חברות מדהימות שלי, אני צופה בכן

כמה חברות מדהימות שלי,

אני צופה בכן, כבר הרבה זמן שאני צופה...
רואה אתכן, כל אחת מתמודדת עם ההתמודדות שלה, עם הבחירות שלה ועם הכאב שלה...

אני רואה אתכן, את העיניים שלכן, את הסוד הזה שהסתרתן כל הזמן ואתן עדיין מסתירות.

את החלל האפל הזה, את המבט הרדוף מהחברה, מהסביבה ומההתמודדות...

רואה אתכן שוקעות בין הקורים, נתפסות, משקרות, נחלצות כדי להיתפס שוב, מסובך יותר...

רואה אתכן מבוהלות, צלליות...

ובוכה.

כי אתן חברות שלי, ואתן מתמודדות עם משהו שאני מכירה, אולי לא מנקודת המבט שלכן, אולי לא מהמקום שלכן,
אבל מכירה.

את הסוד, את ההסתרה, את האימה.

הייתי שם, שש שנים הייתי שם, כבולה להבטחה שנתתי, לסוד, כבולה לבכי ול"לבד".
שש שנים של חיים-לא-חיים של ניתוק והסתרה מאוימת, רדופה.

השתחררתי בזכות מורה מדהימה וחברה נהדרת. היום אני לא שם, אני משוחררת, אני צוחקת, אני חופשיה.

ואני רוצה להגיד לכן משהו,
בבקשה, אתן לא צריכות לגלות, לא חייבות להפיץ, לפרסם.

רק לשחרר.

לתת לי לעזור לכן לסחוב את הסוד הזה, למחות לכן את הדמעות בזמנים הקשים. אני יודעת שאתן שם. תנו לי לחבק ולבכות אתכן יחד עד שיעבור, תנו לי לנסות לתת עצה טובה, תנו לי לעזור לכן לסחוב...

אתן תזהו אותי, אני יודעת.

זאת אני, עם כוכבים בעיניים ושיר, זו שרוב הזמן מאושרת, יוזמת ומשוחררת,

ובשאר הזמן -

---בשאר הזמן אני צופה בכן.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.