נשמה מהעולם התחתון

בעיצומו של יום סואן נקלעתי לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ונעמדתי ליד פיצוציה כדי לקנות חטיף שוקולד. התבוננתי בהכשרים שעל גבי החטיפים ונפלתי לחלישות הדעת: איך יהודי עובד ה' זקוק לדבר ילדותי מתוק?!

ירא שמיים בן גילי עבר באותו רגע ביעף ליד הדוכן, כשאינו מסיר את עיניו מהמדרכה. רגש אשמה פעפע בקרבי: איפה הוא ואיפה אני?!   

לפתע הופיע בחור נמוך קומה כבן עשרים וחמש, נועל כפכפים, לובש מכנסי בוקסר נפוחים וגופיה אדומה, שממנה מבצבצות זרועות שזופות, מקועקעות בחבורת נחשים כחלחלים מתפתלים. לחייו היו מגולחות למשעי ואת עיניו כיסו משקפי שמש עם מסגרת בצבע בורדו.

הרגשתי שהעולם הזה, על כל תעתועיו והסתריו, מגולם בצעיר הנמוך הזה. ממש פלא פלאים, איך המועט מכיל את המרובה.

הוא פנה למוכר: "נשמה, תביא לי חבילה 'מרלבורו' קצר!".

"אין בעיה, אחי", אמר המוכר, שפנה לאחוריו והושיט לו חבילת "מרלבורו" שעליה כתוב באותיות ענק "העישון הורג!"

הזדעזעתי: ריבונו של עולם, איך הוא לא מפחד?!

האיש הושיט למוכר מאתיים וחמישים ש"ח וקיבל עשרים ש"ח עודף ומצת. הוא קרע את העטיפה, הוציא קופסה אחת, פתח אותה, שלף סיגריה והציתה.

"תודה, נשמה", אמר למוכר ונגע באצבעו האמצעית בגב כף ידו.

כאשר הבחין בכך שאני מתבונן בו הושיט לי סיגריה.

"רוצה אחת, נשמה?".

"לא, תודה", חייכתי מעט, "אני מעדיף שוקולד...".

האיש צחק צחוק מתגלגל שניסר את המולת התחנה. אחר כך השתעל ואמר: "אין עליך, נשמה!".

לאחר מכן הלך לדרכו.

קניתי חטיף בהכשר מהודר, ולרגע קט נעלמו ממני רגשי האשמה על כניעתי להבלי העולם הזה.

דמותו הציורית של הגברתן הקטן שבתה את לבי, וניסיתי לאתרו במבטי. מחשבותי התרוצצו בקרבי. בתחילה צצה מחשבת לעג: עכשיו אני מבין למה הוא אומר "נשמה" בכל משפט. אם הוא ימשיך לעשן בקצב הזה, לא ירחק היום שבו יהפוך לנשמה...

אחר כך צצה לה תמיהה: איך אדם כל כך חומרי ששבוי לגמרי בעולם הזה, אומר בכזאת קלות "נשמה"?! פעם, רק מיסטיקנים – ולהבדיל, יהודים קדושים - חיו את הנשמה המסתורית, והנה אדם כה מגושם באחרית הימים אומר בכל משפט "נשמה", כאילו שאין דבר פשוט יותר מזה! איזה אורות גבוהים מתרוצצים בכרך התל אביבי בשלהי הגלות! הצ'חצ'ח הזה משתלשל ישירות מאור הצחצחות העליון...

באותו רגע קלטתי את גוו של הגברתן עומד במעבר חציה צבוע בלובן עז על גבי אספלט שחור דהוי. מעל לראשו הסתלסל עשן סמיך, שעלה והיתמר עד שהתמזג עם תכלת הרקיע.