בעקבות התוקפנות האיראנית במפרץ: ממשל טראמפ פועל להקים קואליציה בינלאומית

ארצות הברית פועלת לרתום קואליציה שתסייר בנתיבי השיט במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, הסמוכים לחופי איראן, זאת בעקבות תקיפת מכליות הנפט במפרץ, שאותן מייחסים בארצות הברית לטהראן – כך הודיע הלילה (רביעי) יו"ר המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, הגנרל ג'וזף דנפורד. "אנחנו נמצאים כעת במגעים עם כמה מדינות כדי לראות אם ניתן להרכיב קואליציה שתבטיח את חופש השיוט במצר הורמוז ובמצר באב אל־מנדב", אמר דנפורד בשיחה לעיתונאים בה מסר כי קיים פגישות בנושא עם שר ההגנה בפועל של ארצות הברית, מארק אספר, ומזכיר המדינה מייק פומפאו. "אני חושב שבשבועות הקרובים נזהה לאילו מדינות יש את הרצון הפוליטי לתמוך ביוזמה ואז נעבוד ישירות עם צבאותיהן כדי לזהות יכולות ספציפיות שיתמכו בכך".

לפי התוכנית של הפנטגון האמריקני שהושלמה לאחרונה, הקואליציה הצבאית הבינלאומית תיעשה בהובלתה של ארצות הברית שתספק ספינות פיקוד ותוביל את פעילות המודיעין במפרץ הפרסי. במקביל, מדינות הקואליציה יקיימו סיורים שוטפים על יד הספינות האמריקניות, וילוו את כל כלי השיט המסחריים של כל מדינות הקואליציה.

כבר בזמן כהונתו של ממשל אובמה איימו האיראנים לנעול את מצרי הורמוז למעבר סחורות, כאשר הם מבהירים כי אם לטהראן לא יהיה נפט אז "לאף אחד לא יהיה נפט". לנוכח העובדה כי מצרי הורמוז, המוגדר כמסדרון בינלאומי בשל העובדה כי חמישית מכמויות הנפט העולמי, הממשל האמריקני מזהה בכך מוקד אסטרטגי שעשוי לפגוע בכלכלה העולמית, ומשום כך נחוש להגן על כל ניסיון לנעול אותו, גם במחיר של הקמת קואליציה בינלאומית.

אורך הנתיב הימי עומד על כ-35 מיילים. רוחב המצרים בנקודה הצרה ביותר שלו הוא כ-54 ק"מ. איראן עצמה יושבת על הגבול הצפוני של המצרים (מחוז בנדר עבאס), זאת בעוד הגדה הדרומית של המצרים שוכן בשטח מדינת איחוד האמירויות ועומאן. בתחומי הנתיב מספר איים קטנים, כולל קשם האיראני, נוסף לשלושה איים המצויים במחלוקת קשה בין טהראן לבין איחוד האמירויות.

נכון ל-2012, מאז נחתכו המספרים במקצת, ממוצע ביום עוברות במצרים בין 20 ל-30 מכליות נפט. בממוצע עוברים במצרים בין 17 ל־20 מיליון חביות נפט ביום המהוות כ־35% מכמויות הנפט הנסחרות בעולם, ו-1/5 מכלל פלח שוק הנפט העולמי.

שמונה מדינות ערביות מייצאות נפט וגז דרך הנתיב, בהם ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית, עומאן, קטאר ובחריין, עיראק ואיראן. בעוד  שמדינות אחרות עושות שימוש בנתיבים חלופיים, קטאר, כווית, האמירויות ועיראק נשענות באופן כמעט אבסולוטי על המצרים בהורמוז. לצורך הדוגמה, כ-60% משוק הנפט האיראני מיוצא דרך הורמוז, ואילו פחות מ-50% מהנפט הסעודי מיוצא דרך הנתיב בהורמוז.