האם נחשפה העיר המקראית צקלג?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה סבורים כי הצליחו לחשוף ליד קריית גת את צקלג, העיר הפלישתית הנודעת מסיפורי המקרא.

צקלג מוזכרת בתנ"ך מספר רב של פעמים בהקשר לדוד המלך. כשדוד נמלט משאול המלך, נתן לו אכיש מלך גת להתגורר בצקלג. מעיר זו יצא דוד בדרכו להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים.

החפירה החלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קרית גת ללכיש. היא נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. בשבע עונות החפירה, שהתבצעו עד היום, נחפרו שטחים גדולים באתר – כ-1,000 מ"ר, שמהם עולה התגלית החדשה מימי דוד.

לדברי החוקרים, צקלג הינו שם יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל, מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי אלא שם פלישתי שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה, שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, ביניהם תל חליף ליד קיבוץ להב, תל שרע בנגב המערבי, תל שבע ועוד. אולם, מסבירים החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלישתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".

(צילום: משלחת חפירות חורבת אל-ראעי)

באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלישתים, מהמאות 11-12 לפנה"ס: נחשפו מבני אבן רחבי ידיים ומאסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלישתית. ממצא מיוחד שנתגלה הן קערות ונר – מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים, מתוך אמונה שאלו יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו התגלו בעבר בחפירות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.

מעל לשרידי היישוב הפלישתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד –  תחילת המאה ה- 10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה, שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקות שנעשו באתר חורבת אל-ראעי מתארכות אותו לתקופת דוד המלך.

(צילום: משלחת חפירות חורבת אל-ראעי)

המגוון הגדול של כלי החרס, שנמצא במקום, מעיד על חיי היום-יום בתקופת דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופייני לימי דוד. 

בתום מחקר ארכיאולוגי אזורי בן 12 שנים בשפלת יהודה, שניהלו פרופ' גרפינקל וגנור, מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה: שני היישובים – צקלג וחורבת קיאפה – ממוקמים בגבול המערבי של הממלכה. הם יושבים על גבעה נישאה, הצופה אל דרך ראשית שעוברת בין ארץ פלישתים אל יהודה: חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת מול גת פלישתים, וחורבת אל-ראעי, המזוהה כאמור כצקלג, יושבת מול אשקלון. תיאור גיאוגרפי זה מהדהד אל קינת דוד, בה הוא מתאבל על נפילתם של שאול ויהונתן בקרב עם הפלישתים: "אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון".

(קרדיט סרטון: משלחת חפירות חורבת אל-ראעי)

(צילום: משלחת חפירות חורבת אל-ראעי)