עולם חד פעמי נתן לנו ה’!

היום כולנו רגילים שהכול חד פעמי: הטיטולים חד פעמיים, הכלים חד פעמיים, המפות חד פעמיות, בגדים רבים כבר חד פעמיים וגם הפרסים של הילדים, אלו שנקנים בשקל אחד, ולעיתים גם היקרים הרבה יותר - הם חד פעמיים על פי רוב.

אנחנו מאושרים בחד פעמי הזה, כי הוא מקל עלינו.

מאז שהכול חד פעמי, אנחנו לומדים להשליך דברים בלי שאלה. קונים ומשליכים, קונים וזורקים. רכבי האשפה נוסעים לדרכם עמוסים בחפצים, חלקם שבורים ומלוכלכים וחלקם להפך, שלמים ועדיין מעולים.

ואנחנו לא מרחמים על החומר. הוא נועד כדי לקנות אותו ולזרוק, כדי לרכוש ולהשמיד. כדי לזרוק אותו ולקנות חדש, אחר.

כשאדם יודע שהוא יכול לזרוק, הוא קונה הרבה יותר מהר, וכך לומד לבזבז ולא להעריך את החפץ כלל.

עד כמה אדם קשור היום לחליפה שקנה? כמעט שלא. לכל היותר יקנה אחרת.

עד כמה אישה נקשרת לשמלה שלה? כמעט שלא. היא קונה כאלו חזור וקנֹה.

ילד שכח סוודר בבית הספר? לא נורא, נקנה חדש!

ילדה קרעה את הבגד בחצר? מה קרה? יהיה אחר!

חד פעמי מביא אותנו לזלזול, וזה חבל.

לא נוכל להשיב את הגלגל אחורנית, אבל כן נוכל ללמוד מהחד פעמי הזה משהו.

הכול חד פעמי בעולם. אפילו העולם בעצמו הוא חד פעמי, נכון?

אלא שבניגוד לחד פעמי שאנחנו משתמשים בו ומשליכים, משליכים וקונים - אנחנו נוטים לשכוח שהעולם הוא חד פעמי, כזה שאין לו תחליף.

השתמשת וזרקת? מבלי לבדוק מה בדיוק היה בידך? – הפסדת!

השתמשת מבלי לשאול את עצמך על מה ולמה, למה זה מגיע לי? איך זה שחברי חלה ונפטר ואני כאן? איך זכיתי באושר הזה שבידי? איך זכיתי בהון שהרווחתי בעבודתי? מי גרם לכל אלו?

השתמשת מבלי לשאול שאלות, ומבלי להודות ולהודות? – הפסדת!

השתמשת בעולם החד פעמי, כמו בחפץ חד פעמי? זלזלת, מאסת, קיטרת, בגדת? – הפסדת!

אנחנו חיים פעם אחת וזהו.

יש כאלו שחיים פעם אחת למשך זמן ארוך, ויש כאלו שנגזר עליהם לחיות למשך זמן קצר. אבל כולם, כל בני האדם, בסופו של דבר נגמרים, כלים, נמוגים.

כולנו חד פעמיים.

אם נתייחס לעצמנו ולעולמנו כפי שאנו מתייחסים לכל החד-פעמי הזה שאנו מכירים, כי אז נדרוך עליו ברגלינו, נעיף אותו מעינינו, לא נחשוב ולא נהרהר בדרכינו, ונמצא את עצמנו מפסידים ומופסדים במערכה.

יש חד פעמי ויש חד פעמי.

יש חד פעמי האומר לנו: "השליכו ורכשו אחר".

ויש חד פעמי האומר לנו: "אם תשליכו - לא יהיה לכם עוד".

אם נלמד לעשות את האבחנה הזו בין החד פעמי שיש לו תחליף, לבין החד פעמי שאין לו, נוכל להבין מה מטרתנו בעולמנו זה, לשם מה הגענו לכאן ולאן פנינו מועדות.

בואו נייקר את החד פעמי שקיבלנו במתנה. נשמור עליו כמו על מרגלית יקרה, נחשוב איך נוכל להוציא ממנו כמה שיותר, איך נוכל למלא אותו במצברי אמונה וטוהר, ובעזרת ה' כשנגיע לעולם הבא, נוכל להיפרד ממנו בשמחה.

שכן, עולם חד פעמי נתן לנו הבורא.

הוא רצה לבדוק אם אנחנו מבדילים בין חד פעמי שנועד להחלפה, לבין חד פעמי שברגע שיושלך לא תהיה לו חלופה.

מנוחה פוקס היא סופרת ומומחית תהליכי חינוך