העגלון אמר לחסידים: ’קיבלתי מהרבי יותר מכולכם’

מסופר על חסידיו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זי"ע, שהיו נוסעים אליו מידי פעם מהכפר בו גרו לעיירת אניפולי, בכדי להתבשם מאורו הגדול והטהור. עגלון יהודי קבוע היה לוקח אותם מידי חודש, אך לא נכנס איתם יחד לרבי.

ערב שבת אחד כאשר הגיעו לעיר, אמרו החסידים לעגלון, תחשוב לעצמך, איך אנו משאירים את בני הבית, נוסעים למרחקים על מנת לשבות בצל הרבי ולהיכנס לחדרו; תיכנס גם אתה פעם אחת בשנה - כדאי לך, אם כבר הגעת עד הלום חבל שלא תזכה. אבל הוא דחה אותם, מה הרבי כבר יעזור לחיי האומללים ולילדי הרעבים ללחם, הוא יניח את ידו על ראשי, וכי זה יושיע אותי בחיי הקשים?! הוא לא נכנס.

ויהי היום, לאחר הפצרות רבות נאות העגלון להיכנס. הוא שהה בחדר הרבי זמן רב, ויצא. בצאתו לא שאלו אותו דבר, אבל בשובם בעגלה שוחחו החסידים ביניהם, אחד אמר כי התעלה מאוד מהדבקות וההתעוררות שהיתה בסעודה שלישית, ואחד אמר שהיה לו התעוררות מתפילותיו של הרבי, וכן הלאה.

ואז פתח העגלון את פיו ואמר: אני התעליתי יותר מכולכם! ואספר לכם כיצד ומה: הנה כאשר שהיתי בחדרו של הרבי, הוא שאל אותי מה סדר היום שלי. השבתי כי הדבר תלוי, אם יש באותו יום עבודה, או לא: ביום שאין עבודה אני קם בבוקר מתפלל במניין, אח"כ מצטרף לשיעור משניות, לאחר מכן אני יושב בבית המדרש ואומר תהילים, ובסיום הקריאה שב לביתי, טועם פת שחרית ונח קמעה. אחרי הצהריים, אני מקדים לתפילת מנחה, שומע שיעור בעין יעקב, אח"כ מנחה מעריב, וכך עובר היום.

וביום שיש עבודה? - אני קם השכם בבוקר, משמן את הגלגלים כדי שחלילה לא ייווצרו בעיות במהלך הנסיעה, וכבר בשש וחצי אני מגיע לשוק או חונה ליד ביתו של הלקוח. בדרך, אם ישנה אפשרות לחנות בצידי הדרך, אני מניח תפילין קורא קריאת שמע מקפל את התפילין וכו', ואם אין זמן, כאשר מגיעים לעיר אני מתפלל...

ואז הרבי שאל אותי: ומדוע שלא תקום להתפלל במניין ורק אח"כ תצא לשוק להסעת קליינטים. למשל, בשבע וחצי אחרי תפילה? ואם בכל זאת מישהו כבר הזמין בלילה, תתנה עמו כי רצונך להתפלל בבית הכנסת לפני הנסיעה. עניתי באנחה: אבל אז הקליינטים יהיו מועטים...

הגביה הרבי את עיניו ואמר, בוא ואספר לך סיפור קצר: עגלון פלוני שעבד קשה לפרנסתו ונסע בדרכים, צבר בכיסיו ממון רב. היו עמו ארנק עם מטבעות זהב, שקית עם מטבעות כסף, ועוד שקית ובו פרוטות נחושת רבות. הוא היה בדרכו, והנה שבת קודש מתקרבת, והבין כי לביתו כבר לא יגיע. נכנס לאחד הכפרים היהודיים בדרך, ושאל את הרב המקומי, אם יוכל לשבות בביתו? הרב ניאות בשמחה, והכניסו לביתו.

החלו בהכנות אחרונות לשבת, והנה הוא נזכר שהכספים בכיסו. מיהר לרוץ אחר הרב שיצא כבר לבית הכנסת, ושאל אם יש לו מקום להטמין את הכסף. הרב שב, נטל את כל המטבעות, והטמינם היכן שהטמינם.

יצאו שניהם יחדיו לקבלת שבת. באמצע קבלת שבת החלו להתעורר מחשבות בליבו של העגלון; מה עשיתי, הפקדתי כסף בידי מי שאינני מכירו, הכסף הזה הינו כל פרנסתי ומי יודע, מה עכשיו יהיה... כסף! כסף! צעק לו הלב. אבל מה אפשר לעשות. התפילה בבית הכנסת עברה עליו כשהפחד מכרסם בלב פנימה.

הוא התיישב לסעודת שבת בפנים חמוצות, והתיאבון ממנו והלאה... הגישו דגים ודחה אותם - 'אני לא מסוגל, אני מתנצל, אין לי תאבון'. הציעו לו 'אולי משהו חלבי?', - 'לא, איני חש בטוב...', הוא היה בפחד מה יהיה עם הכסף, וכך חלפה השבת בחששות ודאגות.

בצאת השבת, מיד רץ לבעל הבית וביקש: 'הכסף שלי'! 'רגע', אמר לו בעל הבית, 'קודם מתפללים מעריב, אח"כ נדבר על הכסף'. אחרי מעריב הוא אמר בקול נרגש אך בעדינות: 'הכסף שלי'. השיב לו הרב: 'רגע, קודם נעשה הבדלה'... הנשמה שלו כמעט פרחה.

לאחר הבדלה הוציא הרב את הארנק עם מטבעות הזהב. העגלון מיהר לספרם, ומצא את שלא חסר מהסכום שהפקיד. אח"כ הביא בעל הבית את השקית עם מטבעות הכסף והושיט לו. העגלון שפכם על השולחן, והחל למנותם, לראות שמא בעל הבית לקח לעצמו איזה מטבע... סיים והתמלא שמחה: 'גם מהם לא חסר דבר'. אח"כ הוציא הרב את השקית עם מטבעות הנחושת. העגלון שפך את תכולתה וביקש לספור. אמר לו הרב: די, עד כאן! וכי אין לך מוח בקדקדך, אם היתה לי אפשרות לגנוב מטבעות זהב וכסף ולא נטלתי, האם אגנוב את מטבעות הנחושת הפשוטות?!

העגלון המרוגש ממשיך ומספר לחסידים שנסעו עמו: כאן סיים הרבי את המשל ואמר לי: יהודי יקר, הקב"ה נטל את נשמתך בלילה, ובבוקר השיב לך את הפיקדון היקר (מטבעות הזהב) בשלימות. 'שהחזרת בי נשמתי בחמלה'. 'ברוך המחזיר נשמות לפגרים מתים'. העיניים נפקחו - פוקח עיוורים, הרגליים צועדות, הידיים מתנועעות (מטבעות הכסף), ישתבח שמו. ואם כן - וכי את הדבר הקל - הפרנסה (פרוטות הנחושת) - לזה הקב"ה לא יוכל לדאוג לך!?

אז בואו ותאמרו לי עכשיו - סיים העגלון - האם לא קיבלתי יותר מכולכם 'אחרי כאלו דברי מוסר נוקבים ואמיתיים?...

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.