הרב עובדיה יוסף זצ"ל: למדת תורה – הרווחת מצווה!

עצם הלימוד הוא מצות עשה, ומה שלאחר מכן הולך ומקיים זו מצוה נוספת, וכי אדם אינו מקיים מצות תלמוד תורה בדברים שאינם הלכה למעשה? פשיטא שגם אם לומד מסכתות זבחים ומנחות מקיים מצות תלמוד תורה אף שאין לנו היום את בית המקדש וגם הוא אינו כהן, בכל זאת מקיים מצות תלמוד תורה, 'ותלמוד תורה כנגד כולם' (פאה פ"א מ"א), אין לך דבר גדול יותר מתלמוד תורה, 'יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה' - אפילו חפצי שמים!

עצם לימוד התורה נחשב מצוה!

ואמנם פשוט שצריך לקיים את המצוות, 'לא המדרש עיקר אלא המעשה' (אבות פ"א מי"ז), אך זוהי מצוה נוספת מלבד עצם הלימוד, 'ולמדתם אותם את בניכם' (דברים יא, יט), 'ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם' (דברים ה, א), וכפי שהרמב"ם (ספר המצוות מ"ע יא) מנאה כמצוה בפני עצמה, עצם הלימוד הוא חובה.

אפילו אדם הבקי בכל התורה כולה, ויודע את הלכות קריאת שמע כמאן דמנח בכיסיה, אם יחזור וילמדם אף שאינו מוסיף שום ידיעה מקיים בכך מצות תלמוד תורה, וכן בכל ההלכות.

הוי אומר שתלמוד תורה אינו הכשר מצוה אלא מצוה בפני עצמו, וזו היתה טעותם, הלימוד גופיה הוא גמר עשייתה של מצות תלמוד תורה. ולכן אנו מברכים ברכות התורה, היות ועצם הלימוד נחשב מצות עשה.

אילו הנשים היו יודעות את ערכם של לומדי התורה...

מבארים עוד מהו "שלא ברכו בתורה תחלה", אדם שיש לו בת ומציעים עבורה שידוך, הדבר הראשון שמשבחים את הבחור הוא שיש לו מקצוע כגון יהלומן שמרויח כסף רב וגם אביו עשיר, לאחר מכן מזכירים שיש לו דרך ארץ, נימוס וענוה. לאחר מכן מזכירים שהוא ירא שמים ומתפלל, ורק בסוף מזכירים שהוא גם קובע עתים לתורה. בתחילה היה צריך לומר שהוא קובע עתים לתורה, שבח זה 'עלית על כולנה', אין למעלה מהתורה, ורק אח"כ ידברו על כסף וביזנ'ס.

זהו הפגם "שלא ברכו בתורה תחלה", שלא פתחו לשבחו בתורה בתחלה, אלא 'ואמרתם שבח - פסח הוא לה'', העיקר הכסף.

ובאמת מה שוה הכסף לאדם שאינו לומד תורה? על ידי כך יהיה מושחת במדותיו! כל החיות של האדם הינה מהתורה, היא נותנת לו עוז ותושיה שיגבר על יצרו וינהג בדרך ארץ לבני ביתו, אדם שלומד תורה לשמה זוכה בכל סגולות וכל מחמדי תבל, התורה נותנת לו יראת שמים וכח להיות בעל מדות טובות, ענוה וצניעות ואיך ינהג עם בני ביתו.

לא פעם אמרתי, אם היו הנשים יודעות את ערכם של לומדי התורה בכל יום, שמעריכים את האשה, יודעים איך לדבר אליה, מתנהגים אתה ברחמנות, חסים עליה ועוזרים לה כמה שאפשר, לא היתה שום אשה משאירה את בעלה בבית אלא לוקחת מקל מטאטא ומגרשת אותו "לך מפה ללמוד תורה"! 'לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו', כי בתורה יש מדות טובות, 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה'. וזהו רק באדם שלומד על מנת לקיים ויש בו יראת שמים שאז מסייעים אותו מן השמים, 'הבא להטהר מסייעין אותו' וזוכה לכל הדברים שבתורה, וגם מתוך שלא לשמה בא לשמה.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.