הי, את, ילדה. תראי לי שגדלת

הי, את,

כמה את סוחבת?

מה נראה לך

הגב שלך עשוי מגומי?

יכול להיות

אבל גומי גם יכול לצלוף.

את לא יכולה

לשאת בלי סוף

וגם חבל

על הכוח שלך.

מילא זה היה מועיל

אבל הגיע הזמן להפנים

שזה לא בידיים שלך.

כמה שזה קשה לך

תביני -

יש מישהו למעלה

שמחליט וקובע

השרביט בידיים שלו

ולא שלך.

אז חבל, ילדה

חבל לך

על הכוחות שלך

על שמחת החיים שלך

על הגב הזקוף שלך

על הטעם המתוק

על הרצון לחיות

חיים מאושרים ורגועים

את לא חושבת?

תלמדי לשחרר

תנקי את כל העומס מהצוואר

תשליכי הכל

למעלה

תתני לאבא לנהל

הוא יודע מה הכי טוב בשבילך

ובשביל כולם.

הוא כבר ידאג לכל.

הוא רוצה רק את טובתך

אז תני בו אמון!

אני יודעת שזה קשה לך

אולי כי כבר נשבר

ראית שהכל הפוך

אז הפסקת להאמין

אבל, ילדה

במי ראוי לתת אמון

אם לא בו?

מבטיחה לך

את לא תתאכזבי

עוד תראי כמה יהיה לך טוב.

את תגלי כמה כיף זה

ללכת בקלילות

בלי שהעורף תפוס

והכתפיים שמוטות

את תתחילי שוב להרגיש

כמו ילדה קטנה של פעם

חסרת דאגות

נטולת עול.

זוכרת את ההרגשה הזאת?

האמת שזה היה די מזמן

אולי מיד אחרי שנולדת זה נעלם

אבל תני סיכוי, ילדה.

זה דורש כוח

ובגרות

אבל את אומרת שהתחשלת

נכון?

אז תראי לי את זה!

תראי לי את היד שלך

אדומה מרוב סימני מתיחה

תראי לי שגדלת

תראי לי שאת מוכנה לנסות

עוד פעם אחת

תראי לי.

ולא תתחרטי.

מבטיחה.

---

ה.ש. 

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.