השופט נזף בשב"ס: "אתם מתנהגים אליו כמו לחיה, צאו מהאולם שלי"

רבות נמתח ביקורת על התנהלותם של רשויות אכיפת החוק כלפי עצורים ונאשמים – עובדה שלא היטיבה עם יחסיהם המורכבים של הרשות השופטת עם זרועות אכיפת החוק, שלא נמנעו מלהטיח ביקורת חריפה על התנהלותם של האחרונים בכל הנוגע לקלות הראש שהם נוהגים באזרחים. בשבוע שעבר נרשם עוד תקרית בין הרשויות, כאשר שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, מתח ביקורת חריפה על התנהגות שירות בתי הסוהר, זאת לאחר שנוכח לראות את הנאשם באולם המשפט שלו, כשהוא אזוק מכף רגל ועד ראש.

השופט, שהתקשה להשלים עם המראה, שהזכיר לו, לדבריו, "סרטים של המאה ה-19 בארצות הברית", הורה על השב"ס להסיר ממנו במיידית את האזיקים מידיו, והוסיף כי הוא לא מוכן שבאולמו יישב אדם "אזוק כחיה".

לטענת השב"ס, העצור, שנאשם באלימות, מוגדר כ"בעל סיכון גבוה לבריחה", ומשום כך חיוני לנקוט נגדו באמצעי  אבטחה קיצוניים, כשהוא אזוק אף בידיו. אלא, שהשופט לא קיבל את עמדתם ודחה אותה על הסף כשהוא מזכיר כי הנוהל הרגיל, המנחה לאזוק את העצורים באולמות המשפט רק ברגליהם, חל גם עליו. לדבריו, "האיש הזה איננו עבד בארה"ב לפני 150 שנה וצריך לקבל מינימום של זכות. זה לא ייתכן שבגלל שאחד ברח כמעט כולם עולים בצורה זו". פרקליטו של הנאשם, עו"ד שמואל פליישמן, התנגד גם הוא לעמדת השב"ס ואמר לשופט כי כל עוד ומרשו ימשיך לשבת כך בדיון, המשפט לא ינוהל.

עמדת השב"ס שהוצגה בדיון התבססה על ניסיון בריחה שהתרחש לפני כחודשיים, אז ניסה עצור אחר, לברוח מאולם המשפט. השופט דחה את האנלוגיה בין שני המקרים, וטען כי מאז ניסיון הבריחה "השתנו סדרי עולם באולמות". השופט אף הטיח בשב"ס כי הם עושים שימוש ציני במונח סג"ב (בעל סיכון גבוה לבריחה), כאשר הם מסווגים נאשמים רבים ככאלה, למרות שאין לכך כל הצדקה מציאותית.

"ניחא שהדיונים מתנהלים בעצלתיים", כתב השופט בקר בהחלטתו, "עוברת רבע שעה ולפעמים חצי שעה ויותר בין העלאת עצור אחד למשנהו. הקצב הוא בלתי נסבל ויעילות העבודה של בית המשפט נפגמה בצורה חסרת תקדים. אני מרשה לעצמי לומר זאת נוכח ניסיון של תשע שנות שיפוט".

עוד כתב השופט: "כל אלה הם עניינים של יעילות וזמן, והם כאין וכאפס לעומת הפגיעה בכבודו של אדם, גם אם הוא נאשם, רחמנא ליצלן, עדיין יש לו צלם אדם, אף כבוד, ומצב הדברים בו יושב אדם במהלך ניהול משפטו כאשר ידיו ורגליו אזוקות, ולא רק זאת, אלא שיש שלשלת שמחברת בין אזיקי הידיים לאזיקי הרגליים, אכן מזכירות סרטים של המאה ה-19 בארצות הברית, והדבר הוא בלתי נסבל". לדבריו, "נאשם שיושב לדיון במשפטו, מצבו הנפשי גם כך קשה מאוד, קל וחומר כאשר מדובר בנאשם שהוא עצור, ואני מוצא שלא ניתן לפגוע עוד בכבודו ובצלמו, ולתת לו להרגיש כמו חיה ממש".

השופט הוסיף כי מגוחך לחשוב כי ישנו צורך חיוני באזיקה קיצונית כזו, כאשר שלושה לוחמים קרביים של יחידת הליווי של שב"ס, שמלווים את העצור בכל צעד ושעל, יכולים להשתלט תוך רגעים ספורים על הנאשם. לפיכך קבע השופט: "אני מורה אפוא לשב"ס שבאולם זה לא ישב אדם אזוק כחיה, ואני מורה על שחרור ידיו, ועל שחרור שרשרת המקשרת בין אזיקי הידיים לרגליים, וייוותר הנאשם אזוק ברגליו, כפי הסכמת הסנגוריה. גם אצן מחונן לא יוכל להתרחק מרחק יריקה עם שלשלאות רגליים, כשלצדו שלושה לוחמים ערניים ומצוינים".