השבת שלי
מחלקת אוכל ומסיעה חולים שעתיים לפני שבת: השבת של פרי פיין
על הבישולים במטבח יחד עם הבנים הגדולים, עד השעות הקטנות של הלילה, חלוקת האוכל למשפחות של חולים, והלחץ התמידי של ערב שבת, שנעלם דווקא כאשר התחילו עם הפרויקט המיוחד. המתנדבת פרי פיין, על השבת שלה
- תמר שניידר
- פורסם כ"ב תמוז התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי שבת בשבילך?
"שבת בשבילי היא היום בו אפשר לעצור, לנוח ולהתבונן על החיים. זהו גם זמן מיוחד עם המשפחה, בו אפשר להיות וליהנות יחד, לתת תשומת לב לכל אחד וגם לקבל בחזרה".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"ביום רביעי אני עושה קניות, ובחמישי מתחילה את הבישולים. יש לי שישה בנים ובת, ואני מחכה שהבנים יחזרו בחמישי בערב מהישיבות, אז אנחנו מתחילים לבשל יחד. תוך כדי הבישולים יש הרבה הומור וכיף, ואנחנו נהנים מהזמן המיוחד הזה, עד השעות הקטנות של הלילה. מידי שבוע אנחנו מבשלים ארוחות שבת גם למשפחות של חולים אונקולוגיים, שעבורן התפקוד היומיומי הוא מאתגר מאד, ולפעמים ההתארגנות לשבת היא ממש בלתי אפשרית. בשישי בבוקר אנחנו מנקים ומסדרים את הבית, מארגנים את חבילות האוכל, מתארגנים בעצמנו לשבת, ואני יוצאת עם הילדים הקטנים לשעתיים של הסעות וחלוקה. לפעמים יש צורך גם בהסעה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים למועדוניות אליהן הם צריכים להגיע, או מהן הביתה, ואני לוקחת חלק גם בפרויקט זה. בדרך, אנחנו עוצרים לקנות משהו טעים, כך שעבור הילדים זהו ממש בילוי משפחתי, וכאשר אני רואה שאחד מילדיי זקוק ליותר תשומת לב, אני יוצאת לנסיעה רק איתו, ומאפשרת לו את הזמן המיוחד יחד עם אמא.
"את ההתנדבות הזו התחלתי לפני כשנה, דרך עזר מציון, לאחר שחיפשתי לקחת חלק באיזה פרויקט חסד. בעבר חווינו גם אנחנו את אותו קושי ממש, כאשר בננו היה מאושפז במשך כמה שבועות בבית חולים בארצות הברית. היינו זקוקים אז לעזרה רבה בהסעות ובבישולים, ואנשי הקהילה המקומית אכן נרתמו לנושא, וסייעו לנו רבות. הידיעה שיש מישהו שאכפת לו מאיתנו, ואנשים שבאמת רוצים לעזור ולתת, נתנה לנו תחושה נפלאה, ועטפה אותנו בהרבה אהבה. באותו זמן אמרתי לעצמי, שביום מן הימים אשמח גם אני לעשות חסד כזה עם אחרים. לכן, כאשר סיפרה לי אחותי על האפשרות להסיע ילדים חולים למועדוניות, החלטתי להצטרף לפרויקט חסד זה. לאחר תקופה, התחלתי גם לבשל למשפחות של חולים ולחלק להן את האוכל, שכן אני אוהבת מאד לבשל ולאפות, ועושה זאת בשמחה.
"כחלק מארגון החסד הזה, אני רואה נשים רבות שמבשלות במסירות נפש ממש. אחת הנשים, למשל, חגגה לא מזמן שבת בר מצווה של הבן, אך האירוע לא שינה אצלה דבר, והיא המשיכה להביא את האוכל כסדרו גם באותו שבוע. גם כאשר החמיאו לה על כך, היא אמרה בטבעיות שדווקא בגלל בר המצווה יש לה הרבה מאד אוכל, ולכן ברור שהיא תשלח. אני רואה גם את הרכזות בארגון, שעובדות במסירות נפש עבור העניין, וזהו דבר מיוחד ממש לגלות נשים עם לב כזה, שעושות חסד כמובן מאליו. לפעמים אני מביאה גם אוכל שהכינו נשים נוספות למשפחות החולים, ורואה עד כמה הן נותנות בשפע ובלב אוהב. ישנו איזשהו בסיס שצריך להביא בארוחות אלה, אך הן שולחות מכל טוב בקופסאות ענק, עם כמויות של סלטים, ממתקים, עוגות וקינוחים, באופן שרואים שהאוכל בא מכל הלב, ולא רק כדי לצאת ידי חובה.
"הדבר המדהים שקרה אצלנו בבית, הוא שדווקא בעקבות הנסיעה לחלוקה ביום שישי, כל מצב ההכנות לשבת השתנה לטובה. לפני כן, היינו תמיד בלחץ של עבודה עד הרגע האחרון, ואילו עכשיו, דווקא המחויבות הזו יצרה מצב שבו הכל כבר מוכן מראש, ועוד לפני שיוצאים להסעות וחלוקת האוכל, כולם כבר מאורגנים לשבת. בהתחלה חששתי להתחיל עם העניין דווקא בגלל הלחץ הזה, אך לאחר שבחרתי לעשות זאת, נדהמתי לראות איך בדיוק ההפך קרה. בנוסף, היה חשוב לי שפרויקט חסד זה לא יהיה רק שלי אישית, אלא שכל הילדים ירגישו חלק ממנו, והדבר יצר בבית אווירה מדהימה. הגדולים עוזרים בבישול האוכל, הקטנים יוצאים יחד איתי לחלוקה, וזוהי חוויה מאד שמחה ומיוחדת עבורם, שגם מרימה אותם למקום של לקיחת אחריות יותר גדולה. כך למשל, בזמנים לחוצים, חלק מהילדים שבזמנים רגילים היו עוזרים פחות, נרתמים פתאום לסייע ונחלצים לעזרה, שכן הם יודעים שיש אנשים שמחכים לאוכל הזה, ולכן מוכנים לתת יותר מעצמם לטובת העניין. משמח אותי לראות שעשיית החסד לא יצרה מצב בו הם מרגישים שאמא בורחת להם כדי לתת לאחרים, אלא שהם מרגישים לחלוטין חלק מן העניין. בעלי, שהוא איש חסד גדול בעצמו, כמובן שמח מאד במה שאני עושה, אך נושא זה הוא תחת אחריותי הבלעדית, ורק בפעמים נדירות אני מבקשת את עזרתו לכך. לאחר שחוזרים מהנסיעה, הכל כבר מאורגן לשבת, ואז יש זמן לשבת, לאכול משהו, לנוח, ולסיים בנחת את ההתארגנויות הקטנות שנותרו לקראת שבת".
תארי את התפריט השבתי שלכם
"תפריט די סטנדרטי, של הרבה מאד סלטים, דג, מרק ומנה עיקרית עם תוספות. לבוקר יש שוב סלטים, ביצים, כבד וצ'ולנט, ואני משתדלת גם לאפות חלות, כדי לזכות במצוות הפרשת חלה. בסוף הסעודה יש אצלנו קינוחים שווים, אני נהנית לגוון בין הקינוחים בכל פעם.
"את אותו אוכל שיש עבורנו, אני מכינה גם למשפחות החולים, ורק אם מגיעים אלינו אורחים רבים, אני מבשלת לפעמים כמה סוגים שונים. חשוב לי לשלוח למשפחות גם קינוחים ועוגות שאפיתי, כדי שירגישו שהאוכל שנשלח אליהם הוא לא רק כדי לצאת ידי חובה, אלא בא ממישהו שבאמת חשב עליהם, עם כל הלב, ועם הרבה אהבה.
"האנשים שמקבלים את האוכל לא יודעים מי בישל אותו, והאנונימיות הזו חשובה כדי לתת להם תחושה טובה. תמיד כשאנחנו מחלקים את האוכל, אני נשארת ברכב, ואילו הבן שלי מגיע לתת לאנשים את השקיות. הדבר נותן גם לי תחושה מדהימה, שכן כך אני יודעת שעשיתי זאת לחלוטין לשם שמיים, ולא כדי שמישהו יגיד לי תודה. בכל מקרה, לפעמים כן שומעים תגובות מאנשים, והן כמובן מחממות את הלב ונותנות הרבה כוח. כך למשל, זכורה לי משפחה שהיה לה קשה מאד לקבל את החסד הזה, ואחר כך סיפרו לי שהם אמרו שהאוכל היה כל כך מפנק ואוהב, מה שנתן להם את ההרגשה שמי שהכין אותו עשה זאת בשמחה, בלי שהדבר הכביד עליו, ודבר זה הקל גם עליהם לקבל אותו וליהנות ממנו. הייתה משפחה נוספת שהכנתי לה אוכל במשך תקופה, ובאחת הפעמים כאשר בני הגיע לתת להם אותו, הם שאלו 'זה האוכל הטעים?' מה כמובן שימח אותי מאד. יש עוד אדם מיוחד, שאני מביאה למשפחתו ארוחות לשבת כבר כמה שבועות. בכל פעם שאנחנו מגיעים, הוא מחכה לנו בחוץ, וגם אם איחרנו קצת, אומר מכל הלב תודה. שעה אחר כך הוא מתקשר שוב להודות, כאילו עבר על כל האוכל, ראה עד כמה השקיעו בו, וחשוב לו עכשיו לומר תודה אחרי שהכיר בכל ההשקעה. אני ממש מתפעלת ממידת הכרת הטוב המיוחדת שלו".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"את סעודת ליל שבת אנחנו מתחילים בדרך כלל קצת מאוחר, מכיוון שבעלי עובר אחרי התפילה אצל הוריו, לומר להם שבת שלום ולשוחח מעט. אחר כך, בסעודה, אנחנו שרים ואומרים דברי תורה, וממשיכים לדבר על כל מה שעברנו השבוע, עד לשעות הקטנות של הלילה. זהו זמן מאד מיוחד מבחינתי, למלא את המצברים המשפחתיים, שכן במשך השבוע הבנים נמצאים רוב הזמן בלימודים, והאפשרות להאריך איתם בשיחה פחות קיימת. כך יוצא, ששבת אצלנו היא יום של הרבה מאד דיבורים, וגם בסעודת הבוקר זהו המצב. אפילו הילדים הקטנים, שעייפים כבר בשעות הערב, לא מוכנים לוותר על החוויה הזו וללכת למיטה, ובשלב מסוים פשוט נרדמים על הספה, ואנחנו אוספים אותם למיטות אחר כך. כאשר מגיעים אלינו קרובי משפחה, שאנחנו מאד אוהבים ושמחים לארח, החגיגה גדולה שבעתיים, שכן אז יש אפילו יותר דיבורים סביב השולחן, דבר שעבורי הוא תענוג של ממש".
החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"לשבת עם בעלי והילדים, לצחוק ולדבר יחד. זהו זמן שאני ממש מחכה לו, השיתוף הזה בכל החוויות עד השעות הקטנות של הלילה".
מהו האתגר שלך בשבת?
"האתגר עבורי הוא בתחושת הלחץ שלפני שבת, שכן למרות העובדה שאנחנו מוכנים היטב, תמיד מצטברים להם כמה דברים קטנים שצריך לעשות ברגע האחרון. לפעמים עולה קושי גם כאשר אני יוצאת לחלוקה, והילדים שנשארים בבית מתקשרים אליי תוך כדי עם כל מיני בקשות וטענות. אבל מעבר לכך, בעבר היו הרבה יותר קושי ומתח בזמן הזה, כך שאחרי הכל, היום אנחנו יותר בנחת.
"יש גם תקופות לחוצות, בהן כל ההתארגנות היא קשה יותר, אבל זהו לדעתי מצב שקיים בכל בית, בין אם לקחנו על עצמנו פרויקט מסוים או לא. בדרך כלל הזמנים הלחוצים גם לא באים בהפתעה, אלא ידועים מראש, כמו שבתות עם אורחים, או כאלה בהן צריך להתארגן לנסיעה. אז אנחנו משתדלים לעשות את הדרוש לשם כך מראש, וגם אם לא מצליחים, תמיד אפשר בפעם הבאה להצליח יותר".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"כאשר אני הולכת מידי שבוע לקניות יחד עם בני הקטן, אשר נהנה מזמן איכות אישי עם אמא בסופר, אני מסבירה לו שאת האוכל והמצרכים אנחנו קונים לכבוד שבת. אחר כך בבית עם הבנים הגדולים, אנחנו מידי פעם מנסים להכין איזשהו מאכל חדש, ונהנים לגוון ולשנות לכבוד שבת. בנוסף, במשך השבוע אנחנו משתדלים לא להלעיט את הילדים בממתקים, אך בשבת מחלקים אותם ביד יותר חופשית. והעיקר הוא איך שאנחנו ההורים תופסים את הזמן הזה, ומשום שעבורנו זו חוויה - 24 שעות של יחד, הנאה וזמן רוחני, אז נראה לי שכך גם הילדים מקבלים את הדבר. בהקשר זה אני נזכרת בחג הפסח, אותו הרבה אנשים מכניסים בתחושה של קושי רב. גם שם אני משתדלת לתת לילדים חוויה שמחה ותחושה של ציפייה לחג, שכן אולי לא תמיד יש כוח לנקות, אבל אחר כך מקבלים בית מצוחצח וחג חירות מיוחד".
שבת בלתי נשכחת
"שבת בר המצווה של בננו הבכור, שהייתה עבורי מיוחדת ממש. הזמנו את כל בני המשפחה, וארגנו אכסניות ודירות לכולם. רק כאשר חגגנו בר מצווה לבננו השני באמצע השבוע, ראיתי עד כמה שבת זו הייתה מיוחדת עבורי, שכן היא לא נגמרה תוך כמה שעות, כמו ביום חול, אלא נמשכה זמן רב".
מתכון שבתי אהוב במיוחד
סלומון במיונז וחרדל
מתבלים פילה סלמון גדול במלח, פלפל, שום גבישי ורבע כוס יין לבן (יבש או חצי יבש). מערבבים בערך כוס מיונז עם רבע כוס חרדל ומורחים מעל. מפזרים מלמעלה פירורי קורנפלקס, ואופים בתנור במשך 25 דקות. הקורנפלקס יוצא פריך, והדג טעים ורך.
בתיאבון!
רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.