דיווח: ארגונים פרו-ישראלים הם האחראים להחלטת גרמניה נגד ה-BDS

ארגונים פרו-ישראלים בשיתוף המשרד הישראלי לנושאים אסטרטגיים יזמו וקידמו את הצעת הפרלמנט הגרמני, שקבע בחודש מאי כי ארגוני ה-BDS הם אנטישמיים – כך דווח בסוף השבוע במגזין הגרמני "דר שפיגל". לפי התחקיר, הארגונים "פורום השלום" ו"יוזמת ערכים" פעלו בשיתוף ממשלת ישראל, בין היתר "באמצעות תרומות לפוליטיקאים". בארגונים, כמו גם במשרד לעניינים אסטרטגיים, התנערו מהמיוחס להם, וב"בילד" הגרמני אף כינו את התחקיר "אנטישמי".

על פי הדיווח, הארגונים פעלו לקידום האינטרסים של ממשלת ישראל, זאת באמצעות הפעלת רשת לוביסטים ושתדלנים אצל חברי פרלמנט גרמנים, כאשר אחד מהם הוא קריאה לגינוי של תנועת החרם העולמית, ודרישה שלא להקצות לה משאבים ממשלתיים. באופן מיוחד, ההצעה זכתה לתמיכה רחבה ביותר בבונדסטאג כאשר מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) שבראשה עומדת הקנצלרית אנגלה מרקל, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), המפלגה החופשית דמוקרטית (FPD) ואף חלק מחברי מפלגת הירוקים, אשררו אותה. שאר חברי המפלגות נמנעו מהצבעה וכך היא אושרה.

חבר פרלמנט שהתראיין לעיתון בעילום שם טען כי הופעלו עליו לחצים, והוא, כמו חבריו, אוימו כי אם יסרבו לתמוך בהצעה אזי יתויגו כאנטישמים. התחקיר מציג תרומות של חברים בארגון הפרו-ישראלי "פורום השלום" למפלגת "הירוקים" בסכומים הנאמדים בסכום של כ-5,000 שקלים, וכן מסע לישראל.

בארגון טענו להגנתם כי הם לא מייצגים את עמדת הממשלה, וכהוכחה לכך ציינו כי הזמינו בנוסף גם פעילי אופוזיציה בולטים, בהם ציפי לבני ויאיר לפיד. ובאשר לטיסות בישראל, טענו בארגון, הן היו ממומנות חלקית בידי חברי הפרלמנט, וכי התרומות שהועברו לחברי הפרלמנט היו פרטיות ולא בשמו של הארגון.

ב"בילד", העיתון הנפוץ בגרמניה, הטיחו בחריפות במגזין הגרמני, ויצאו במאמר תחת הכותרת "אנטישמיות: ביקורת חריפה על המאמר בשפיגל". לפי המאמר, התחקיר עשוי לאשרר את העמדות האנטישמיות על התפשטות כוחם של העם היהודי בכל העולם, וכי התחקיר מכיל נרטיבים אנטישמים שמחזקים את הטענות בנוגע לכסף היהודי שקונה השפעה. העיתונאית ואשת הקולנוע היהודיה-גרמניה, אסתר שפירא, אמרה לבילד כי היא "מזועזעת" וכי הכתבה ב"שפיגל" הוא "ההיפך מעיתונות רצינית". במאמר נטען כי התחקיר לא מתבסס על הוכחות כלשהן, ובבילד אף ציטטו עיתונאים גרמנים שקבעו כי מדובר במידע מעוות וספקולציות.

כזכור, לפי ההחלטה, מדבקות המכילות מסרים של "אל תקנו" על מוצרים ישראליים, מעוררות זיקה למסרים נאצים שפתחו קודם המלחמה בקמפיין "אל תקנו מיהודים". עם אישור ההחלטה בירך ראש הממשלה בנימין נתניהו את חברי הבונדסטאג וכינה אותה "החלטה חשובה". דבריו של ראש הממשלה הגיעו על רקע דיווחים קודמים, שלא הוכחשו על ידי נתניהו, כי הוא דרש מקנצלרית גרמניה להפסיק לממן ארגונים שלטענתו הם אנטי-ישראלים. דרישתו כוונה לתערוכה שנערכה במוזיאון היהודי בברלין על ירושלים, ואשר הציגה את "זווית הראייה המוסלמית-פלסטינית על העיר".

למרות שמדובר בקריאה לא מחייבת ולא מעוגנת בחוקה הגרמנית, גורמים בממשלת מרקל שוקלים לאמץ אותה, זאת בעוד בלשכתה של מרקל טרם גיבשו עמדה. בכירים במשרד החוץ בברלין אמרו בשיחה לכתבים, כי חרף העמדה הרשמית כי הם מתנגדים לחרם על ישראל, לארגונים החוסים תחת ארגון הגג ה-BDS, יש "ספקטרום רחב" של עמדות, ומשכך יש לבחון כל ארגון לגופו בשאלת האנטישמיות שלו.