"בחירות? בקרוב תדעו"

שבוע לאחר חשיפת הניסיון לביטול פיזור הכנסת, הבהיר היום (ראשון) הגורם האחראי למאמצים אלו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, כי טרם ויתר על היוזמה לביטול הבחירות. "הביטול טרם בטל, לא במקרה לא מתלהמים", אמר בריאיון בכנס הרצליה, "תוך כמה ימים יהיה ברור אם יהיו בחירות". את דבריו חיזק בהערכה כי "אחרי ה-17 בספטמבר בדיוק אותם שחקנים יעמדו סביב אותו שולחן ויצטרכו להתעסק עם אותם נושאים – אז היה עדיף לציבור כולו שלא היו עושים שבתון שלישי השנה, שעולה למשק מיליארדים".

לדבריו של יו"ר הכנסת, למרות הצבעת הקואליציה על פיזור הכנסת, ישנם חברי כנסת רבים שאינם רצו בכך: "התחושות לפני פיזור הכנסת היו 'זה לא בא לי טוב בעין', זה לא רוצה לשבת עם זה, והן השתלטו", הסביר. "בשבועיים האחרונים התחילו להופיע תחושות חדשות, וזה הפיח בי תקווה".

חרף עמדתם של היועמ"ש לכנסת, איל ינון, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנוגע לאי-הסבירות החוקתית לבטל את פיזור הכנסת, אדלשטיין טוען כי לא ידוע לו על מניעה חוקית למהלך כזה. "כיוון שזה תקדים, אין חוק שיוכל למנוע את זה מבחינה חוקתית", טען. "עוד לא איבדתי סופית את התקווה, כי לפעמים השכל הישר יכול לעבוד".

יחד עם הבעת האופטימיות בסיכויים שמהלך כזה יעבור בכנסת ואף במבחן בג"ץ, אדלשטיין הודה כי לא מדובר במהלך החף מבעיות משפטיות. "אנחנו מכירים דמוקרטיות באירופה שבהן המערכת הפוליטית נמצאת בסחרור שהיא לא מצליחה לצאת ממנו שנים", אמר. "אצלנו 71 שנה לא קרה דבר כזה, אז אנחנו אולי צריכים לחשוב איך עוצרים את זה לפני שזה הופך להרגל. מי אמר שלא יהיו בחירות גם בפעם השלישית?", תהה יו"ר הכנסת בהתייחסו לאפשרות, לא לחלוטין מופרכת, כי גם הליכוד וגם כחול לבן יצליחו להשיג בקלות 61 מנדטים וירכיבו את הממשלה הבאה.

לפי הדיווח בשבוע שעבר בחדשות 12, גורמים בסיעות נוספות טענו כי שתי המפלגות המרכזיות ביצעו מספר התקשרויות איתם בניסיון לגייס את תמיכתם, תמיכה שלדבריהם אכן הושגה. בדיווח היום נטען כי שלוש מפלגות אלה אף פנו בעצמם ללשכה המשפטית בכנסת, כדי לבחון את הסבירות למהלך זה. עד כה, ינון לא הוציא התייחסות רשמית לנושא, אך הערכת הצדדים כי חוות דעתו לא תשתנה. עם זאת, הערכות מצביעות על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להעלות את ההצעה לאישור הכנסת, זאת חרף התנגדות הצוות המשפטי ובתקווה שהמהלך לא יסוכל על ידי בג"ץ.

עם זאת, גורמים בכנסת ציינו כי הסיכויים שהמהלך יעמוד במבחן בג"ץ, הינם נמוכים למדי. "מדובר במהלך שסיכוייו כמעט אפסיים", אמר גורם בכנסת שהוסיף כי "השאלה המשפטית שעומדת במרכזה היא האם מעמדו של החוק לפיזור הכנסת הוא כמו של כל חוק אחר, ואז ניתן לבטל אותו באמצעות רוב רגיל של 61 ח"כים, או שזה חוק בעל מעמד מיוחד שלא ניתן לתקן או לשנות. אף שמבחינה פורמלית אין התייחסות בחקיקה הקיימת למעמדו של החוק לפיזור הכנסת, ברור שיש לו מעמד מיוחד".

לדברי גורם אחר, "צריך להבין שפיזור הכנסת הוא מהלך סופי שבו נוקטת הכנסת, וצריך להכיר במעמד הזה. היכולת לבטל את פיזור הכנסת תהפוך את הציבור לבן ערובה של גחמות פוליטיות ותשמש אמצעי סחטנות של המפלגות השונות מול ראש הממשלה".