום.

אבל הפתרון הנוח ביותר קיים ללא ספר בערים מסוימות שכבר בעת הקמתן הקצתה בהן העירייה שטח למבני בית כנסת, כמו למשל בעיר חריש המתאכלסת בימים אלו. יחד עם אכלוסה של העיר מקבלים התושבים מבנים המיועדים לבתי כנסת. כל שנותר להם הוא רק להביא ספר תורה ולגבש מניין. מיותר לציין שבמקומות שבהם העירייה לא דואגת לכך, ניתן לראות מצוקה קשה מאוד, כאשר מתפללים בחצרות של בתים ובחניות בניינים.

וכמובן, למגזר החסידי תמיד קל יותר, שכן לכל אחת מהחסידויות יש בדרך כלל מספר גבירים המשויכים לחסידות, רובם תושבי חו"ל, והם תורמים לפי פרויקטים. זה לא פוטר את ציבור המתפללים מלשאת גם כן בעול, שכן תחזוקת בתי הכנסת המפוארים לאורך השנים כרוכה אף היא בסכומים לא מבוטלים.

10. מחוץ לגבולות הארץ

בתי כנסת בחו"ל נבנים בדרך כלל בתקציבים גדולים יותר מאשר בארץ. רק לאחרונה הסתיימה בניית בית הכנסת של חסידות בייאלה בלונדון. הריהוט בו הורכב בהשקעה מיוחדת ובעלויות גבוהות, כאשר גם הוא וגם ארון הקודש עשויים מעץ דובדבן אירופי יוקרתי.

גם בית הכנסת במנצ'סטר שופץ והורחב לאחרונה, בסגנון עדכני מאוד, כולו מלא בצבעים מודרניים של אפור, עם שילובים של זכוכיות ולייזרים מודפסים.

פרויקט ייחודי ויפה במיוחד נבנה בשנה האחרונה גם בטורונטו - מדובר בשחזור של ארון קודש מתקופת השואה, שנותר שריד מבית כנסת שלם של קהילה בפולין. הארון שוחזר על סמך תמונות שחור-לבן.

את המבנים המושקעים והריהוט המשוחזר ניתן לראות בעיקר במרכזים יהודיים בקהילות במערב אירופה ובאמריקה. לעומת זאת, במקומות קטנים יותר ובקהילות רחוקות, חידוש המבנים הוא יותר בעייתי. לתוך המשבצת הזו נכנסת בדרך כלל חסידות חב"ד וכן גופים נוספים, הם אוספים כספים ומובילים לכך שגם במקומות הזנוחים ביותר בעולם יהיו בתי כנסת מטופחים ומושקעים.