חב"דניקית מהודו מגיבה ל'פסק' שהתיר אכילה במסעדות גויים, ולא נשארת חייבת

 ה'פסק' ההלכתי של פרופ' דרור פיקסלר, שהתיר לנופשים בחו"ל לאכול במסעדות טבעוניות ללא חשש מבישולי גויים - גרם בסוף השבוע האחרון לסערה רבתי ברשת, ובצדק. 

הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, תקף את פרופ' פיקסלר באומרו: "איך אפשר להתיר דברים כאלו? לא מפחדים? לא מתייעצים עם גדולי הדור? מרן גם כשהיה גדול היה מתייעץ עם גדולי הדור, ומה שעשו גדולי הדורות - אנחנו עושים כמו גדולי הדורות. לא צריך להמציא דברים". 

כפטריות אחר הגשם צצו להם פוסטים בנושא, אחד מהם הופיע בעמוד פייסבוק בשם חו"ל כשר, והביא את דבריה של שליחת חב"ד בהודו, שהעדיפה להישאר אנונימית. אותה שליחה סיפרה כי מזה שנים היא חיה בהודו, ומכירה את ה'בסיס' הקולינארי שם היטב. "כמה יהודים טובים פגשתי, ששאלו אותי על האפשרות לאכול במסעדות ווג'. עניתי שמי שמקפיד על כשרות צריך להיזהר ולהישמר ממסעדות טבעוניות, ומכל מקום שאין בו משגיח כשרות או בעל בית ירא שמיים. 

"פתאום קם פרופסור המתהדר גם בתואר רב, ופוסק הלכה כאילו מותר לאכול במסעדות ווג' בחו"ל. סליחה על הנחרצות. אולי הרב יודע קצת הלכה, אבל לא את המציאות לפחות כאן בהודו, וחלק מהדברים ללא ספק נכונים גם לגבי מדינות אחרות. הרב הנ"ל מתייחס לנושא הכשרות כאילו הוא כולל רק בשר וחלב. האם דיני הכשרות נגמרים בבשר וחלב? אבסורד. מסעדות ווג' כאן משתמשות בהמון אורז וקטניות - וזה נגוע! אני מעידה שאני מוצאת גן חיות שלם לפעמים, ובודקת בעמל רב. 

"ארוחה הודית רגילה - אי אפשר בכלל לדמיין כמה שרצים תכיל"

"כמו כן, הם משתמשים בהמון המון עלי ירק שמלאים שרצים, וגם בירקות שידועים כנגועים כמו כרובית. מנסיוני - 19 שנות מגורים בהודו - הירקות כאן מאוד נגועים. בדקתם פעם חצילים? אני בודקת כל יום חמישי, ומוצאת מדי פעם בתוכם תולעים באורך שני סנטימטר. ומה עם הלחם? אני מזמינה את הרב הפרופסור לראות מה הולך, או רץ, בנפה שלי אחרי הניפוי. בעירי חיים שישה מיליון איש, ומן הסתם יש אלפי מסעדות ווג'. לאף אחת מהן אין נפה כמו שלי - הם מנפים מחצץ".

ממשיכה אותה חב"דניקית אנונימית וכותבת כי הפיתה ההודית (צ'פאטי) לבדה - מכילה כמה וכמה מינים מעולם החי, ו"אכילת שרצים אינה פחות חמורה מאכילת חזיר. כל שרץ הוא שבעה לאווין. ארוחה רגילה הודית שמכילה קמח מלא לא מנופה, אורז ותבשילי ירקות מלאי עלים - אי אפשר בכלל לדמיין כמה שרצים תכיל".

היא ממשיכה ומתייחסת גם לעובדה שברוב מסעדות הווג' בהודו - מגישים את המאכלים לצד גבינה שגם בה יש בעיה - כי מדובר בגבינת עכו"ם שאסורה באכילה. אבל ה'קש ששובר את גב הגמל' הוא הטקסיות הנוראית שיש בהודו סביב האוכל, לדבריה.

"האם פרופסור פיקסלר מודע לעובדה שמסעדרות הינדואיות שהם ה'פיור ווג'' - נוהגות לאחר סיום הבישול להגיש מהמאכלים לפסל, ורק אחר כך לסועדים? האם ידעת את זה? אין אז מה. המאכלים הופכים להיות בהגדרה של 'תקרובת עבודה זרה', וכבוד הפרופסור בוודאי יודע את ההלכה המופיעה ברמב"ם שאם נפלה חתיכת חזיר לסיר, עם שתי חתיכות בשר כשר - החזיר מתבטל ברוב, אבל תקרובת עבודה זרה אינה בטלה לעולם! לעולם. אננס שהוקרב לפסל והוחזר למשאית אננסים - כל המשאית אסורה, והאוכל ממנה אננס נכשל באיסור חמור כמו אכילת חזיר", היא מסכמת.