איך קבוצות עדינות, שקטות ורגועות, מגיעות פתאום לאלימות ולהפרות סדר?

בימים האחרונים אנו רואים את מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, מערבית, במערומיה, בחרפתה ובחולשתה. אין צל של ספק שבימים טראגיים אלו, אם לא נדע להסיק את המסקנות הנכונות, חלילה חלילה, אנו נמצאים במדרון חלקלק של הידרדרות לשנאת חינם, למלחמת אחים, להתפרקות מערכים.

לצערנו ולדאבון ליבנו, אירע המאורע הטרגי שבו נהרג בן העדה האתיופית על ידי שוטר, דבר אשר צריך להיחקר חקירה אמיתית. המאורע הזה גרר הפגנות נוראות, אשר כבר גבלו באנרכיה ממשית, עם נזקים אדירים. מנהיגי המדינה הממונים היו צריכים, כבר בראשית הדרך, לפרסם מודעת צער, ושהעניין ייחקר, הן ברמה הפרטנית של אותו מקרה, והן ברמה הכללית של מה שטוענים, שיש יחס מפלה לרעה כלפי בני העדה האתיופית. מחובתם לקרוא לפיוס, ולא להישאר מנגד ולגרום לכך שהעניינים ידרדרו.

הקמפיינים האנטי יהודיים מובילים לאלימות

בהקשר לזה ראוי לומר, צריכים כאן היום לבקש סליחה כל אותם אשר באים ומפחידים את בני עמנו מ"מדינת הלכה", או ממה שהם קוראים "הדתה", וטוענים כאילו מדינה דמוקרטית היא הדבר הכי נכון לחברה. טעות היא בידם. מדינת הלכה איננה שוללת דמוקרטיה.

אמנם יש בדמוקרטיה דרך מושכלת, אשר קשורה לגבי קבלת הכרעות ודרך הניהול של החברה. אך אין הדמוקרטיה המערבית יכולה להתחרות או להחליף את הדמוקרטיה היהודית, לא רק בערכיה, אלא אפילו בכל מה שקשור לדרך קבלת הכרעות ציבוריות, וכבר בארנו בעבר פרטים בעניינים אלו. אבל, זה שהדמוקרטיה המערבית מאפשרת לכל יחיד ולכל קהילה לבטא את רצונם בצורה אשר פוגעת במערכת החוקים, פוגעת ברשות הרבים, במרחב הציבורי, ואין זה משנה על מה הן ההפגנות, זה הרה אסון.

מדינת הלכה היא מדינה אשר לא שוללת, כאמור, דמוקרטיה בדרך קבלת החלטות, אלא גם מחייבת חינוך וקבלת ערכים מגיל אפס, כדי לא לגרום שום נזק לשום יחיד, ועל אחת כמה וכמה לכלל.

אין מקום ביהדות למחאות אנרכיסטיות

מעבר לעניין הזה, אנו חוזרים ומפרסמים, על פי דרכה של תורה אסור באיסור מוחלט לחסום כבישים ודרכים. חסימת כבישים ודרכים יש בה נזקים לרבים. זה לא משנה מה גודל הנזק, כל אדם אשר צריך להגיע ליעדו ומעכבים בעדו - הוא ניזוק. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחסימה של שעות ארוכות, וכאשר פוגעים בחתן וכלה אשר לא מצליחים להגיע לחופתם, או ביולדת שתקפו אותה צירים, כשמדובר בבני אדם שאומרים שלא היה להם היכן לעשות צרכים, או כשמדובר בתינוקות אשר כלואים ברכבים ללא מים. הרי הדבר הזה לא יעלה על הדעת.

הפגנות אשר גורמות לוויכוח ציבורי, אשר יש בהן ריח של כמעט מלחמת אחים ואנרכיה, אסור בשום פנים ואופן להרשות, ומן הראוי שיחוקקו חוק שגם מדינה דמוקרטית מערבית לא מסכימה ולא תסכים לעולם לחסימת דרכים.

(צילום: פלאש 90)

צריך לדעת איך לבטא מחאה בדרך שאיננה גורמת לשום נזק. זוהי הדרך האמיתית. ואם בני אדם חושבים שדרך אשר היא דרך של מחאה, שאין בה מה שנקרא "הפרת חוק", לא תמשוך תקשורת, טעות היא בידם. גם טעות בידי התקשורת, אשר רק כשיש אקשן, כשיש הפרות סדר, היא מסקרת. יכולים וצריכים אנשי התקשורת לסקר מחאות מובדות, מושכלות, בצדי דרכים, אשר מביעות את הכאב העצום, ולא בדרך של חסימת כבישים.

החינוך המודרני מקלקל קהילות ערכיות

הופעתי לא פעם בכנסים רבי משתתפים של בני העדה האתיופית. ראיתי אותם באצילותם, בבושת פניהם, בנימוסים שלהם. ואם ראינו אותם אתמול, את הקהילה הזו, בחולשה נוראית שכזו, הרי שהמדינה הדמוקרטית המערבית היא שקלקלה אותם. אם גם אנשי הפלג, אשר באים מעולמה של תורה, אשר מתנגדת לכל אלימות, לכל הפרת סדר, אנו רואים אותם באים, מפגינים וחוסמים דרכים, הרי שמדובר בקבוצה אשר מתקלקלת ומאמצת לה דרכים מערביות דמוקרטיות אנרכיות, שאינן מקובלות על תורת ישראל.

על דא קא בכינא ועל דעקא צרחנא, שמדינת ישראל, אשר אמורה להיות מדינה יהודית דמוקרטית, מטה את הכף לכיוון הדמוקרטיה המערבית ופחות לתכנים היהודים והיהדותיים, ואדרבה, מפחידים את העם מפני תכנים יהודיים. התקשורת מזייפת שכאילו ערכים יהודיים ויהדותיים הם מדינת הלכה כופה, כאילו הם בבחינת משהו פרימיטיבי, חס ושלום, וקוראים לזה "הדתה", חס ושלום. דברים שאינם נכונים כלל ועיקר.

ראוי בהקשר זה להזכיר את פרשת ילדי תימן הנעדרים. אני ישבתי בוועדות שונות ופגשתי את הנשיא הרצוג ז"ל ואת הנשיא פרס... ועוד רבים, ואמרתי להם: "יש לכם כעת עת (זה היה בשנות ה-70 וה-80) עם בני תימן, שהם ביישנים ושהם לא מוחים ברבים. אתם תגדלו דור בישראל אשר יקום ויעשה מהומות לפי הדרכים שאתם מלמדים אותם". ואכן, הייתה פרשה טראגית מאוד מאוד בביתו של הרב עוזי משולם ז"ל, אשר היתה כרוכה בשפיכות דמים. כל זה לא היה בתימן ולא היה ביהדות תימן. כל זה פועל יוצא של חברה דמוקרטית מערבית, אשר פוגעת בערכי היסוד של עדה נפלאה שאמונה על בושת פנים, על חינוך, על ערכים.

לכן כדאי להסיק הרבה לקחים מהמאורעות האחרונים, לא רק במובן הצר של פתרון בעייתם של בני העדה האתיופית, אלא במובן הרחב של שיבה למדינה יהודית-יהדותית-דמוקרטית אמיתית, כי רק בדרך כזו נוכל להגיע למנוחה ולנחלה.

וכאמור, על רבים לבקש סליחה מכך שהם מדברים סרה על המושג של מדינת הלכה, מדברים סרה על ערכי הדת שלנו. צריכים לקחת בחשבון שכאמור, קבוצות רבות אשר כלל וכלל לא היו רגילות לחלוטין במחאות כאלה, מתקלקלות ונהרסות.