אמונה
מבחן האמונה במצבי ייאוש: אל תנצח – תילחם!
האם הקב"ה דורש מאיתנו כל פעם לנצח?! הרי זה בלתי אפשרי! וכי יתכן מישהו שיוכל לומר על עצמו שלא נכשל מעולם?!
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם ז' תמוז התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
שְׁאֵלַת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל כָּל עוֹבֵד ה': נִסִּיתִי לֹא בִּמְעַט לְהִתְגַּבֵּר, וְכֵן נִצַּחְתִּי אֶת יִצְרִי פְּעָמִים מִסְפָּר, אוּלָם לֹא בִּמְעַט נִצְּחַנִי יִצְרִי, וְכָךְ סוֹבֵב הַדָּבָר וְחוֹזֵר חָלִילָה עַד כְּדֵי יֵאוּשׁ מֵרָצוֹן לְהֶמְשֵׁכִיּוּת הַמִּלְחָמָה.
עַל כָּךְ יֵשׁ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, שֶׁאוּלַי נִרְאֵית מְחֻדֶּשֶׁת:
הַמְבֻקַּשׁ מֵהָאָדָם הוּא כְּלָל לֹא לְנַצֵּחַ- אֶלָּא לְהִלָּחֵם. לַנִּצְחוֹנוֹת דְּרוּשָׁה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת הַנִּתֶּנֶת לְבַסּוֹף, כְּשֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם מַחְלִיטִים, אֲבָל כְּדֵי שֶׁיַּחְלִיטוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִתֵּן לְךָ אֶת מַתְּנַת הַנִּצָּחוֹן, דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ אֶת מַאֲמַץ הַלְּחִימָה. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהַמְּעִידוֹת תִּהְיֶינָה תְּכוּפוֹת, וּבִפְרָט בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל עַכְשָׁו. וְאִם כֵּן, נִתְבּוֹנֵן, הַאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ כָּל פַּעַם לְנַצֵּחַ?! הֲרֵי זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי! וְכִי יִתָּכֵן שֶׁיּוּכַל מִישֶׁהוּ לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא נִכְשַׁל מֵעוֹלָם?! יָכוֹל מִישֶׁהוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא עָבְרוּ עָלָיו יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת רַבּוֹת וְלוּ יְהֵא זֶה גַּם אָדָם גָּדוֹל?! הֲלֹא עַל זֶה כְּבָר הִתְאוֹנֵן הַגָּאוֹן ר' יִצְחָק הוּטְנֶר, בַּעַל הַ"פַּחַד יִצְחָק", בְּאָמְרוֹ: כּוֹתְבִים עַל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָגוּתָם, מַעֲלוֹתֵיהֶם, מַדְרֵגוֹתֵיהֶם, מוֹפְתֵיהֶם, אֲבָל מַדּוּעַ מִתְעַלְּמִים מִלִּכְתֹּב אֶת דֶּרֶךְ עֲלִיָּתָם שֶׁהָיְתָה צְרוּפָה קְשָׁיִים וְנִסְיוֹנוֹת לָרֹב, הֲלֹא זֶה עִקַּר הַלִּמּוּד שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִתּוֹלְדוֹת הֶ"חָפֵץ חַיִּים", הַ"בֶּן אִישׁ חַי", הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְכֵן כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ, בִּירִידַת הַדּוֹרוֹת, תְּשׁוּשֵׁי הַכֹּחַ, מְחֻסְּרֵי יַצִּיבוּת, וּמֵאִידָךְ נוֹסַף עָלֵינוּ רִבּוּי הַנִּסְיוֹנוֹת לְאֵין שִׁעוּר בְּכַמּוּת וּבְאֵיכוּת, הָכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ תָּמִיד לְנַצֵּחַ מִבְּלִי לִמְעֹד? הֲרֵי זֶה שֶׁקֶר גָּדוֹל לוֹמַר כָּךְ! וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר, שֶׁהַמְבֻקָּשׁ מֵאִתָּנוּ- לְהִלָּחֵם וּלְהַתְחִיל כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּגְדָרִים וּבְעֵצוֹת מְחֻדָּשׁוֹת, וְגַם אִם נָפַלְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה- לְהַתְחִיל כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וּבָזֶה אָנוּ עוֹשִׂים אֶת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ. פָּשׁוּט לֹא לִנְטֹשׁ אֶת מַעֲרֶכֶת הַמִּלְחָמָה. עִם הַפְּצִיעוֹת, עִם הַכְּאֵבִים, לַחְבֹּשׁ אוֹתָם חֲבִישָׁה זְמַנִּית, וּכְחַיָּל נֶאֱמָן לָקוּם בִּשְׁאֵרִית הַכֹּחַ לְהַתְחָלָה חֲדָשָׁה.
עליות וירידות
אָכֵן, בְּוַדַּאי אֵין הַקָּבָּ"ה וַתְרָן חָלִילָה, וְעַל כָּל מְעִידָה וּמְעִידָה חַיָּב הָאָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְאֵין וִתּוּר חָלִילָה, אוּלָם בִּלְתִּי נִמְנָע הוּא מַהֲלָךְ זֶה שֶׁל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת, וּלְכָךְ הַיֵּאוּשׁ הַצּוֹמֵחַ מִמַּהֲלַךְ טִלְטוּל זֶה שֶׁמְּטֻלְטָל הָאָדָם בַּעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הוּא שֶׁקֶר שֶׁמְּשַׁקֵּר הַיֵּצֶר בָּאָדָם. אָכֵן הָאָדָם אָשֵׁם בִּנְפִילוֹתָיו וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן, וְעַל כֵּן חַיָּב לָשׁוּב עַל מְעִידוֹתָיו, אוּלָם בְּאַשְׁמָתוֹ נִצְרָךְ הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו גַּלִּים אֵלֶּה, וּבְמַהֲלָךְ שֶׁכָּזֶה דַּוְקָא יָשׁוּב וְיָבוֹא עַל תִּקּוּנוֹ.
הֲיֵשׁ הִצְטַיְּנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ בִּפְרָט בְּיָמֵינוּ?! הֲיֵשׁ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאֲשֶׁר לִרְאוֹת תְּשׁוּשֵׁי כֹּחַ, חַסְרֵי עֵצָה, דּוֹר יָתוֹם הַמִּתְמוֹדֵד בִּמְעַט יְדִיעָתוֹ, בִּמְעַט כֹּחוֹ, עַל מַה שֶּׁכֵּן כְּבָר אֶפְשָׁר לְהִתְמוֹדֵד?!
וּבָרוּר הוּא, שֶׁאִם אַתָּה אָכֵן עוֹשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ, וְהוּא לְהַתְחִיל כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, הֲרֵי שֶׁאָהוּב אַתָּה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי מָה אִכְפַּת לְךָ מֵהַיְרִידוֹת וְהַמְּעִידוֹת שֶׁעָבַרְתָּ, הֲלֹא בֵּין כֹּה הֵמָּה בִּלְתִּי נִמְנָעוֹת, וְכֵן דֶּרֶךְ הַגְּדִילָה- מִנְּפִילוֹת וְקִימוֹת. אֶת כָּל הַנְּפִילוֹת אֶפְשָׁר בַּסּוֹף לְתַקֵּן. חֲרָטָה עַל הֶעָבָר, תְּשׁוּבָה וּוִדּוּי מְתַקְּנִים הַכֹּל. הָעִקָּר שֶׁלֹּא לִנְטֹשׁ אֶת כְּלֵי הַמַּעֲרָכָה וּלְהָרִים יָדַיִם כְּשָׁבוּי וְנִכְנָע לָאוֹיֵב.
עוֹד הָיָה אוֹמֵר ר' יִצְחָק הוּטְנֶר זצ"ל: "שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם"- אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁכָּאן בָּא הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ מַעֲלַת הַצַּדִּיק בָּזֶה שֶׁנּוֹפֵל וְקָם, וְלֹא מְבִינִים שֶׁכָּאן בָּא לוֹמַר לָנוּ מַהוּת דֶּרֶךְ גְּדִילַת הַצַּדִּיק, שֶׁהִיא רַק דֶּרֶךְ שֶׁבַע יִפֹּל וְקָם, שֶׁדֶּרֶךְ הַנְּפִילוֹת וְהַקִּימוֹת צוֹמֵחַ צַדִּיק, וְזֶהוּ הַתְּנַאי לִצְמִיחַת הַצַּדִּיק.
אִם כֵּן, מַה בְּכָךְ שֶׁהִתְחַלְתָּ כַּמָּה פְּעָמִים וְלֹא הִצְלַחְתָּ? תִּמְנֶה אֶת הַהַצְלָחוֹת- לֹא אֶת הַכִּשְׁלוֹנוֹת. שִׂים לֵב עַל מַה שֶּׁכֵּן הִצְלַחְתָּ לָקוּם וּלְנַצֵּחַ.
האם גם אתה מנצח?
וְשָׁמָעְתִּי מֵאֶחָד גְּדוֹלֵי הַמַּשְׁגִּיחִים כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם סִפּוּר נִפְלָא עַל כָּךְ: אֶחָד בָּא לַסְּטַיְפְּלֶר זצוק"ל וְאָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, אֲנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה. שְׁאָלָהוּ הָרַב: הַאִם גַּם אַתָּה מְנַצֵּחַ? עֲנָהוּ אוֹתוֹ אֶחָד: אֲבָל אֲנִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה. שְׁאָלָהוּ שׁוּב הָרַב: אֲבָל לִפְעָמִים אַתָּה כֵּן מְנַצֵּחַ? עָנָה לוֹ שׁוּב: רַבִּי, אוּלָם הַכִּשְׁלוֹנוֹת רַבִּים הֵמָּה. שְׁאָלָהוּ שׁוּב הָרַב: בְּכָל זֹאת, תַּעֲנֶה לִי אִם לִפְעָמִים אַתָּה כֵּן מְנַצֵּחַ. אוֹ אָז הֵבִין הַתַּלְמִיד כְּבָר אֶת שְׁאֵלַת הָרַב, וַעֲנָהוּ: אֱמֶת, לִפְעָמִים לִפְעָמִים אֲנִי מְנַצֵּחַ. אָמַר לוֹ הַסְּטַיְפְּלֶר: וּבְכֵן, לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, לֵךְ בְּנִצְחוֹנוֹתֶיךָ אֵלּוּ הַמּוּעָטִים, עֲלֵיהֶם תָּשִׂים לִבְּךָ, מֵהֶם תִּשְׁאַב כֹּחַ וְעִידוּד וְתַמְשִׁיךְ הָלְאָה.
כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ: אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּמֶּה שֶּׁהוּא מֵעַל כֹּחוֹתֵיהֶם, וְאִם הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְגַבֵּי הַתְּבִיעָה עַל הַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לִמְצֹא גְּדָרִים וּסְיָגִים כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵהָרַע- שֶׁאֵינוֹ נִתְבָּע מֵעַל כֹּחוֹתָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא- לְהַשְׁלִיךְ-חָלִילָה מֵעַל פָּנָיו אָדָם שֶׁעָשָׂה אֶת הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתָיו וּלְבַסּוֹף נִכְשַׁל.
התיקון הגדול ביותר
וְרָאִיתִי בְּמִכְתָּב מֵהַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַסְּטַיְפְּלֶר זצוק"ל, ואכת"י, שֶׁעֶצֶם הַהִתְגַּבְּרוּת וְהַקִּימָה מֵהַנְּפִילָה הוּא הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְהוּא גּוּפָא הַנִּצָּחוֹן.
וְנִרְאֶה עַד כַּמָּה שֶׁזֶּה אֱמֶת בְּהַקְדִּים דְּבָרָיו הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם- טוֹב זצוק"ל, שֶׁהַיֵּצֶר הַמְפַתֶּה לָעֲבֵרָה אֵין כַּוָּנָתוֹ לְהִסְתַּפֵּק בָּעֲבֵרָה עַצְמָהּ, אֶלָּא בָּעַצְבוּת וַחֲלִישׁוּת הָרוּחַ שֶׁתִּצְמַח לְאַחַר מִכֵּן.
הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן לְמִי נָכוֹן לִקְרֹא "סוֹחֵר מֻצְלָח". מִי שֶׁעוֹבֵד קָשֶׁה וְגַם מַרְוִיחַ הַרְבֵּה- הֲרֵי סוֹף-סוֹף עוֹבֵד הַרְבֵּה; עוֹבֵד הַרְבֵּה וּמַרְוִיחַ מְעַט- בְּוַדַּאי סוֹחֵר לֹא יֻצְלַח הוּא. אֶלָּא מַהוּ סוֹחֵר מֻצְלָח? מִי שֶׁעוֹבֵד קְצָת וּמַרְוִיחַ הַרְבֵּה.
וְזֶה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר- יֵצֶר הָרָע. אוֹמֵר הַיֵּצֶר: מַה יֵּצֵא לִי מֵהָעֲבֵרָה שֶׁיַּעֲבֹר הָאָדָם, מָה אַפְסִיד בָּזֶה כָּל כָּךְ? הֲלֹא סוֹף-סוֹף יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְאוּלַי גַּם יַהֲפֹךְ לוֹ לִזְכוּת, נִמְצָא שֶׁאֲנִי עוֹבֵד קָשֶׁה וּמַרְוִיחַ קְצָת וְאוּלַי גַּם מַפְסִיד, לָכֵן מַטְּרָתוֹ כְּסוֹחֵר מֻצְלָח לְהַחְטִיא בְּחֵטְא אֶחָד, וְלִגְרֹם לַחֲלִישׁוּת דַּעַת מְבִיכָה וּמְסַבֶּכֶת כְּתוֹצָאָה מֵאוֹתוֹ חֵטְא, וְכָאן תְּהֵא מַפֶּלֶת הָאָדָם בִּרְאוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדַּלְתִּי, לָמַדְתִּי מוּסָר, הִתְפַּלַּלְתִּי, צַמְתִּי, זָעַקְתִּי, נָתַתִּי צְדָקָה, עָשִׂיתִי כָּל מִינֵי סְגֻלּוֹת, וּבְכָל זֹאת נִכְשַׁלְתִּי בְּחֵטְא שֶׁלֹּא צִפִּיתִי לוֹ, הֲיֵשׁ תִּקְוָה לְאֶחָד כָּמוֹנִי?! אֵיזוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי וּבְכָל זֹאת נִכְשַׁלְתִּי. עָשִׂיתִי אֶת הַמַּקְסִימוּם. אִם כֵּן, אֵין טַעַם הֶגְיוֹנִי לַחְזֹר שׁוּב עַל אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת כְּשֶׁהִיא נִבְחֶנֶת כְּכוֹשֶׁלֶת.
וּמִנִי אָז מַחְלִיט הוּא לְהַגִּיעַ לִפְשָׁרָה עִם יִצְרוֹ בְּאָמְרוֹ: כַּנִּרְאֶה שֶׁמִּדָּה זוֹ אוֹ תַּאֲוָה זוֹ הִיא מֵעַל כֹּחוֹתַי, וְהַדֶּרֶךְ הִיא לְהִתְפַּשֵּׁר, וְזֶה הֲרֵי אָסוֹן לַחְשֹׁב כֵּן.
וּבְעֶצֶם זוֹ מְגַמַּת הַיֵּצֶר, לָבֹא עִם הָאָדָם לִפְשָׁרָה, וּבְכָךְ יְמִיתֶנּוּ לְגַמְרֵי, כִּי תַּכְלִיתוֹ לְהָמִית! וּכְנֶאֱמָר: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ". וּבְכָךְ הוּא דֶּרֶךְ נִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לָשֶׁבֶת עִם הָאָדָם לִפְשָׁרָה וּבְכָךְ לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי.
אין שום התגברות שהולכת לחינם
וְדַע וְהַסְכֵּת! שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת הַתְּשׁוּבָה בַּקַּבָּלָה עַל הֶעָתִיד שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל הָאָדָם עָלָיו שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְחֵטְא זֶה, וְהוּא שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁיִּלָּחֵם תָּמִיד וּלְעוֹלָם לֹא יִתְפַּשֵּׁר. וּבְהֶכְרֵחַ הוּא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי מִי יַעֲרֹב לִבּוֹ לָבֹא וּלְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶחְטָא יוֹתֵר, וַהֲלֹא אָמְרוּ חֲזַ"ל: אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְעוֹד אָמְרוּ: "הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין". וְאִם כֵּן אִם הַקָּבָּ"ה לֹא מַאֲמִין בִּקְדוֹשָׁיו, אֵיךְ יָבוֹא אָדָם וְיַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶחְטָא יוֹתֵר, אֶלָּא כָּאָמוּר, בְּוַדַּאי יִתָּכֵן שֶׁיֶּחְטָא הָאָדָם וְיִפֹּל שׁוּב, אוּלַם קַבָּלָתוֹ צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְעוֹלָם לִפְשָׁרָה, אֶלָּא יַחְלִיט שֶׁהוּא נִלְחָם עִם יִצְרוֹ גַּם אִם יִפֹּל מֵאָה פְּעָמִים, לְעוֹלָם לֹא יַכְרִיז עַל כְּנִיעָה, ח"ו, אֶלָּא יִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, (והארכנו בזה בספרנו "בים דרך" פרשת "שופטים" א').
וּבֶאֱמֶת, כַּמָּה כֹּחַ דָּרוּשׁ לְאוֹתוֹ עוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל לַחְזֹר לְמַצָּבוֹ הַקּוֹדֵם, כַּמָּה נֶאֱמָנוּת דְּרוּשָׁה מֵאוֹתוֹ אָדָם לְבוֹרְאוֹ לִהְיוֹת שׁוּב נִכְנָע וּמִשְׁתַּדֵּל מֵחָדָשׁ. וּלְאֶחָד כָּזֶה יֵשׁ לְהָשִׁיב:
אֵין שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת שֶׁהוֹלֶכֶת לְחִנָּם. כָּל הִשְׁתַּדְּלוּת וּמַאֲמָץ פּוֹעֲלִים פְּעֻלָּתָם קָדִימָה. וְלָכֵן טָעוּת לְךָ לְהָבִין שֶׁמֵּעַתָּה מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתָ קֹדֶם. זֶה אֵינוֹ בְּהֶכְרֵחַ כְּלָל. הַדָּרוּשׁ מִמְּךָ הוּא פָּשׁוּט לַחְזֹר עַל אוֹתוֹ מַאֲמָץ וְהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁעָשִׂיתָ בֶּעָבָר וְלֹא לִפֹּל וְלַחְדֹּל מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ הַנִּצָּחוֹן!
נקודת הבחירה
וּבְהִתְבּוֹנְנוּת יוֹתֵר מַעֲמִיקָה- לְכָל אָדָם יֵשׁ בְּחִירָה, וְנִסְיוֹנוֹתָיו בְּרָמַת הַכָּרַת בְּחִירָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם הַחֲרֵדִי הַמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת אֵין יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ לָקוּם וּלְחַלֵּל שַׁבָּת אוֹ לִגְנֹב וְלִשְׁדֹּד, וְזֶה מִשּׁוּם שֶׁהִתְעַלָּה כְּבָר מֵעַל נְקֻדַּת הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם זֶה. וְאָכֵן, לֹא בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ נְגוּעִים אָנוּ מִתְנַסִּים, אוּלָם בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ מִתְנַסִּים וְיִצְרֵנוּ תּוֹקְפֵנוּ- בּוֹ וַדַּאי אָנוּ נְגוּעִים. אִם כֵּן, בְּכָל מַה שֶּׁיִּצְרֵנוּ תּוֹקֵף אוֹתָנוּ, וְלִפְעָמִים גַּם מְנַצֵּחַ אוֹתָנוּ, אִיתוּת הוּא לָנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻשְׁלַמְנוּ בּוֹ, וּבִפְרָט בְּיִצְרָא דַּעֲרָיוֹת דְּשַׁיָּךְ הוּא גַּם בִּגְדוֹלִים, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא בְּכַמָּה סִפּוּרִים מְפֻרְסָמִים. וְרַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִסְתָּרוֹת עַד כַּמָּה לִבְחֹן אֶת הָאָדָם וּמָתַי לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת. וּמֵאַחַר שֶׁעֶצֶם הֱיוֹת הַנִּסָּיוֹן תּוֹקֵף אֶת יֵצֶר הָאָדָם, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁעֲדַיִן לֹא מֻשְׁלָם הוּא בִּנְקֻדָּה זוֹ שֶׁהוּא מֻתְקָף בָּהּ, וְרַק יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת מַחְלִיט עַד כַּמָּה יַמְשִׁיכוּ יְמֵי הַנִּסָּיוֹן בַּעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, וְעַד אָז הַמֻּטָּל עַל הָאָדָם לָקוּם כָּל פַּעַם מִמְּעִידָתוֹ וְלִגְדֹּר גְּדָרִים וּלְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר.
וְאַדְּרַבָּה, עִקַּר חֲלִישׁוּת הַדַּעַת צְרִיכָה לִהְיוֹת מֵהִתְרַשְּׁלוּת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, וְלֹא מֵהַכִּשָּׁלוֹן. הַכִּשָּׁלוֹן רַק מוֹרֶה שֶׁהָיָה חֹסֶר הִשְׁתַּדְּלוּת. בְּנֵי אָדָם נִשְׁבָּרִים מֵהַכִּשָּׁלוֹן, אוּלָם אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְהִשָּׁבֵר מִמֶּחְדָּלָם בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, וּמִסְתַּפְּקִים בַּעֲבוֹדָתָם אֵיכְשֶׁהוּ, וְדַוְקָא הַדְּאָגָה בַּמַּצָּב שֶׁל הַהִשְׁתַּדְּלוּת טֶרֶם הַכִּשָּׁלוֹן הִיא דְּאָגָה חִיּוּבִית לִתְבֹּעַ מֵעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל מַסְפִּיק, הֱיוֹת וְאֵין בִּדְאָגָה זוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הָאָדָם, כֵּיוָן שֶׁאָז אֵינוֹ בְּמַצַּב נְפִילָה, אוּלָם תֵּכֶף לְאַחַר נְפִילָה, אֲזַי הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שְׁלִילִיּוֹת הֵם, כֵּיוָן שֶׁבִּנְפִילָה זוֹ קִבַּלְתָּ רַק תְּמוּנַת מַצָּבְךָ עַל הִשְׁתַּדְּלוּתְךָ, וְעִקַּר הַתְּבִיעָה עַל מֶחְדַּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְלֹא עַל עֶצֶם הַנְּפִילָה, וְכִמְבֹאָר בַּגְּמָרָא (נדרים לב): "דִּבְעִדְּנָא דְּיֵצֶר הָרָע לֵית דְּמִדְכַּר לֵיהּ לְיֵצֶר הַטּוֹב כְּלָל".
שבע יפול צדיק וקם
אִם כֵּן, לֹא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמְּךָ לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִכֹּחֲךָ, אֶלָּא פָּשׁוּט לְהִסְתַּבְלֵן בְּעוֹד כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁל נְפִילוֹת וְקִימוֹת, וְלִנְקֹט בְּכָל פַּעַם בִּגְבוּרָה וְעֹז בִּגְדָרִים וּסְיָגִים בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים. וְאִם כֵּן, אַתָּה רַק צוֹעֵד קָדִימָה בְּכָל קִימָה נוֹסֶפֶת לְאַחַר נְפִילָה, וְעֶצֶם זֶה שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה נֶאֱמָנוּת לְבוֹרַאֲךָ- שֶׁאֵינְךָ חָדֵל מִלַּחְזֹר אֵלָיו פַּעַם נוֹסֶפֶת, זֶה עַצְמוֹ מַרְאֶה עַל שֶׁהִנְּךָ בֹּשׁ מִמֶּנּוּ מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְכָאן נִבְחֶנֶת הָאֱמוּנָה וְהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁל הָאָדָם הַאִם יַמְשִׁיךְ בִּנְפִילָתוֹ אוֹ שֶׁבְּכָל זֹאת יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ לָקוּם שׁוּב עַל אַף חֲלִישׁוּת הַדַּעַת הַנּוֹרָאָה שֶׁנּוֹצְרָה בְּקִרְבּוֹ וְכֻלּוֹ מְתֻסְבָּךְ מֵעַצְמוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ, וּבְכָל זֹאת בִּשְׁאֵרִית דַּעְתּוֹ וְכֹחוֹ שָׁב לְבוֹרְאוֹ.
וְזֶהוּ בְּעֶצֶם נַחַת הָרוּחַ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַצַּדִּיק- שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְקָם. הַצַּדִּיק מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּהַפְגָּנַת נֶאֱמָנוּת לְבוֹרְאוֹ בְּכָךְ שֶׁאַף שֶׁנָּפַל וְנֶחְבַּט שׁוּב בַּקַּרְקַע וְכֹחַ הָרָע מְדַמְיֵן לוֹ: הִנֵּה אַתָּה שַׁיָּךְ לִי, אֵינְךָ שַׁיָּךְ לְכֹחַ הַקְּדֻשָּׁה וְאֵין לְךָ עֵסֶק עִמָּהֶם וְלֹא לָהֶם עֵסֶק עִמְּךָ, מְאֻכְזָבִים הֵמָּה מִמְּךָ וְאֵינָם מְצַפִּים כְּבָר מִמְּךָ לִכְלוּם, וּבְכָל זֹאת גּוֹעֵר הוּא בְּכֹחַ מְפַתֶּה זֶה וְאֵינוֹ מְקַבֵּל דְּבָרָיו בְּשׁוּם אֹפֶן, וּבְלֵב שָׁבוּר וְנִדְכֶּה עַל מְעִידָתוֹ קָם שֵׁנִית וּמַפְגִּין נֶאֱמָנוּת לְבוֹרְאוֹ וּמַתְחִיל מֵחָדָשׁ- כְּבָר בָּזֶה יֵשׁ לְכַפֵּר לוֹ עַל נְפִילָתוֹ וּלְקַבְּלוֹ בְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה וְחוֹזֵר חָלִילָה.
וּמִכָּאן נָבוֹא לְהַעֲמִיק, שֶׁכַּמָּה שֶׁהַנְּפִילָה הָיְתָה חֲזָקָה יוֹתֵר וּתְלוּלָה יוֹתֵר, וְהַקֹּשִׁי, אִם כֵּן, לָקוּם מִמֶּנָּה מְסֻבָּךְ יוֹתֵר- כֵּן הַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁגּוֹרֵם הַקָּם מִמֶּנָּה הוּא נִשְׂגָּב וּמְעֻלֶּה יוֹתֵר.
להורות תשובה ליחיד
וּבָזֶה נָבִין מַאֲמַר חֲזַ"ל (עבודה זרה ז' ע"ב): "לֹא הָיָה רָאוּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ חֵטְא, אֶלָּא לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה לַיָּחִיד". דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה קָם מִירִידָה תְּלוּלָה שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ. דָּוִד הַמֶּלֶךְ- מֶלֶךְ, רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין, עֵינֵי יִשְׂרָאֵל אֵלָיו תְּלוּיוֹת, סֵמֶל הַקְּדֻשָּׁה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, סֵמֶל הַצִּדְקוּת וְהַגְּבוּרָה נוֹפֵל בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת?! בְּאֵיזֶה פָּנִים יֵרָאֶה לְעַמּוֹ?! בְּאֵיזֶה פָּנִים יִתְיַצֵּב בִּפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין?! כַּמָּה מַחְשְׁבוֹת יֵאוּשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת הָיָה בָּהֶם כְּדֵי לְהַצְדִּיק נְפִילָה לְלֹא קִימָה, וּבִפְרָט שֶׁלֹּא חָסְרוּ לוֹ שׂוֹנְאִים שֶׁדָּאֲגוּ לְפַרְסֵם קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים וְלִשְׂמֹחַ בְּמַפַּלְתּוֹ בְּאָמְרָם אֱלֹקִים עֲזָבוֹ, רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל. מִכָּל כִּוּוּן נִסּוּ לְיַאֲשׁוֹ וּבְכָל זֹאת הֶחְזִיק בִּתְשׁוּבָה נוֹרָאָה, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל: שִׁבְעָה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עִנָּה נַפְשׁוֹ בַּצּוֹם, וְהָיָה טוֹבֵל פִּתּוֹ בְּדִמְעוֹתָיו.
וַחֲזַ"ל, בִּרְאוֹתָם עֶצֶם פְּלִיאָה זוֹ, הֶחְלִיטוּ שֶׁבְּעֶצֶם לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ חֵטְא, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ פְּשׁוּטֵי עַם יִרְאֵי ה' עוֹמְדִים בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, וְאִם כֵּן, דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲמֹד בְּכָךְ? וּמְתָרְצִים חֲזַ"ל: "לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה לַיָּחִיד!"
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ עִם עַם יִשְׂרָאֵל לְבַל יִפְּלוּ בְּיֵאוּשׁ וּבַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, לָקַח צַדִּיק נִשְׂגָּב שֶׁלֹּא רָאוּי לְחֵטְא, הִכְשִׁילוֹ, וְכָל זֶה לְהַרְאוֹת אוֹת וּמוֹפֵת גְּבוּרַת הַתְּשׁוּבָה לְכָל יָחִיד וְיָחִיד עַד כַּמָּה עָלָיו לִהְיוֹת מְעוֹדָד וְיַצִּיב לָשׁוּב גַּם כַּאֲשֶׁר נוֹפֵל בְּחֵטְא שֶׁכָּזֶה.
תספור את הניצחונות ולא את הכישלונות
הִלְּכָּךְ, אַל תִּדְרֹשׁ מֵעַצְמְךָ לַעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה אַחַר שֶׁרָאִיתָ שֶׁכָּל הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתֶיךָ עָלוּ כִּבְיָכוֹל בַּתֹּהוּ וְשׁוּב נָפַלְתָּ, אֶלָּא תִּמְנֶה וְתִסְפֹּר אֶת הַנִּצְחוֹנוֹת וְלֹא אֶת הַכִּשְׁלוֹנוֹת, וְתַאֲמִין שֶׁהַנְּפִילוֹת אֵינָם לַ"מִּשְׁתַּדֵּל" אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ כְּמַטְּרַת אִיתוּתִים לְמַצָּבוֹ וּמַעֲמָדוֹ זֶה עַתָּה עַל מְנָת לְזָרְזוֹ לִגְדֹּר גְּדָרִים וּסְיָגִים נוֹסָפִים, כָּךְ שֶׁאִם יִקַּח לֶקַח חִיּוּבִי זֶה מֵהַנְּפִילָה, יַעֲזֹר לוֹ הַדָּבָר לְהִתְחַזֵּק, אוּלָם אִם מַבָּטוֹ עַל הַנְּפִילָה יִתְפָּרֵשׁ כְּאִיתוּת לִדְחִיָּה, הֲרֵי שֶׁיָּבוֹא מִכָּךְ לְיֵאוּשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וַאֲסוֹנוֹ יְהֵא הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵעֶצֶם הַנְּפִילָה.
וְהִנֵּה נִסָּיוֹן זֶה שֶׁל חֲלִישׁוּת הַדַּעַת מִתְּכִיפוּת הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת, זוֹ עֲבוֹדָה כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ שֶׁבָּחַר בָּהּ הַבּוֹרֵא לְדוֹרֵנוּ יוֹתֵר מִכָּל הַדּוֹרוֹת, גָּוֶן עֲבוֹדָה שֶׁכָּזוֹ לִהְיוֹת אֵיתָן גַּם כְּשֶׁחָשִׁים תְּחוּשָׁה שֶׁל מִאוּס וּדְחִיָּה מִן הַשָּׁמַיִם זֶהוּ גָּוֶן עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא נִתְנַסּוּ בָּהּ כָּל כָּךְ בְּדוֹרוֹת עָבָרוּ כִּי לֹא הָיָה מַגִּיעַ לָהֶם לְהִתְנַסּוֹת בָּזֶה, בְּדוֹרֵנוּ הִתְרַכְּזוּ נְשָׁמוֹת מְיֻחָדוֹת- דּוֹר עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁעִקַּר תִּקּוּנָם יְהֵא בְּגָוֶן עֲבוֹדָה זוֹ לִהְיוֹת אֵיתָנִים וְיַצִּיבִים גַּם בְּמַשְׁבְּרֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וְלַעֲבֹד אֶת ה' גַּם לְלֹא "הֶרְגֵּשִׁים", וּלְלֹא הִתְפַּעֲלוּת וְהִתְלַהֲבוּת, וּלְכָךְ נִקְרָא דּוֹרֵנוּ דּוֹר "הָעֲקֵבִים" שֶׁזֶּהוּ תַּפְקִיד הֶעָקֵב, לְלֹא שֵׂכֶל, וּלְלֹא שׁוּם חוּשׁ מֵחוּשֵׁי הָאָדָם- לֵילֵךְ עַל בֹּץ אֲבָנִים וְחָצָץ מִבְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים, תַּפְקִידֵנוּ עַתָּה לַעֲבֹד אֶת ה' מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים שֶׁל הֲלִיכָה עַל בֹּץ וְחָצָץ שֶׁל פִּתּוּיִים וְגֵרוּיִים לְמִינֵיהֶם שֶׁלֹּא הָיוּ מֵעוֹלָם, וְלִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם בִּגְבוּרָה וְאַף שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם חוּשׁ וְטַעַם בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וְגָוֶן זֶה שֶׁל עֲבוֹדָה הֻטַּל עָלֵינוּ דּוֹר הָעֲקֵבִים, וְאַף שֶׁנִּפָּצַע בְּמַהֲלַךְ הֲלִיכָה זוֹ, עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַמְשִׁיךְ וְלֹא לָתֵת לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת לְהִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ.
וְאַף שֶׁאֵין מִצְווֹתֵינוּ וּמַעֲשֵׂינוּ מַגִּיעִים בְּאֵיכוּתָם וּבְכַמּוּתָם לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, אוּלָם עָלֵינוּ לְהִתְעוֹדֵד וְלָדַעַת, אָכֵן, מִצְווֹתֵיהֶם שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ כְּאֵשׁ שֶׁל אֲבוּקָה, וְאִלּוּ שֶׁלָּנוּ כְּשֶׁל נֵרוֹנִים קְטַנִּים, אוּלָם הֵמָּה הֵבִיאוּ מִצְווֹת כַּאֲבוּקָה בַּיּוֹם, וְאִלּוּ אָנוּ מְבִיאִים מִצְווֹת כְּנֵרוֹנִים אוּלָם בַּלַּיְלָה. וְנֵרוֹן בַּלַּיְלָה לֹא נוֹפֶלֶת חֲשִׁיבוּתוֹ מֵאֲבוּקָה בַּיּוֹם. לְרֹב נִסְיוֹנוֹתֵינוּ וּקְשָׁיֵינוּ יֶשְׁנָהּ חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לְכָל הִתְגַּבְּרוּת וּמִצְוָה הַנַּעֲשֵׂית הַיּוֹם פִּי כַּמָּה מֵהֶעָבָר. וְהֵמָּה דִּבְרֵי הָאֲרִ"י למהרח"ו (כמובא בספר "שבחי מהרח"ו) שֶׁאָמַר לוֹ הָאֲרִ"י עַל דּוֹרוֹ שֶׁל אָז שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וּמְקֻבָּלִים, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה שֶׁלָּהֶם שָׁקוּל כְּהַרְבֵּה שֶׁל דּוֹרוֹת קוֹדְמִים לְרֹב רִבּוּי הַטֻּמְאָה, וּמַה נַּעֲנֶה בְּדוֹרֵנוּ אָנוּ...
שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי [הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב], כִּי אָדָם הַשָּׁלֵם אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, יֵשׁ לוֹ לְהָבִין שֶׁגַּם זֶה הוּא בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁדּוֹחֶה אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב יוֹתֵר, בְּסוֹד "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי וְכוּ'" (שיר השירים ח, ג), וְ"דִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן". וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים טז, ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד". ("תולדות יעקב יוסף", וישב).
"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"- דְּהַיְנוּ, גַּם כְּשֶׁה' כִּבְיָכוֹל "לְנֶגְדִּי" וְדוֹחֶה אוֹתִי תָּמִיד, עִם כָּל זֶה "שִׁוִּיתִי ה'"- לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ לְטוֹבָתִי.
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>