אלמנתו של הלוחם הגיבור: "35 שנה, זה מה שהחיים של ינאי שווים פה"

אתמול (רביעי) החליטה השופטת בבית המשפט הצבאי ביהודה שלא לשלוח את שני רוצחי סמ"ר טוביה ינאי ויסמן הי"ד למאסר עולם, כי אם ל-35 ו-32 שנות מאסר, זאת בשל היותם של הנאשמים קטינים בזמן הפיגוע, ובשל "נסיבות אישיות". כן גם נגזר על המחבל השלישי בפסק הדין בדצמבר. בפוסט שהעלתה היום לעמוד הפייסבוק שלה, הביעה אלמנתו של ינאי, יעל ויסמן, את אכזבתה הרבה מהעונש המיקל שגזר בית הדין. "לכזאת דקירה בלב ממערכת המשפט המייצגת את המוסר והצדק האנושי לא ציפיתי", כתבה.

בראשית הפוסט המרגש, פנתה  אלמנתו של הנרצח לבתה נטע, שתציין בקרוב את יום הולדתה הרביעי. "הסתכלת עליי בעיניים הכחולות שלך ושאלת אם באמת אבא לא יחזור כי את מתגעגעת כבר יותר מדי זמן ותכף בטח הוא יבוא לתת מתנה ליום ההולדת.

"המשכת לשאול איך אבא מת ואם זה כאב, וכשסיפרתי לך על אותם אנשים רעים שאבא ניסה להגן עלינו מפניהם שאלת אותי אם יום אחד הם יוכלו להגיע גם אלינו. אמרתי לך שלא, שהם בבית כלא. רחוקים מאתנו. כי מי שעושה מעשה כזה נורא לא יכול לחיות לצדנו.

"אבל המשכת להתעקש ושאלת אם לתמיד הם יהיו שם. רציתי להבטיח לך ולהגיד שכן אבל פשוט חיבקתי אותך ואמרתי לך שאני כאן לתמיד וזה מה שחשוב. 35 שנה, זה מה שכנראה החיים של אבא ינאי שלנו שווים פה. 35 שנה, זה מה ששווה הכאב האינסופי שאנחנו חווים פה מאז שינאי לא אתנו פה".

בשלב זה התייחסה יעל לפסק הדין שנגזר על המחבלים וכתבה: "אני לא מופתעת, מאוכזבת - כן. הייתה בי טיפת תקווה שאולי אני טועה. תבינו, הייתי שם בבית המשפט. ישבתי והסתכלתי איך בני המשפחה שלנו, של ינאי, עולים בגבורה אחד אחד לדבר מול השופטים והמחבל רק כדי לנסות ולהסביר את האובדן שאנו חווים. לנסות לצעוק את המוות של ינאי.

"וכשעליתי לדבר, נעמדתי ולכמה שניות, רק הבטתי בשופטים והבנתי שלא משנה מה אגיד הם בוחרים לא להקשיב. במשך דקות ארוכות דיברתי על המציאות המטורפת שאני חווה, על האובדן, על הסיוטים שלא נגמרים. לא היה שופט אחד שהסתכל עליי. וכשנתנו למחבל לדבר זה היה בכלל סיפור אחר. אותו אדם שבכלל לא צריך להיות לו זכות להמשיך להתקיים פה, אותו מחבל שרצח את ינאי שלי הצליח לגרום לשופטים להסתכל עליו במבט מרחם.

"אם אותו מחבל שפל הצליח בשני משפטים לגרום לשופטים לרחם עליו, בעוד משפחה שכולה שלמה שעולה לדבר אחד אחד ולספר על האין חיים שהיא חיה אפילו טיפת התייחסות לא קיבלה, הבנתי כמה השתגענו. אתם שואלים אותי? אני בוחרת לעזוב, ולא להתעסק יותר במשפט. לא מצפה יותר לכלום. כרגע אני מאוכזבת וכואבת. סליחה ינאי שלי".

האלמנה חתמה את דבריה בהזמנה לציבור "לזעוק את צעקתך ביחד" ביום שישי הקרוב, בעלייה לקברו של טוביה-ינאי בהר הרצל בירושלים.

כזכור, בפיגוע הקשה במתחם "רמי לוי" בשער בנימין ב-18 בפברואר 2016, נרצח סמ"ר טוביה ינאי ויסמן הי"ד, שנאבק עם המחבלים והצליח למנוע מהמחבלים להמשיך במסע ההרג. לפי פסק הדין, שני המחבלים, יחד עם מחבל נוסף, תכננו מבעוד מועד את הפיגוע ב-2016, ובשל כך השלושה הורשעו בעבירה של גרימת מוות בכוונה, המקבילה בדין האזרחי לעבירת רצח, נוסף עבירות חמורות נוספות. על המחבל השלישי נגזר בדצמבר 35 שנות מאסר, החלטה שעליה ערערה אז התביעה הצבאית אשר דרשה מאסר עולם. דובר צה"ל ציין כי חברי החוליה הצטיידו בסכינים והגיעו למקום במטרה לבצע את הפיגוע.

המחבלים פצעו תחילה באורח קשה את ויסמן, ששהה באותה עת עם רעייתו ובתו, והוזעק למקום עם הישמע זעקות העובד הפצוע וצעקות המחבלים. חרף פציעתו האנושה, המשיך ויסמן להיאבק בגבורה עם המפגעים, והביא לעצירה מיידית של הפיגוע, בסיוע של אזרחים נוספים ששהו באזור.

כוח רפואי שהוזעק למקום ניסה להציל את חייו של הלוחם, אולם מחמת פציעתו האנושה, מותו נקבע  במקום דקות לאחר שסיים את מאבקו.

לאחר מותו, החליט אלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, להעניק לויסמן צל"ש על שהראה "אומץ לב ודוגמה אישית" כאשר נלחם "בידיים חשופות" במחבלים, בעת "שהוא מותיר בדד את רעייתו ואת בתו התינוקת". את הצל"ש קיבלה אלמנתו יעל.