האם כל אחד חייב ללמוד תורה? הרב עובדיה יוסף מסביר

לימוד התורה הינו מצות עשה מדאורייתא, כמו שאמרו חז"ל (נדרים לב. ועי' סנהדרין צט סע"ב) "אמר רבי אליעזר, גדולה תורה, שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". קול התורה צריך להשמע יומם ולילה, ככתוב (יהושע א, ח) 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו', התורה היא קיומו של העולם, אם רגע אחד ישתתק העולם מהתורה יחרב חס ושלום.

ולכן העולם נברא בצורת כדור, כשהיהודים בארץ ישראל ישנים נשמע קול התורה בחוץ לארץ וכן להיפך, וכך העולם קיים.

למה לא ידעת? היה עליך ללמוד!

ושום אדם מישראל אינו יכול לפטור את עצמו מתלמוד תורה, כדברי הגמ' בסנהדרין דף ז (ע"א) על הפסוק 'פוטר מים ראשית מדון', דאמר רב המנונא, אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה, שנאמר פוטר מים ראשית מדון. אמר רב הונא, האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא, כיון דרווח רווח. כשיבואו לדון את האדם בבוא יומו ישאלוהו בתחילה על לימוד התורה, כיון שאם ישאלו מפני מה עשית עון פלוני, ישיב לא ידעתי שהוא אסור, וכך יאמר על כל העוונות. לכן תחילה שואלים למה לא ידעת? היה עליך ללמוד!

'מים' זו התורה, וכשם שהמים היוצאים מהצינור הולכים ומתרחבים, כך 'ראשית מדון', מלשון ריב ומדנים. הריב מתחיל בדבר קטן והולך ומתרחב, כמו שמצינו אצל אברהם אבינו עליו השלום, שבתחילה נאמר 'ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט', אך לאחר מכן אומר אברהם ללוט 'אל נא תהי מריבה ביני ובינך', בתחילה היה ריב לשון זכר שאינו יולד, אך אל נא תהי ביננו מריבה כנקבה הזו שהולכת ויולדת. ועל כן מזהיר הפסוק 'לפני התגלע הריב נטוש', בתחילת הריב תעצרהו בטרם יתרחב ואחריתו מי ישורנה.

אך רבותינו דורשים זאת גם על דברי תורה, 'פוטר מים' - הפוטר עצמו מללמוד תורה שנקראת מים, 'ראשית מדון' - על כך יהיה תחילת דינו! ורק לאחר מכן ישאלוהו על שאר דברים, כדאיתא בשבת דף לא ע"א: אמר רבא, בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו, אין. אי לא, לא. בתחילה ישאלוהו על תלמוד תורה שבלעדיה לא ידע מאומה, 'אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד' (אבות פ"ב מ"ה).

ואין לאדם לסמוך על חכמתו ולומר יש לי גירסא דינקותא, כיון שכל זמן שאינו חוזר שוכח את לימודו, כמ"ש (דברים ד, ט. ועי' מנחות צט:) 'רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך'. אלא חייב לקבוע זמן ללמוד תורה יום יום.

ואם יש שיעורים שנמסרים בצבור, זהו הרבה יותר חשוב ממה שילמד בודד לבדו, כמ"ש (ויקרא כו, ח) 'ורדפו מכם חמשה מאה, ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב', ופירש רש"י: וכי כך הוא החשבון? והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו! אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובים העושין את התורה. ע"כ. כשרבים עושים יחדיו מצוה שכרם גדול שבעתים, כיון שכל אחד מעודד את חברו, וגם כשיש ציבור גדול אומרים הרואים לא לחינם באים ציבור כזה בודאי שיש מה לשמוע.

חובת לימוד התורה על כל יהודי!

לימוד התורה אינו רק לבני הישיבות שתורתם אומנותם, אלא כל אחד ואחד מישראל חייב ללמוד, יהודי בלי תורה הינו כגוף בלי נשמה! התורה היא נשמתנו! בלעדיה אין לנו חיים! 'כי הוא חייך ואורך ימיך' (דברים ל, כ) כך אמר הקב"ה. כפי שאדם ללא חיים אינו שוה מאומה, כך לא יתכן בעולם שיהיה יהודי ללא תורה! אפילו אדם שהוא שומר מצוות עושה צדקות וגמילות חסדים, ללא תורה הוא כגוף בלא חיים!

ועל כן אמרו חז"ל (ברכות יח:) רשעים בחייהם קרויים מתים, כיון שאינם עוסקים בתורה, ובודאי אדם שאינו עוסק בתורה נקרא רשע! שהרי אינו יודע לקיים את המצוות ונכשל בעבירות, 'מרעה אל רעה יצאו ואותי לא ידעו' (עפ"י ירמיה ט, ב), ובהכרח שהוא יכשל בעבירות מחמת יצר הרע ההולך ומתגבר עליו, כדברי הגמ' (קידושין ל:) כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר 'הלא אם תטיב שאת'. ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר 'לפתח חטאת רובץ'. תנא דבי רבי ישמעאל, בני, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח, ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע'. אם אבן הוא נימוח, שנאמר 'הוי כל צמא לכו למים', ואומר 'אבנים שחקו מים'.

וללא לימוד התורה אין תרופה ואין תקנה אחרת לגבור על היצר הרע! הלא יצר הרע מאש והאדם בשר ודם, מי יכול להתגבר עליו? כדאמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר 'רק רע כל היום'! ואמר רבי שמעון בן לוי, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו'. ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, שנאמר 'אלהים לא יעזבנו בידו'. אם כן, הדבר היחידי שבכוחו יוכל האדם לכפות את יצרו הרע זהו רק התורה, התורה היא זריקת חיסון להתגבר על יצר הרע! ללא התורה אין ספק שיצר הרע יכשיל אותו, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון.

איזהו גבור, הכובש את יצרו

אך העוסק בתורה מתחשל ומתחזק ויש ביכולתו לגבור על יצרו, ועל כך אמרו (אבות ריש פ"ד): איזהו גבור, הכובש את יצרו, שנאמר, 'טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר'. "ארך אפים" היינו סבלנות, גם בלימוד התורה צריך להתאזר בסבלנות, לא כל אחד מבין תכף את הדברים, צריך שיחזור לשנות לשלש ולרבע כמה פעמים עד שיקלוט את התורה.

ועל כן כתב הרמב"ם והעתיקו מרן בריש הל' תלמוד תורה "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים". העני המסכן טרוד בפרנסתו מחזר על הפתחים ומחפש להרים משאות כדי להביט טרף לביתו, ואפילו הכי אינו יכול לפטור עצמו מתלמוד תורה.

ביום הדין אין משוא פנים לא לקטון ולא לגדול, 'קטון וגדול שם הוא' (עפ"י איוב ג, יט), כולם חייבים לתת דין וחשבון על מעשיהם, אין לפניו לא כזב ולא שקר לא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד והוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, הוא העד הוא הדיין והוא הבעל דין, כמו שנאמר (ירמיה כג, כד) 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה''. הקב"ה בוחן לבות וכליות ואין מידו מציל ביום הדין. אותו היום הוא יום נורא ואיום, וכי יש שם עורכי דין שיכולים לשקר ולרמות? אנה ינוס לעזרה אם לא מעשיו הטובים ותורתו! הטורח בערב שבת יאכל בשבת, עולם הזה זהו ערב שבת, יעמול בתורה למרות עוניו וחוסר מזונותיו, יכתת עצמו על דברי תורה, וזהו המחסה שיוכל להגן עליו.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.