עבודת ימי בין המצרים – להתחבר אל אהבת ה’

ימי בין המצרים הם השורש לכל הימים הטובים של השנה הבאה עלינו לטובה. זמן של תשובה והתחלה, ומכאן ואילך להחליט לעשות התחלה חדשה.

בכל יום ובכל לילה מימי בין המצרים יורד שפע מיוחד, שבכוח שפע זה ניתן להתגבר על כל המלחמות.

גם ב-40 ימים אלו התפלל משה רבנו לביטול הגזרה. זמן של עת רצון לקיבול תפילות. בימים אלו ניתן להגיע לגאולה פרטית וכללית (מתוך נתיבות שלום).

בין המצרים - להתחבר אל אהבתוהגדולה

עכשיו, בשבועות אלו של בין המצרים, הקב"ה משפיע לכל אחת מאיתנו כוחות עצומים ומיוחדים לבנות את החלק שלו בבית המקדש של מעלה ולפעול את החלק שלו לקרב את הגאולה השלמה.

כי לכל נשמה יש החלק המיוחד שלה שרק היא יכולה לבנות ורק היא יכולה לפעול, וכל אחת מקבלת שפע מיוחד לכל השנה.

דווקא בימים אלו מושפע שפע עצום ונפלא, שעל ידו ניתן לבנות את בית המקדש. בזמן זה עלינו להשתדל למצוא את הנקודה המיוחדת שלי שעל ידה אני יכולה לקרב את הגאולה.

חורבן בית המקדש היה בגלל שנאת חינם, והתיקון, אהבת חינם, קשור לעבודת בין אדם לחברו - תיקון חודש תמוז קשור גם לראיה, לראות בימים אלו את הטוב שבי שבסובבים אותי, לדבר טוב עליהם.

העבודה הכללית - התחברות לאהבת ה' התמידית

תיקון חטא המרגלים שהוא בעצם שורש כל החורבן, שבכו בכייה של חינם ואמרו "בשנאת ה' אתנו הוצאנו מארץ מצרים". החורבן, הגלות והצרות היא מה שאמרו בשנאת ה' אותנו, זה הייתה בכייה של חינם!

הנקודה והשורש לגלות והצרות שבאים על כל אחת מאיתנו באופן אישי, זה ע"י הרגשת הלב בשנאת ה' אותנו חלילה. ליבנו נפגע ממש ע"י ההרגשה "בשנאת ה' אותנו", כי יצאנו כולנו ממצרים וזה נחקק בנו. בכל צרה וניסיון עולה ההרגשה הזו. לפעמים במודע ולפעמים בתת מודע, אך היא קיימת. בימים אלו אנו יכולות לתקן את הפגם של הרגשת השנאה והפירושים השליליים על המציאות – ולהגיע למצב חזק מאוד שנרגיש בעומק הלב את אהבת ה' אלינו, אפילו יותר ממה שהיינו מרגישים לפני כל הגלות, החורבן והצרות.

הרי תכלית הבריאה היא לגלות את גודל אהבת ה' כלפי כלל ישראל בכלל, ובפרט אהבתו כלפי כל יהודי, "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה, באמת, באהבה". וזו תכלית יציאת מצרים ומתן תורה ובית המקדש. הרי גילה לנו ה' גילוי גדול מאוד של אהבה, אהבה שהרגשנו בחוש ממש, וכל הנשמות שלנו היו שם, ועין בעין נראה לנו ה' ועננו עמד עלינו, ובכל זאת היצר הצליח להכניס בלב הרגשה של שנאה חלילה.

ועכשיו, כל אחת מאיתנו מוקפת בחסדים, וכשמגיע ניסיון, הוא מבלבל אותנו שוב – ומעלה בתוכנו את השאלה - מי יודע אם השם אוהב אותי?

זה זמן התיקון, עכשיו ממש, להיכנס למהלך מחשבתי חדש לגמרי.

השם מכניס אותנו לכל מיני מצבים של קשיים וגלויות ברוחניות ובגשמיות, ומצבים שנראים היפוך מאהבה וקירוב וחיבה, ואף על פי כן נתחזק מאוד ונשנן לעצמנו, שכל הקשיים הם רק לבושים וכיסויים מבחוץ לחסדים גדולים, ובפנימיות של כל בריאה טמונה רק אהבה, חיבה ורצון לענג אותנו. וזו עבודת כלל ישראל, שכל אחד מאיתנו במצב של גלות שלא נראה באופן גלוי אהבה - נחזור ונשנן לעצמנו – שבפנימיות של המקרים, הם כולם רק אהבה.

עלינו להתחזק, שכל פעם שאנו עוסקים בעבודה הזו, פועלים דברים נפלאים ונוראים בכל העולמות, ועבודה זו מקדמת ומרוממת ומקרבת לתיקון השלם ובונה את בית המקדש.

"שורש הגאולה וההשפעות והישועות ברוחניות ובגשמיות היא כל הרגשה שמרגישים את אהבת  השם, אהבתי אתכם אמר ה'", "אהבה רבה אהבתנו ה' אלוקינו"! החיבור במוח ובלב לדעת הזו היא מקור רפואת נפש היהודי! ובאמת, כדי להגיע לזה צריך אימון תמידי! להתחזק באמונה שבכל הקשיים והחולשות שלי מוסתרת אהבה גדולה ממנו מאבינו שבשמים!

בדור הזה נתן לנו ה' מתנה מיוחדת, שניתן להשיג את גודל אהבתו יותר מהיראה! כיוון שכל הגאולה תלויה באהבה, ככתוב "ומביא גואל לבני בניהם באהבה". ממילא בזמן זה, בסוף הגלות, קודם הגאולה, והשם הרחמן שופך עלינו שפע של אהבה שלא בהדרגה!

לכן עלינו להתחזק במידתו של אברהם אבינו, שנקרא "אברהם אוהבי" ושייך למידת האהבה.

כעת, ברגעים האלו, אנו נמצאים בתוך גלות ארוכה, קשה ועמוקה ברוחניות ובגשמיות, והעבודה שלנו בגלות היא זו שבונה את בית המקדש השלישי, ואת התיקון השלם ואת כל תכלית הבריאה.

כל אחת רוצה לתקן את נשמתה, ולכן הדרך היחידה היא להשריש עמוק עמוק בתוך ליבנו, ולחזור ולשנן בתמידות בלי הפסק - שהשם אוהב אותנו אהבה עצומה, כל אחת ואחד מאיתנו, כל נשמה מכלל ישראל, אתה אוהב אותה אהבה גדולה מאוד, אהבה יותר ממה שניתן לשער ולתאר עד היכן היא בוערת אלינו ממך בכל רגע ורגע. אהבה גדולה וחזקה ועצומה, ותמידית יותר מכל האהבות החזקות ביותר שישנן בעולם השפל.

והשם כביכול מבקש ומתחנן אלינו: בני היקרים, דעו לכם, שאף כאשר בחיצוניות זה נראה ההיפך הגמור ממש, שכל העולם מלא חורבן וצרות, ובית המקדש בוער בלהבות אש, נשפכים נחלי דם קדוש וטהור של יהודים בית המקדש נחרב והכל נראה הפוך ממש מאהבה, אני מבקש מאתכם בני אהובי - דעו לכם שהכל מלא בשפע עצום של אהבה מוסתרת, ולכן הפנימיות של בית המקדש ,שזה הכרובים, שהראו את היחס בין כנסת ישראל לבין הקב"ה, היו בזמן החורבן ממש במצב של חיבה, אהבה ודבקות גדולה ביותר, פנים בפנים, כדי להמחיש לנו שכל מה שנראה מסביבנו ,כל התוכחה, זה רק מה שגלוי לעין בשר. האמת היא שהכל מלא באהבה עצומה מוסתרת.

אנא מכם, בני אהובי, אל נא תלכו שולל אחרי המראות המטעים שאותי מסתירים, אנא, זכרו את אהבתי, ובקושי הפרטי של כל אחד ואחד מכם, שננו יום יום והשרישו היטב בנפשכם - כי על כל אחד מכם יעברו מצבים של חורבן וגלות וצרות, מצבים של לחץ ודחק, מצבים של מכשלות ונפילות וניסיונות וירידות והתגברות היצר. אני מתחנן אליכם שתזכרו ותדעו היכן אתם נמצאים באותם רגעים יקרים ונשגבים, זכרו שאתם זוכים באותם רגעים אלה ממש, להיות במצב של פנים בפנים, במצב של קירוב וחיבה גדולה ביותר ששייך לזכות אליו.

ובכל ירידה ,בכל נפילה, כשאת מלאת צער ועוגמת נפש, אחרי כל מכשול כשהלב אטום וקשה, בכל פעם שנראה לך ממש חורבן בית המקדש שלך - בכל הזמנים האלו אני ממש מבקש ומתחנן אליך: זכרי היטב שדווקא במצב זה-  את זוכה בפועל במתנה יקרה ונשגבה של "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה!".

זכרי את חטא המרגלים לתקן, ובמקום לחשוב עלי: "בשנאת השם אותי הוא שלח מצב זה לחיי" , חשבי ואמרי: "באהבת השם אלי הוא שולח כל מאורע בחיי". אנא, זכרי לומר תמיד: "באהבת ה' אותי הוא נתן לי מצב זה".

המליכי את טובי ותזכי להילחם את מלחמתי - כשהמציאות את טובי ורחמנותי מסתירה, זכרי את לגלות את פנימיות הבריאה שאני מחיה כל מצב בטובי ורחמנותי. התגברי על שער הנ' של הטומאה בזכות האמונה, ותבני את בית המקדש השלישי לתפארה!